ארץ ישראל הייתה נקודה אסטרטגית להרבה אימפריות וכובשים, אבל אולי המפתיעים מכל היו הצלבנים, שהגיעו מצפון אירופה הרחוקה בסוף המאה העשירית, כבשו את הארץ והחזיקו מעמד כמאתיים שנה. אחד הארגונים היחודיים שהוקמו על מנת לשלוט כאן היו מסדרים של...
השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי.
כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות.
כולם יודעים – מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948.
בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם נגד סורים שיושבים, מילולית, מעלינו, על הגולן.
אחרי שישראל בוחרת להיות זו שתתקיף ראשונה,
התוצאות אחרי שישה ימים תהיינה הנס המכונן השני של המדינה
וייתן את הטון לחברה הישראלית עד עצם היום הזה.
זהו ניצחון הבזק של '67 בגולן.
בניגוד להתפתחות העניינים בחזית המצרית ביום הראשון למלחמה, חמישי ליוני,
בצפון חיל האוויר הסורי הוא זה שתקף קודם.
ברגע שחיל האוויר הישראלי התפנה להגיב,
הוא הגיב באופן נחרץ והשמיד כחצי מכלל מטוסי האויב.
מכאן, לישראל היתה שליטה אווירית מלאה בצפון.
למחרת, הסורים תקפו על הקרקע בשתי גזרות
האחת היא ליד מוצב אשמורה (דרדרה), עליו כתבנו בעבר.
המתקפה נהדפה עד הערב.
השנייה הייתה לכיוון קיבוץ תל דן וכוחות צה"ל וקיבוצניקים חמושים הדפו את המתקפה, ממש כמו בשנת 1948.
אחד הטנקים נפל לתוך הבניאס כשצוותו מנסה לנוס על חייו (כמו שכתבתי במאמר מעיינות בצפון הרמה)
וטנק T-34 סובייטי נוסף נתפס ועומד כזכר למתקפה זו מול מוזיאון בית אוסישקין בקיבוץ.
המוזיאון שווה ביקור גם בגלל שהוא מציג פוחלצים של בעלי חיים
דגים, פרפרים, זוחלים, דו-חיים, עופות ויונקים
וגם את אורח החיים בעמק החולה בתקופת המקרא.
הפעילות בשביעי ליוני הסתכמה בחילופי אש
והכנה למתקפה של צה"ל בגולן, עכשיו כשחלק מכוחות צה"ל התפנו מלהכות במצרים בסיני.
בינתיים, חדר האוכל של קיבוץ תל קציר נפגע מאש ארטילריה סורית,
אבל לא היו פגיעות חשובות נוספות.
צה"ל היה מוכן כבר לתקוף את הגולן – אך שר הביטחון משה דיין התמהמה.
היו לו סיבות טובות.
העיקרית שבהן הייתה הצטרפותה של בריה"מ למלחמה.
רבין שלח את דוד "דדו" אלעזר, אלוף פיקוד הצפון, לשכנע את לוי אשכול לתת לו אור ירוק.
בדרך החוצה, פגש את אשת ראש הממשלה, מרים אשכול,
שביקשה את הבניאס במתנה ליום הולדת.
במקביל, הסורים ביקשו הפסקת אש והתכוננו להגן על הגולן.
קיבוץ האון הוקם ב49, התפרק עם חובות של מעל 70 מיליון והפך לישוב קהילתי בפעם השניה בהיסטוריה.
בתי הקיבוץ הולכים להיהרס מלבד בתי החברים, ו300 יחידות דיור יבנו וישווקו.
כאן נורתה הירייה הראשונה של מלחמת ששת הימים.מתחתינו – שטח מפורז עד 67'.
הישראלים טענו שמותר חקלאות ואסור צבא – הסורים אמרו שאסור כולם. הגיעו לכאן חיילי נח"ל מחופשים לאזרחים.
7.4.67 – יום קרב. צה"ל שולח חקלאים לחרוש שדות במפורז בידיעה שירו עליהם.
הפעם מגיבים: מטוסים מפציצים את המוצב בתגובה, 6 מטוסי אויב נופלים בקרב אוויר.
האירוע הזה תרם לבטחון בהצלחת הפלת המטוסים ובהמשך לכיבוש הגולן בששת הימים.
התותח הורוד במבוא חמה היה שייך למוצב תותח נ"מ. קרין שביט, אמא ממבוא חמה, החליטה בשושו בלילה לצבוע אותו בורוד.
בתשיעי ליוני, צה"ל יצא למתקפה כדי לכבוש את הגולן
והבטיח שקט לכל הישובים שהופגזו משנת 1948, כמו תל קציר.
ציר תקיפה ראשון, לכיוון מַסְעָדֶה, עבר בישובים הסורים זעורה ועין פית.
גדוד 129 טעה בניווט בשטח ובמקום זה הגיע למוצב קלע, אותו כבש אחרי קרב קשה.
אפשר לראות את מחסום קוביות נ"ט סורי בדרך בין סיר א-דיב הנטושה
לקלע ואת האנדרטה לנופלים של החטיבה בכל החזיתות של המלחמה הזו.
שאר החטיבה המשיכה על ציר הנפט המפורסם
וכבשה את זעורה לאחר קרב קצר, שפתח את הדרך להמשך הגולן.
את זעורה הנטושה קשה לבקר ואת עין פית,
הכפר השני במסלול החטיבה הזכרנו במאמר על נחל פרע.
לכבוד הנופלים של חטיבה 8 נמצאות אנדרטאות לאורך הציר,
בהן אנדרטה לזכר רס"ן רפי מוקדי וסרן יובל בן-ארצי ליד כפר סיר א-דיב.
הטנק שנפגע לבד בשטח נמצא שבוע לאחר סיום הקרב.
רס"ן עמי לב טוב נהרג מכדור כשהוא יושב בצריח הטנק ואנדרטה לזכרו עומדת ליד כביש 99, במקום עם תצפית מרהיבה.
בכביש למַסְעָדֶה, תוכלו לראות את מוצב 9136 של הארטילריה הסורית, שחיפָּה על זעורה.
אבל הקרב הידוע ביותר של הגולן ב67' היה, כנראה הקרב על תל פאחר,
שבו כוחות של חטיבת גולני ושריון גברו על התנגדות סורית עיקשת.
פתיחה של הציר נתנה לצה"ל את הגישה למג'ד אל שמס והחרמון – ולמרים אשכול את הבניאס.
גדוד 12 של גולני היו אמורים לאגף את המוצב הסורי מדרום,
אך נאלצו לתקוף חזיתית, בגלל החשש שהטנקים לא יוכלו לעבור במסלול.
קרב חזיתי הוא, בדרך כלל, קרב קשה
והגדוד איבד 34 מלוחמיו והצליח לכבוש את המוצב בסיוע של גדוד 51,
שזה עתה סיים לכבוש את תל עזזיאת הסמוך.
היום, המקום נקראה "מצפה גולני"
ותוכלו גם אתם לעבור בתעלות הסוריות והבונקרים ולראות את גודל האתגר במו עיניכם.
צריך גם לעצור ליד קיר הזכרון שבו חקוקים שמות לוחמי הגדוד והטנקיסטים שנתנו את נפשם במלחמה זו.
זחל"ם, רכב משוריין של גולני שנפגע במקום נשאר גם הוא כעדות להקרבה.
כדי להבין את חשיבות כיבוש הגולן, תוכלו להגיע לתל עזזיאת,
להסתכל מהביצורים הסורים על תל דן ולראות כמה נוח היה להמטיר אש על הקיבוצים מכאן.
זה היה המאמץ העיקרי במלחמה.
בדרום הגולן, נכבש כפר תאופיק, ליד מבוא חמה של היום.
תוכלו לראות את שרידיו בביקור בחניון עין עקוב ויער מבוא חמה.
כפר סקופיה ננטש עקב נסיגה סורית
ותוכלו לראות כאן מוצב סורי שמור שלא הותקף ותותח הרים מחליד לידו.
בעשירי לחודש צה"ל לקח את רוב הרמה ללא התנגדות סורית,
כולל הפרס הגדול – החרמון.
רדיו דמשק הודיע כי קונייטרה נפלה, למרות שצה"ל לא היה עדיין באזור.
על קונייטרה הנטושה (וקונייטרה החדשה) ניתן לצפות ממצפה רונן, בעין זיוון.
ממשלת ישראל החליטה שהגולן יוחזר לסורים רק כחלק מהסכם שלום מלא.
בינתיים, כחודש לאחר המלחמה הוקם ישוב ישראלי ראשון על הרמה – מרום גולן.
עד שיבוא השלום (או יבוא המשיח) הגולן הוא שלנו.
אם יהיה שלום – נגיע ביחד לדמשק, אבל בינתיים ניסע לבניאס בעקבות מרים אשכול.
מי איתי?
רוצים להכיר את מהלך חייו ולהתחקות אחר תחנות חשובות של המרגל אלי כהן?
סוף סוף להבין גם את ההיסטוריה של המרחב דרך הסיפור האישי של אלי כהן המרגל ?
סיור נהדר מצפה לכם איתי ברמת הגולן, ניתן גם לשלב בין סיפורי מורשת לבין סיפור חייו של המרגל
ארץ ישראל הייתה נקודה אסטרטגית להרבה אימפריות וכובשים, אבל אולי המפתיעים מכל היו הצלבנים, שהגיעו מצפון אירופה הרחוקה בסוף המאה העשירית, כבשו את הארץ והחזיקו מעמד כמאתיים שנה. אחד הארגונים היחודיים שהוקמו על מנת לשלוט כאן היו מסדרים של...
דרוזים בגליל – מכירים? דרוזים בגליל חיים לצדנו, לומדים במערכות החינוך, משרתים במערכות הצבא, מכינים אוכל טעים וזה היסטרי! הדרוזים מצטיינים בהישגיהם במערכת החינוך, הראשונים לצאת לקרב והאמיצים מכולם, יעיד על כך אחוז החללים מקרב המגויסים –...
אני אוהבת סיפורי אוצרות. אותם סיפורים שבהם נחישות ומזל הופכת אנשים רגילים לגיבורים. זהו לאו דווקא סיפורים על התעשרות מהירה, אלא סיפורים בהם סוד עתיק מתגלה פתאום ומחבר בין עבר להווה. משהו בפעם אבד ונשכח מקבל משמעות חדשה. בואו...