הנה כמה עובדות על נס ציונה, כמתאבן: בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה.
בשנת 2016 קיבלה נס ציונה 20 פעמים (ברצף!) חמישה כוכבי יופי.
מה הופך את העיר לנס אסתטי ואקולוגי? בו נבקר כאן ונראה!
צילום: אורית שפירא
הפעם ננסה משהו שונה – נתחיל מהטבע ונעבור לעירוני.
כדי לעשות זאת, נטפס על הגבעה ב"גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה".
כאן יש המון פרחים יפים, אבל "חתני השמחה" הם אירוס הארגמן ואירוס ארץ-ישראלי, לצד 300 מיני צמחים נוספים.
אם תרצו צל, תוכלו לשבת באחת מהחורשות הקטנות, לשתות מים מהמיימיה ולהרגיש ברי מזל.
למה מזל? כי האנשים הטובים של "פורום גבעות הכורכר" נאבקו על זה שיהיה להם ולכם שטח פראי לטייל בו.
פה ושם תראו שרידי היסטוריה ישראלית – בוסתנים ובתי אריזה נטושים יושבים בין הפרחים והחורשות.
אלו מזכירים לנו את היצוא העיקרי של ארץ ישראל דאז.
מתי ניטע הפרדס הראשון? אני שמחה ששאלתם!
אירוס הארגמן,
גבעות הכורכר של נס ציונה
צילום: Zachi Evenor
בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני-נוצרי, שטח חקלאי ב"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").
הוא חפר באר ליד החאן העתיק שעמד במקום ונטע פרדס, שעדיין צומח.
עד כאן, סיפור הצלחה?
אלא שאשתו ושתי בנותיו מתו מקדחת ורייסלר נטש ועקר לאודסה, רוסיה, למכור שם יינות משרונה.
שם הוא מצא קונה לבוסתן – ראובן לֶרֶר, חסיד חב"ד ואיש "חובבי ציון".
הוא נולד למשפחת פָּצ'וֹרְניק וקיבל את השם לרר ממשפחה גרמנית שהחביאה אותו כנער מגיוס כפוי לצבא הצאר.
הוא עלה לארץ כדי להתיישב בפרדס, ומצא בוואדי חנין מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח.
בעזרת בנו משה ועבד סודני ששמר על המקום, הוא הכין את הפרדס למגורים.
אח"כ שכנע את אישתו פייגה, שלושת ילדיו ואחיו הצעיר לגור עמו.
לימים, "נחלת ראובן" התפתחה לנס ציונה וראובן היה לראש הועד הראשון שלה.
על שער הכניסה מתנוססת בגאון דמות דבורה, לזכר לרר, הדבוראי היהודי הראשון.
הידעתם? ליד אחוזת לרר נמצאת המכוורת של נחלת ראובן.
ולמה היא מיוחדת אתם שואלים? זו המכוורת היהודית הראשונה בארץ, מאז שנת 1890.
הנחלה הוקמה עוד לפני שעלו חלוצי נס ציונה על הקרקע. שייכת לדור חמישי למשפחת דבוראים.
היום נשאר בנחלה בית הבאר של ראובן ובית האריזה המשופץ הפך למרכז מבקרים, בו מספרים את סיפורו.
ראובן ופייגה שומרים על המקום, בדמות פסל משובב נפש, זוג דתי חמוד שיושב זה לצד זה על הספסל.
דבש מכוורת נחלת ראובן. צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
נחלת ראובן,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מכאן, עברו במושבה הצעירה מספר אישים שהטביעו את חותמם על המושבה.
אחת הראשונות היתה גולדה מילוֹסְלַבְסקי, אלמנה שעלתה לארץ ישראל ונטעה כרמים לצד הישוב הצעיר.
בשנת 2011 הונצח שמה עם בניית כיכר "המניין הראשון" בעיר נס ציונה.
היא אירחה את הרצל בביקורו בארץ ותוכלו לראות את המכתב ששלח לה הרצל, שם הוא מציין בהערכה את פעולותיה ואת הכנסת האורחים שלה.
אחד ממייסדי העיר, מיכאל הלפרן, הניף לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
דגל זה הפך במהלך השנים עם שינויים לדגל הלאום שאותו אנו מכירים.
תגיעו להצדיע לדגל ב"אתר הנפת הדגל", בו קרה האירוע ההיסטורי.
בנוסף, יש בנס ציונה את "כיכר הדגל", בה יש פסל מעניין של מגן דוד, פרי עבודתו של הפסל ישראל פרימו, יליד העיר.
פרימו לקח את סמל הלאום והפך אותו למשהו תלת-מימדי ומאוד חי.
זו הכיכר שמברכת את הבאים לנס ציונה.
כיכר הדגל נס ציונה
מקור: Dr. Avishai Teicher
עבודה נוספת של הפסל נמצאת בכניסה לשכונת גבעת התור: פסל התור, ציפור ממשפחת היוניים.
שני הפסלים ממתכת, המומחיות של פרימו.
נס ציונה, פסל התור של ישראל פרימו
מקור: Dr. Avishai Teicher
כל ישוב מתפתח צריך מבני ציבור ובנס ציונה זה היה "בית ראשונים".
הוא נבנה בשנת 1907 על "גבעת האהבה", ושימש כמרכז הקהילתי הראשון ביישוב.
במקור שימש כבית ספר, ואז בית כנסת, בית ההגנה ועוד.
היום, המקום משמש כמוזיאון המושבה. בחצר "בית ראשונים" יש אוסף כלים וציוד חקלאי וגם מסופר על ענף גידול הדבורים שנוסד ע"י ראובן לרר ובנו משה.
ליד בית הראשונים, הוקם בית הכנסת הגדול של נס ציונה והמתפללים של המושבה עברו לשם בשנת 1926.
בית הכנסת הוקם בסגנון אקלקטי, שהיה פופולרי אז בארץ.
לבניין חלונות מחודדים בהשראה אסלאמית וארון הקודש הוא בהשראה של אדריכלות קלאסית.
בטקס הנחת אבן הפינה נכחו כל המי-ומי – הרב קוק, מנחם שינקין ואהרן אייזנברג.
המקום שימש כסליק ובניין הגנה וגם היום משמשת הקומה התחתונה כבסיס הפעלה של המשמר האזרחי, כששאר הבניין ממשיך לתפקד כבית כנסת, מאז ועד היום.
נס ציונה 1934
מקור: E.P. Tal & co.
אחרי 1948, ירשו תושבי העיר את השטחים והמבנים של כפר ואדי חנין, שננטש בעקבות נפילת המפקדה של חסן סלאמה.
מסגד הכפר, שנבנה בשנת 1934, משמש את בית הכנסת "גאולת ישראל" וחלק מהבתים ששרדו.
ביניהם, המכון למחקר ביולוגי ואת המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה.
מבט על נס ציונה מגבעות הכורכר
צילום: Ofek j
אסיים כמו שהתחלתי – בשטחים הירוקים שנס ציונה מפורסמת בהם.
זה לחלוטין לא הגיוני לציין את כל הגנים שיש בעיר, אז בחרתי טעימה.
גן המייסדים – גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה ויש בו פינת חי חביבה.
פארק גן ארגמן משחזר את המראה הטבעי של המקום עם צמחייה נמוכה, שיחים, עצים, המון דשא לצד מתקני משחק, פרגולות להצללה, מזרקות קופצות ומוארות ועוד.
יש גם אגמון אקולוגי ומה שפעם הייתה בריכת ההשקיה של הפרדס שצמח כאן פעם.
בגן הפעמון מנציחים את הפעמון שפעם עמד על גבעת אהבה וסימן לאנשי הכפר לצאת לעבודה – או לקרב, תלוי בנסיבות.
מטיילים שאוהבים טבע ועיר ימצאו מה לעשות במקום הקסום הזה.
עכשיו תסלחו לי, אני יוצאת לרכיבה על דרך נוף נס ציונה מסביב לעיר, כדי ליהנות ולעשות את מה שאני אוהבת – לתפוס גם וגם!
עד עכשיו, דיברנו על פרחים שמוכרים בעיקר כפרחי בר. הפעם, נתמקד בפרח הנרקיס. פרח שעשה לעצמו שם כפרח מתורבת לא פחות מפרח בר. יאללה לביצות, חברים! פרח שילד צייר כמו הצמחים שדיברנו עליהם החודש, גם הנרקיס הוא גאופיט. גם הוא מורכב...
מכתש ירוחם בשמו הרשמי או המכתש הגדול בשמו המוכר יותר, הוא השני בגודלו במכתשי הארץ (אחרי מכתש רמון), ושטח קרקעיתו הוא כ-50 אלף דונם. שמורת הטבע המכתש הגדול הוכרזה בשנת 2006, והיא נמצאת בסמוך לעיירה ירוחם,...
כבר עברו כמעט 140 שנה מאז שעולי רומניה הגיעו לחוטם הכרמל (הקצה הדרומי) ובנו את אחת המושבות הראשונות בהיסטוריה הציונית. אבל זה לא סיפור מושבת זמרין, הלוא היא זכרון יעקב , לזכר אביו של הברון אדמונד...
