האם לשיר על שקט נשמע לכם כמו אוקסימורון, כמו איזושהי סתירה?
יונה וולך לא חושבת כך.
היא כתבה את השיר "שקט" וביקשה – "לשמוע שקט לא מכאן / תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה."
יצאנו בעקבות מקומות שקטים מסביב לכנרת, לחפש את השלווה הנפשית שלנו.
לפעמים, זה מרגיש שכל עמי ישראל מגיע לטבריה וגדות הכנרת.
אבל לפעמים, בא להיות רק בקרבת הטבע והמשפחה, מול נופי כנרת.
למזלנו, קק"ל סידרה לנו את "יער שוויץ", על מדרון תלול של הר פוריה, שצופה על הימה.
לפי השם, אתם מבינים שהפעם, השקט באמת בא מארץ רחוקה – היער הוקם בסיוע הקהילה היהודית של שוויץ.
נטיעת היער במקום נעשתה קודם כל לצרכים פרגמטיים.
מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי ניסתה למנוע מפולות בוץ שיסכנו את טבריה והם החלו בשתילת היער בשנת 1927.
הם צדקו כשזיהו את הסכנה, אבל לא הספיקו לטפל בה – בשנת 1934, נספו עשרות תושבי טבריה בשיטפונות.
אגב, האסון היה הנושא של הכתבה המצולמת הראשונה בעברית (צלם: ברוך אגדתי. קריין: המשורר אביגדור המאירי. זמין ביוטיוב).
תוכלו לבקר גם בבית הכנסת העתיק "עץ החיים" מהמאה ה-18 שנחרב בשיטפונות ושוקם רק בשנת 1950.
הכנרת
צילום: Zion Susi Photography
מאז, קק"ל המשיכו לטעת עצים על המדרון, ובנו דרך נוף שתוכלו להגיע אליה מצפון על דרך הגבורה או מעלה קק"ל.
הבריטים שתלו כאן עצי אקליפטוס המקור ושיטה כחלחלה ולאחר מכן נוספו עצים כמו אלה אטלנטית, חרוב מצוי, שיזף מצוי ואורן ירושלמי.
רוב העצים היו פחות מתאימים לסביבה ולא נקלטו יפה.
אבל בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרף אליהם השיח כסיה ועץ מיוחד, טטרקליניס מרובע – עץ מחט קטן שמוצאו במערב הים התיכון.
סימן זיהוי של העץ הוא האצטרובל שלו, עם ארבעה קשקשים בלבד.
לאורך דרך הנוף שצופה על הכנרת, הוקמו מספר מצפורים.
המצפור התלת-כיווני מחולק לשלוש סככות, כל אחת מהן צופה בזווית אחרת אל הנוף.
למשל, מהמצפור הצפוני ניתן לראות את אזור צפת וגם את הר ברניקי המתנשא מעל טבריה.
יש מספר נקודות לפיקניק עם שולחנות לאורך הכביש – חניון ע"ש קסטנבאום, חניון ע"ש גוטמן ומצפור יער שוויץ, שיושב מעל חמת טבריה.
חניון קסטנבאום והמצפור התלת-כיווני נגישים למוגבלי תנועה, משהו שאינו מובן מאליו, לצערי.
מצפה התמר, לזכרו של נח סטולר ז"ל
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
לא צריך לנסוע הרבה כדי להגיע לנקודה הבאה בסיור שלנו: עין פוריה.
נמצא בהמשך הכביש הנוף של יער שוויץ, פחות או יותר.
כבר תיארתי מקומות כ"קסומים" בעבר, אבל אין תואר מתאים מזה כאן.
מתוך צמחי הקנה מגיח מעיין שזורם בתעלה, מתחת לגשרון ציורי, לתוך בריכה קטנה ומטופלת.
על הכל חוסים עצי תמר תמירים. מה עוד אפשר לבקש? אולי כמה שולחנות פיקניק שצופים לנוף כנרת.
למזלנו, גם הם כאן.
יש תצפית נוספת, כמאה מטר מכאן, ידועה בשם "מצפה התמר".
המצפה מוקדש לזכרו של נח סטולר, יליד חוות כנרת, לוחם בבריגדה היהודית ואיש עלייה ב'.
הוא היה זה ששכנע את קק"ל לשקם את עין פוריה ואת התוצאה אתם רואים היום.
נקודה אחרונה בחלק הזה של הסיור היא ח'רבת אל-קדיש, מיקומה המשוער של העיר המקראית קֶדֶשׁ נַפְתָּלִי.
זו הייתה עיר מקלט – מקום מסתור וגלות לכל איש בישראל שהרג אחר בשגגה.
מכאן יצא השופט ברק בן אבינעם להילחם במלך חצור עם 10,000 איש.
לפי מסורת מאוחרת, כאן קבורה דבורה הנביאה.
וכן, גם זו נקודת תצפית נוף טובה.
אגב, לא לבלבל בין המקום לתל קדש בגליל העליון.
סיור בעין פוריה,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
לעין פוריה יש מתחרה ראויה בתחרות "מלכת היופי של המעיינות", אחרי ששוקם המעיין עין נון, ליד קיבוץ גינוסר.
המעיין היה ידוע עוד מהתקופה הרומית.
הרומאים הם אלו שבנו את הבריכות הראשונות, על מנת להעלות את מפלס המים ולספק מים לקולוניה שלהם בבקעת גינוסר.
שם המקום נובע מאחד השמות של מגדל הקדומה, "מגדל נוניא" (נון – דג בארמית).
ואכן, בבריכות משתכשכים להם דגים.
המקום היה מוזנח במשך שנים, אבל המועצה המקומית ורשות הנחלים והניקוז טיפלו במקום ופתחו אותו מחדש לקהל.
הכניסה בתשלום, אבל המקום מגודר ומטופל, עם שולחנות וצליות גדולות.
שווה ממש!
הסיור יכול להיות תוספת נהדרת למסיירים בשביל הבשורה או לנוסעים בכביש 90.
בריכה תחתונה בעין פוריה
צילום: Alpha12
המעיין האחרון להיום הוא המפל הנסתר בכפר נחום, עין איוב.
בין טיילת כפר נחום לבין טבחה יש גרם מדרגות שמוביל למעיין שלנו.
קודם כל, תראו מבנה עגול קטן מאבני בזלת.
כמו עין נון, גם זו בריכת הרמה מהתקופה הרומית-ביזנטית.
היום, תצטרכו ללכת עוד כדי לראות מים זורמים.
גרם מדרגות נוסף מוביל לעין שבע, המפל הנסתר.
כתוצאה מקידוחים בפרויקט "כנרת שבע" פרץ המעיין מן האדמה והחל לזרום לכנרת.
מי המעיין הם תמיד באותה טמפרטורה – 24 מעלות, ומרגישים קרירים יותר בקיץ וחמימים בחורף.
עכשיו, עין איוב נקראת כך מכיוון שלפי המסורת, איוב התרחץ במי המעיין על מנת להירפא מהשחין שהוכה בו.
מי המפל הנסתר, שכנראה נובעים מאותו המקור, קיבל סגולות דומות.
מאמינים שמימיו עוזרים לריפוי פצעים, מחלות עור, תחלואי קיבה וסתם לעור צעיר ורענן.
כפר נחום, עירו של ישוע
צילום: רן רותם
לפני שנלך, אפשר להזכיר את עין רקת ומנזר הנשים הרוסי לגדות הכנרת.
זהו מקום יפה שהתמזל מזלי לבקר, גם בגלל היופי הטבעי של המקום וגם בגלל הבנייה הכנסייתית האופיינית.
לצערי, המקום סגור לקהל הרחב – הוא מיועד לצליינים שבאים להתפלל ולטבול בעין רקת המרפא.
יש מאבק ציבורי לפתוח את החוף – ימים יגידו.
אחרי שהתרעננו במעיינות, ניתן לצאת חזרה לכיוון חיפה או המרכז.
אני מקווה שמצאתם את השקט הנפשי המיוחל לצד הכנרת.
אתם מוזמנים לספר לי על מקומות אחרים בארץ שנותנים לכם את השקט הזה.
עין רקת, לצד הכנרת
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
אם גן עדן בארץ ישראל – בית שאן פתחו אמר ריש לקיש, גלדיאטור יהודי שזכה בחופש, ליסתים שהפך לתלמיד חכם ונהג לרחוץ עם רבי יוחנן היפיוף אולי גם במרחצאות בית שאן. תגליות בחפירות העיר העתיקה ינעימו ויעניינו...
נחל נדר לעין קדם וגם מערת אורנית אין ספק שנחל נדר הוא אחד המסלולים המגוונים והיפים בכרמל, פריחה בשלל צבעים, מגוון בעלי החיים והצצה לכיוון הים ושכונת הוד הכרמל. ים של מאובנים, מעיין נקבה צלול, מערת אדם...
ראשונה, בסדרת כתבות על המעיינות בגולן, נתרכז במרכז הרמה ונבקר ברבים מהמקומות שהטבע בירך במים זורמים באזור. מעיינות במרכז רמת הגולן לא רק לקצינים נתחיל באחת מבריכות הקצינים המפורסמות. הם נקרא כך בגלל שלפני ששת הימים שימשו הבריכות לרחצת קציני...
