תחנות דרך הייסורים

אני לא אפתיע אף אחד כשאומר שדמותו של ישוע עומדת במרכז הפולחן הנוצרי.

בגלל המרכזיות הזו, דרכו של ישוע מכלאו לסלע גולגולתא, עליו נצלב, צרובה עמוק בדמיונם של מאמינים נוצרים ברחבי העולם והופיעה באינספור סרטים על חייו.

הסיפור מופיע מספר פעמים בברית החדשה, אך פרטים נוספים נוספו במסורות מאוחרות יותר.

אנו נעקוב אחרי דמותו של ישוע, כשהוא צועד ברחבי ירושלים.

נפגוש בפלגים הנוצריים השונים שהקימו בתי תפילה לאורך המסלול.

תחנות דרך הייסורים
צילום: Zion Susi Photography

מלך עם כתר של קוצים

התחנה הראשונה מוקדשות לפגישה הגורלית בין ישוע הנוצרי לפונטיוס פילטוס, מושל יהודה.

הוא חרץ את דינו ו"שטף ידיו מן המעשה" (מקור הביטוי של התכחשות לאחריות).

לפי המסורת הנוצרית, מצודת אנטוניה בה נשפט ישוע עמדה איפה שעומד היום בית הספר עומריה.

בית הספר שימש בעבר כבית המושל הממלוכי וסראייה (בית עירייה) עות'מאנית ועדיין ניתן לראות בחצר את ריצוף הויה דולורוזה מהתקופה הצלבנית.

בתחנה השנייה, ההלקאה וכפיית הצלב, מתחיל מסע הייסורים עצמו.

לצד התחנה נבנו שלוש כנסיות קתוליות – קפלת ההלקאה, קפלת ההרשעה, כפיית הצלב ומנזר האחיות ציון (העיר העתיקה).

קפלת ההלקאה הועברה לידיים נוצריות בזמן הקצר שהמצרים שלטו בארץ במאה ה-19.

הגרסה הנוכחית של הכנסייה נבנתה בתחילת המאה ה-20 ע"י האדריכל אנטוניו ברלוצ'י החרוץ, שעיטר את כל חלקי הארץ בכנסיות שונות.

בית הספר עומריה, התחנה הראשונה
מקור: תמר הירדני

שלושת חלונות הויטראז' מתארים את סיפור המשפט וכפיית הצלב.

תקרת הקפלה מעוצבת ככתר הקוצים, שנכפה על ישוע כבדיחה גרוטסקית כשהכתירו אותו כ"מלך היהודים".

מנזר האחיות ציון קשור לנקודה נוספת בסיפור.

עם המילים "הנה האיש" מציג פונטיוס פילטוס את ישוע לקהל הירושלמי, בחלק הפומבי של משפטו.

בכנסייה שמורות אבני ריצוף רומיות, שנחשבות כמקום המשפט בעבר.

בנוסף, הקשתות מעל הרחוב בו אנו עוברים נקראות קשתות "Ecce Homo" (הנה האיש), למרות שנבנו בתקופה שלאחר חורבן ירושלים.

קשת אקה הומו
צילום: Zion Susi Photography

נופל וקם, נופל וקם

תחנות שלוש, שבע ותשע מוקדשות לשלוש הפעמים בהם ישוע מעד.

זוהי מסורת חדשה שאינה מופיעה בברית החדשה. ליד התחנה השלישית יש את "הקפלה הפולנית", בה פסל מרשים של ישוע, קורע תחת נטל הצלב.

את הקפלה מתחזקת קהילה ארמנית-קתולית קטנה.

אז למה "הקפלה הפולנית"?

בזמן מלה"ע ה-1 עבר צבא פולין החופשית בארץ וחייליו התפללו ולקחו חסות על המקום.

מאז, המקום מקבל תמיכה מהפולנים, אבל מתוחזק על-ידי הקהילה המקומית.

עוד אמונה נוצרית פופולרית היא הפגישה בין מרים לבנה ישוע, בדרכו לצליבה.

כאן נבנתה "כנסיית גבירתנו הדואבת", ארמנית-קתולית אף היא.

הבניין הנאו-קלאסי היפה נבנה על חורבות כנסייה צלבנית. בזמן הבנייה התגלה קטע מרצפת פסיפס ביזנטית, ובו צמד סנדלים או כפות רגליים.

היום הוא נמצא מול פסל מרגש המתאר את המפגש.

המפגש מתואר במקום נוסף – בתבליט שנמצא בלונטה, עיטור חצי-מעגלי מעל דלת לחדרון תפילה, לא רחוק מהכנסיה.

תחנות דרך הייסורים
צילום: רן רותם

לתת כתף

התחנה החמישית מופיעה בברית החדשה – כאן עזר שמעון מקירנה לישוע לסחוב את הצלב חלק מהדרך.

כידוע, עזרה לחלשים היא חלק חשוב מהאתיקה הנוצרית, למרות שלא ברור מה היו סיבותיו של שמעון לעזור לנידון למוות.

היום, עומדת במקום קפלה של נזירים פרנציסקנים (קתולים).

קיר ובו האבן השקועה מציין את מקום המעשה וצליינים החולפים על פניה נוגעים בה ומנשקים אותה.

התחנה הבאה מבוססת על מסורת מימי הביניים – ורוניקה הקדושה ניגבה את הדם והזיעה מפניו של ישו במטפחת.

המטפחת הפכה לחפץ ניסי, עם סגולות מרפא.

הכנסייה הקטנה כאן מנוהלת על-ידי יוונים-קתולים ואינה פתוחה לקהל הרחב.

חנות לצד קשת אקה הומו ברחוב ויה דולורוסה, 1891
מקור: Unknown author

לקראת הסוף

בתחנה השביעית, יוצא ישוע את ירושלים דרך שערי משפט ונופל שנית.

התחנה הבאה מופיעה בברית החדשה – כאן ישוע מדבר לנשות ירושלים שבאו לראותו.

כאן עומד מנזר חָרָלַמְבּוֹס היווני-אורתודוקסי, גם הוא סגור לקהל.

המקום המדויק מצויין בחצי-עיגול על הרצפה והכתובת ביוונית "ישוע הנוצרי מנצח" (IC XC NIKA).

התחנה התשיעית היא מיקום הנפילה השלישית ואחרונה.

יש מחלוקת בין הזרמים השונים היכן היא נמצאת – במנזר דיר אנטוניוס הקופטי או בכנסיית אלכסנדר נייבסקי, הרוסית-אורתודוקסית.

וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל

חמשת התחנות האחרונות מרוכזות במתחם אחד – כנסיית הקבר.

זו הישורת הסופית של חיי ישוע והמקום בו הוא קם לתחייה, לפי הברית החדשה.

בתחנה העשירית מפשיטים את ישוע ומחלקים את בגדיו לפי פור.

זה מהדהד את הפסוק מתהילים "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל".

מה שקושר בין ישוע לדוד המלך. את המקום מציינת קפלה קטנה שניתן לראות את כיפתה מהחצר.

תחנות דרך הייסורים
כנסיית הקבר
צילום: Zion Susi Photography

בתחנה ה-11 מתואר ישוע שממסמרים אותו לצלב בפסיפס מרשים.

היא שייכת לקתולים. התחנה הבאה, שמתארת את את מותו של ישועש על הצלב, שייכת ליוונים אורתודוקסים.

התחנה המוזהבת המרשימה מנצנצת באור יקרות בתוך הכנסייה החשוכה מעט.

במרכז – פסל של ישוע על הצלב ואבן הגולגולתא מבצבצת מתחת לזכוכית שמגנה עליה.

התחנה ה-13 היא "אבן המשיכה".

עליה, לפי המסורת, ניקו את גופתו של ישוע ומשכו אותה בשמן.

יש המייחסים לאבן סגולות מרפא.

הורדת ישוע מהצלב
צילום: Zion Susi Photography

יש כאן גם פסיפס שמתאר את מהלך הדברים ופסלון של האם הבוכייה שהובא מליסבון בשנת 1778.

התחנה האחרונה היא קבר יהודי עתיק מתקופת בית שני עם שישה כוכי קבורה, מהם שרדו שניים.

אחרי שעברנו ביחד בשביל הייסורים, נוכל להבין מעט את הרגשת הצליינים שעושים את דרכם לכאן מכל קצוות תבל, לעיר הקדושה להם ולנו.

לראות בעיניים את הסלע עליו הושתתה האמונה שלך לראשונה הוא מעבר למרגש – זה מטלטל וראיתי לא מעט מהם בוכים כאן.

לנו זה נותן הצצה לרב-גוניות של זרמי הנצרות השונים.

העיצוב והאמנות הכנסייתית התנקזו מכל העולם לרחוב או שניים בירושלים.

תחנות דרך הייסורים
אבן המשיחה
צילום: Zion Susi Photography

אהבתם את הכתבה על תחנות 'דרך הייסורים' בהן עבר ישוע?

העולם הנוצרי מעניין אתכם? לחצו כאן לקרוא גם על השכונה הקסומה עין כרם

אם אתם מתחברים לעיר ירושלים ורוצים לגלות עוד, מוזמנים להציץ בכתבה על מלונות היסטוריים בעיר