חורבת דנעילה היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון. האתר נמצא ליד חניון נחל שרך. תחילתו של היום בגליל המערבי לכיוון הגליל העליון. נצא למסלול מעגלי קצר של 20 דקות לאורך כ-800 מ’ , היוצא ממגרש החניה ושב אליו. בחניון, תוכלו...
את רוב המאמרים בחודש המוקדש לנשים הקדשתי לנשות הציונות מהמאה ה-20.
היום אני רוצה לדבר על נשים מתקופות אחרות בהיסטוריה של עם ישראל.
נשים שהביאו קסם זר לאירועים עליהן השפיעו.
ברניקי, נצר לשושלת ההרודיאנית ודונה גרציה, האישה העשירה והנדיבה ביותר בתקופתה.
לקראת המרד הגדול ברומאים, מלכי שושלת הורדוס כבר לא היו מלכים נכרים.
הם היו גם נצר למרים החשמונאית ויהודים "מספיק".
מצד שני, הם לא היו מלכי יהודה יותר, אלא שלטו בממלכה קטנה יותר בגולן ולבנון, בחסות הרומאים.
לתוך המציאות הזו נולדה ברניקי, בתו של אגריפס הראשון, מלך יהודה האחרון.
היא התאלמנה פעמיים בגיל מוקדם יחסית ונישואיה למלך זוטר באנטוליה הסתיימו בגיורו (כולל ברית מילה) ובגירושין זריזים.
אחרי כל אלו, עברה לגור אצל אחיה, אגריפס השני, בירושלים.
אחיה, למרות שלא היה מלך יהודה, המשיך לקבל כבוד מלכים בקרב היהודים.
ביהודה שלטו נציבים רומאים ולענייננו חשוב פלורוס, הנציב ששדד את אוצרות המקדש, הכניס חיילים הלניסטים לירושלים וטבח ביהודים.
ברניקי ואגריפס, שחזר לעיר, היו במצב אומלל של לנסות להגן על היהודים.
מצד אחד ולשכנע אותם לא למרוד, מהצד השני.
פעולת המרד הראשונה הייתה הריסת אולמות המחברים בין הר הבית למצודת אנטוניה.
את המצודה בנה המלך הורדוס.
ואפשר לראות את שחזור מראה המצודה בדגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני במוזיאון ישראל.
חלקים מהמצודה נמצאו כשהקימו את מנזר האחיות ציון ואפשר גם לראות את בריכת הסטרותיון, גם היא מהתקופה, בשטח המנזר.
בזמן המרד, היו האחים בין הפטיש לסדן, בין היהודים לרומאים.
מצד אחד, היו צריכים לשתף פעולה עם הרומאים, שבשמם הם מלכו.
מצד שני, קרבתה של ברניקי לטיטוס, שהייתה המאהבת שלו וניסתה להשתמש בהשפעה שלה כדי למתן במידת מה את ההרס ביהודה.
בירתם של אגריפס וברניקי היתה קיסריה פיליפי, אותה אנו מכנים "הבנאיס" ואני לא צריכה להסביר לכם עד כמה המקום יפה.
עוד מקום שמקושר לברניקי הוא "גן לאומי ברניקי" הידוע גם כחורבת קצרה דטבריה.
חוקרים מודרניים אומרים שלמרות השם, אלו שרידים של כפר נוצרי עתיק.
כפר עם עוגן אבן שמסמל את עוגן הסירה של ישוע בכנרת.
נשארו גם שרידי פסיפס שהיו במקום.
הכנסייה התקיימה לתוך התקופה העבאסית וננטשה רק אחרי קרב קרני חיטין בשנת 1187.
חוקרים אמנם לא מצאו את הארמון ההרודיאני.
אך גילו תיאטרון רומי בן כ-5,000-6,000 מקומות, אותו מתכננים להשמיש למופעים ולצרף לפארק עוז ברקוביץ'.
בנוסף, נמצא מבנה של מסגד, שהיה קיים במקביל לכנסייה ומבנה שמשערים שהיה שוק בתקופה הביזנטית.
עוד נקראת על שמה אמת המים ברניקי מהתקופה הרומית, שהובילה מים למוסדות כמו מרחצאות בטבריה.
חלקים ממנה שרדו, כמו למשל החלק שמגשר מעל נחל שלם.
האבנים שמהן הורכב הצינור שבתוך האמה נמצאו בתל בית ירח ומוצגות בקיבוץ קבוצת כנרת.
בזמן שברניקי חייתה בעת העתיקה בצדו המזרחי של הים התיכון, חייה של דונה גרציה נשיא החלו ב"קצה מערב", בפורטוגל.
היא הייתה בת למשפחה של מגורשי ספרד אנוסים, כלומר אלו שאולצו להמיר את דתם בלחץ השלטונות.
רק כשהגיעה לגיל בת מצווה, סיפרו לה שהיא, בעצם, יהודיה כמו בני משפחתה.
שמה היהודי היה חנה.
היא חותנה עם הדוד שלה, פרנציסקו מנדש או בשמו העברי – צמח בנבנשתי.
המשפחה עסקה בסחר תבלינים, ענף מרכזי בפורטוגל, שהציל את המשפחה מציפורני האינקוויזיציה ונתן למשפחה לאסוף הון עתק.
דונה גרציה ירשה את בעלה וקיבלה בירושה מאחיו גם את ניהול העסק המשפחתי, שכלל גם את עסקי הבנקאות.
דונה גרציה הפכה לאישה העשירה בעולם.
היא השתמשה בכספה לפדיון שבויים ואנוסים.
כשגרה באיטליה, תרמה לתרגום התנ"ך ללדינו וכשעברה לקושטא (קונסטנטינופול) בהזמנת הסולטן, בנתה בנייני ציבור.
לפחות אחד מהם, בית הכנסת באיזמיר, קיים עד היום.
כאן, היא חכרה את טבריה והתכוונה לחדש שם את היישוב היהודי, ואפילו לבוא ולהתגורר במקום.
היא התחילה לשקם את חומות טבריה, שאמנם לא שרדו עד היום, אבל על התוואי שלהן נבנו החומות של דאהר אל-עומר, במאה הבאה.
אפשר לראות את שרידי החומות המאוחרות האלו עד היום.
עם זאת, היא לא הספיקה לעבור לטבריה בעצמה ונפטרה בתורכיה, אך חתנה יוסף הנשיא המשיך את פועלה.
כמובן, רוב המקומות המנציחים את דונה גרציה נמצאים בטבריה.
שם נמצא המצפה ע"ש דונה גרציה, לא רחוק מיער שוויץ.
מעניין מה הייתה מרגישה אותה הגבירה אילו ראתה את טבריה המודרנית של מדינת ישראל.
בנוסף, קיים בטבריה בית מלון "דונה גרציה".
בו מוזיאון שמשחזר את חיי הפאר של ספרד, במאה ה-16, בעקבות דמותה של דונה גרציה הנשיא.
תוכלו ללמוד על התקופה, לגעת במוצגים ואפילו להתלבש כמו אצילים ובעלי ממון של התקופה.
מקורי ומרתק. לבסוף, יש מספר הולך וגדל של רחובות הנקראים בשמה של האישה הנדיבה והחכמה הזו.
היה לי מרתק לכתוב על שתי הנשים המשפיעות האלו ואני יודעת שהיה לכם כיף לקרוא עליהן.
האם אתם יכולים לחשוב על עוד מקומות שקשורים לחייהן ופועלן?
חורבת דנעילה היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון. האתר נמצא ליד חניון נחל שרך. תחילתו של היום בגליל המערבי לכיוון הגליל העליון. נצא למסלול מעגלי קצר של 20 דקות לאורך כ-800 מ’ , היוצא ממגרש החניה ושב אליו. בחניון, תוכלו...
רכס הכרמל הוא רחב ידיים, ירוק ומזמין. יש מקום לכולם - יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. על האחרונים אני רוצה לדבר היום. על השכנים שלי בדַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל, הישוב הדרוזי הגדול בארץ, לא רחוק מאוניברסיטת חיפה, בלב פארק הכרמל היפה. בואו...
החודש, כתבתי על תעופה וספנות שמובילים נוסעים ומשאות ברחבי הארץ. אבל, בענף התחבורה יש תמיד את שאלת "המייל האחרון", החלק הסופי בכל נסיעה והובלה. לעיתים קרובות, את החלק הזה חייבים לעבור ברכב, עדיף בכביש סלול. לעיתים, זה אומר...