רבים הם העמים שהותירו את חותמם על הארץ ועל המושבה.
רוב העמים הללו היו כובשי הארץ ושליטיה אבל גם מעניין להסתכל על היוצאים מן הכלל – אנשים שבאו רק על מנת להתיישב, לעבוד את האדמה ולקיים את דתם בשלום.
אתם ידעתם שבאמצע המאה ה 19 בשנת 1866 הגיעה קבוצה של מורמונית ממדינת מיין בארצות הברית והקימה מושבה קטנה ליד העיר יפו?
המורמונים באו לכאן על מנת להישאר.
את זה אפשר לדעת מבתי העץ שאותם בנו.
בתי המושבה נבנו מראש בארה”ב לפי דוגמת הקוטג’ים בניו אינגלנד, שפורקו והורכבו מחדש בארץ.
דוגמה טובה לבית הוא “בית נורטון” ברחוב אוארבך 4.
זה בית דו-קומתי יפה שעבר שיקום ושימש במרוצת השנים את המיסיון הבריטי, את מסעדת “קרן” המיתולוגית וכעת למגורים פרטיים.
הבניין נבנה ע”י אקלי נורטון, רב-חובל בעברו ואחד מעשירי המושבה.
הבית מורכב למעשה משני בתים שצורפו להם יחדיו לבית אחד, על-מנת לאפשר מרחב ונוחות לבני משפחת נורטון.
בנוסף לבתי עץ בנו המתיישבים בית אבן אחד – את מלון גרנד הוטל.
את המלון בנו האחים דריסקו, וכוונתם הייתה שישרת צליינים בדרכם למקומות הקדושים.
הבניין מתנשא לגובה של שלוש קומות, מעל בתי המושבה האחרים ועל גגו קרנלציות – אותם “שיניים” שנותנים לו מראה של טירה מימי הביניים.
למרות הכוונות הטובות, האחים החמיצו הזדמנות לפתוח אותו לקראת חג הפסחא הנוצרי ונחלו בשל כך הפסדים כבר מההתחלה.
הבתים נשארו ועדיין ניתן לראות אותם במושבה אך את המורמונים לא תראו.
קשיי הסתגלות קשים, מחלות ותקיפות ע”י המקומיים גרמו למותם של חלקם ועזיבתם של אחרים.
למעשה, מפעל ההתיישבות הזה לא צלח שנתיים להיווסדו.
נורטון, שהזכרנו קודם, היה מאלו שהובילו את הגל הראשון של העוזבים.
הבניינים ננטשו ורוב המתיישבים ששרדו עקרו חזרה לארה”ב.
היחיד שנשאר בארץ היה רולה פלויד, שלימים יהפוך לאחד ממדריכי התיירים הראשונים בארץ, אבל מגיע לו מאמר מיוחד משלו. גם הוא יעבור לירושלים.
מספר שנים לאחר מכן, הגעה קבוצה דתית אחרת לארץ – הגרמנים הטמפלרים, שהאמינו התיישבות ועבודת אדמה בארץ הקודש תביא לגאולה.
לימים, הם בנו מושבות לאורך כל הארץ, ביניהם מושבות מפורסמות בחיפה ובירושלים.
הם חיפשו אפשרויות להשקיע בארץ וקודם כל קנו את מלון “גרנד הוטל”, שיפצו אותו ושינו את שמו ל”מלון ירושלים”.
בהמשך, התיישבו הטמפלרים בבתי האמריקאים, חיזקו אותם באבן ובנו בתי אבן נוספים, כולל מבני ציבור כדוגמת בית חולים וטחנת קמח.
ליד מלון ירושלים נבנה “בית עמנואל”, ששימש את הקהילה כבית ספר, פנימיה ובית העם.
בשנת 1878, קנה הברון פון אוסטינוב הרוסי את בית עמנואל.
הברון התיישב בארץ, המיר את אמונתו לזרם הפרוטסטנטי והיה חלק מקהילת הגרמנים באזור.
לימים, הוא הוסיף לו את הקומה השלישית, הקים גן מרשים מסביבו, מהראשונים מסוגו בארץ והציג עתיקות שאסף.
בשנת 1895, הוסב המקום למלון, בשמו החדש “Hotel du Park”. בשנת 1895 שהה בו הקיסר הגרמני וילהלם השני בעת ביקורו ההיסטורי בארץ.
מול המלון, על שטח שתרם ברון ושותפו, נבנתה כנסייה פרוטסטנטית מרשימה בסגנון ניאו-גותי גרמני.
בניית הכנסייה הסתיימה ב 1904.
בכנסייה מתקיימים עד היום, בנוסף לתפילות ושיעורי תנ”ך, קונצרטים בעוגב.
בנוסף, התרחבו הטמפלרים לשכונה קטנה נוספת, שכונת ואלהלה, בקרבת נווה צדק של היום.
השכונה היתה ידועה גם בשם “שכונת ואגנר”, על-שם המפעל של גוטהילף וגנר שהיה במקום.
גוטהילף וגנר, למרות היותו נאצי, לא גורש מהארץ בתחילת שנות הארבעים והיה זה שהפעיל את הטמפלרים שנכלאו במושבתם בשרונה.
ב-1946, “זכה” על פועלו בהתנקשות ע”י הפלמ”ח.
באחד מבתי המושבה לשעבר, ישבה אכסניית “בית השאנטי”.
בנוסף לאלו, ברחוב אילת של היום, שכנו מספר בניינים היסטוריים.
במספר 57 שכן קפה לורנץ, ששימש גם כראינוע.
כיום הוא משמש את מכון שכטר למדעי היהדות. במספר 21 שכנה לה הגימנסיה “הרצליה”, באחד מגלגוליה.
בנוסף, ברחוב זה נמצאת תחנת הרכבת יפו, תחנת הרכבת הראשונה בא”י.
בשנת 2010 נפתח “מתחם התחנה” היוקרתי מסביב למבנה המקורי.
הטמפלרים ישבו בשכונה עד לגירושם ע”י הבריטים, בשל אזרחותם הגרמנית וקשריהם עם הנאצים, אבל בתי המושבה עומדים על תילם.
מלון ירושלים עבר שיקום נקרא עכשיו “מלון דריסקו”, על שם אותם האחים.
בית עמנואל משמש את הקהילה המשיחית.
אחד מבתי המושבה, אוארבך 10, מסכם את ההיסטוריה של המושבה מעצם קיומו.
חלקו המקורי הוא מעץ וחלקו באבן, פרי עבודתם של הטמפלרים.
גם הוא שימש כמלון – “מלון פראנק”.
הוא נקנה ע”י משפחה מצאצאי המורמונים שיישבו את המקום לראשונה, ושוקם, למורת הקושי הרב.
שמו הוסב ל-“בית ידידות מיין” והוא משמש כמוזיאון לזכר אותה ההתיישבות. יש ליצור קשר לפני הביקור.
הסיור במושבה משתלב מעולה עם הסיור בנווה צדק
וגם מתחבר לסיור ביפו העתיקה
לעוד טיולים בסביבה לחץ כאן
זיהוי תל ערד תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל. השרידים הממצא הארכאולוגי בתל מתחלק לשתי תקופות עיקריות: הממצאים בעיר...
במאמר על נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון הלאומי, כתבתי על מזכרת בתיה (עקרון לשעבר), וסיפרתי לכם על המושבה הוותיקה ועל חלק מהמבנים שבנו המתיישבים במקום. היום ברצוני לדבר על הנחל שלצדו הם התיישבו - נחל עקרון ופארק...
המאה השמינית רק החלה והנה, זרח כוכבו של סולימאן אבן עבד אל-מלכ. אחיו אל-וליד היה לכליף, השליט העליון של המדינה הערבית המתעצמת והוא - לשליטה של ג'ונד פלסטין. על דרך הים, בין קהיר לדמשק, על חולות ים לבנים, הוא...
