עד עכשיו, כתבנו על פרחים מאוד ישראלים - הרקפת והכלנית. היום נעבור לפרח מאוד בינלאומי - האִירוּס. הצורה הייחודית של הפרח הזה הפכה אותו לסמל משמעותי בעולם. כמו העמים והתרבויות בעולם, יש לפרח הזה זנים מגוונים, שרבים מהם...
אחד האזורים העשירים וה"ייצוגיים" של חיפה הוא מרכז הכרמל החיפאי, מסביב לרחובות הקטנים ולציר מוריה.
מעניין לגלות את ההיסטוריה של המקום, מי התיישב בו ומתי ואלו סודות נשכחים יש כאן!
ההיסטוריה של חיפה המודרנית מתחילה עם דאהר אל עומר שהרס את כפר הדייגים חיפה ובנה בעיר התחתית את "חיפה החדשה".
הר הכרמל נשאר לא מיושב.
עד שבאו המעצמות.
בזמן שהאימפריה העות'מאנית מתפוררת, היא נאלצה לתת זכויות לנתיני מעצמות זרות להתיישב בארץ.
על הכרמל נשארו עדויות רבות של ההתיישבות הזו.
בין השאר מנזרים צרפתיים באזור סטלה מאריס, עם קפלה יפה ששווה ביקור וכנסיה רוסית אורתודוקסית מקסימה שחבויה ברחוב החורשה.
על שניהם כתבתי כבר בעבר.
ההתיישבות הגרמנית בחיפה החלה מלמטה, מהמושבה הגרמנית.
אבל חם פה בקיץ לאירופאים.
והנה עלה רעיון.
בואו נבנה מושבת קיט על הכרמל – כרמלהיים (בית הכרמל)!
בשנת 1883 החלו הטמפלרים לרכוש אדמות על רכס הכרמל ולבנות עליו בתים.
בראש המושבה שבכרמל עמד פרידריך קלר, סגן קונסול פרוסיה שקיבל את הכינוי "מלך הכרמל" מאוחר יותר ועל שמו נקרא רחוב קלר, זה שמאחורי הסינמטק.
כשהקיסר הגרמני הגיע לביקור בחיפה, היה זה קלר שקיבל את פניו על הכרמל.
מרשים בשביל מישהו שהחל את דרכו כשוליית קצב, לא?
על ביקור הקיסר בארץ בשנת 1898 כתבתי מאמר מלא גם כן.
היום "בית קלר" משמש את העמותה לתולדות חיפה ע"ש גוטליב שומאכר, טמפלר חשוב אחר.
עוד מבנה טמפלרי חשוב במרכז הכרמל הוא "בית הכט".
המקום נבנה במקור ע"י משפחת פרוס כמלון על הכרמל.
זה מבנה דו-קומתי רחב ומרשים מרוב הבתים הטמפלרים.
אבל גם כאן משולבות הקשתות הערביות עם אסתטיקה אירופאית, חלונות עם תריסי עץ גדולים לצד פתחי אוורור בולטים קרוב לתקרה.
בהמשך שימש הבית מספר מיסיונרים שונים ובשנת 1948 נקנה ע"י רוטשילד לשימוש פקידי פיק"א.
בהמשך, העבירו את הבעלות לעיריית חיפה ויש כאן פעילויות אמנותיות שונות בקהילה.
עוד השאירו כאן הגרמנים את האורנים והברושים אותם שתלו, רבים שצמחו כאן יותר ממאה שנה!
אחרי שהבריטים כבשו את הארץ, הגרמנים נלחצו.
הם היו, בעצם, נתיני אויב בשטח כבוש.
כאן הגיעו רוכשי האדמות היהודים, שהחלו לרכוש את האדמה מיורשיו של קלר, במימון בנק אנגלו-פלסטינה (שהפך לבנק לאומי).
את הבנייה במקום החל לתכנן פטריק גדס, אותו גדס שתרם רבות לתכנונה של תל אביב.
הוא לא הספיק לסיים את המלאכה ואת העבודה בא להשלים סופרסטאר תכנוני אחר- ריכרד קאופמן.
זה שתכנן שכונות נוספות בחיפה כגון הדר ושכונת בת גלים וגם את רמת גן.
גם כאן, בא לידי ביטוי הרעיון המנחה החשוב שלו – עיר גנים.
לפי תכנונו נבנה גן האם, שבו מתקיימות הופעות ומאחוריו זה גן החיות של חיפה וכיכר הרקפות, בה יש היום מתקני משחק לילדים.
הבתים הראשונים שנבנו על-ידי היהודים במרכז הכרמל נמצאים לא רחוק מהאודיטוריום של היום, כלומר בקרבת הבתים והתשתיות שהקימו הגרמנים.
תוכלו לראות חלק מהבתים האלו ברחוב מחניים 16.
הם היו חלק ממתחם שבנה המהנדס יעקב מושלי, שהיה גם ראש "ועד הר הכרמל".
הוא תכנן ובנה בתים נוספים בתחילת רחוב שושנת הכרמל של היום.
יש עוד בתים רבים שנבנו במרכז הכרמל בתקופה זו.
אולי המרשים שבהם הוא בית רוטנברג, בית שבנה התעשיין המפורסם.
הבית, בשדרות הנשיא 77, תוכנן על ידי האדריכל שמואל רוזוב ונחנך ב-1939, אבל רוטנברג הספיק לגור בו לשנה אחת בלבד ועם מותו הוריש אותו לפעילות חברתית.
במקום פעלו תנועות הנוער עד שנת 1947, כשהבריטים החרימו את המקום.
אחרי קום המדינה הוא משמש מוסדות חינוך שונים.
שווה לבקר את המקום ולראות את המרפסות המרשימות, את הגן ששתלו פעם הטמפלרים לכבוד הקיסר ואת חדרו של רוטנברג עצמו, סוג של מוזיאון לאיש שתרם רבות לפיתוח החשמל והתעשייה בארץ.
כדאי לחפש את בקתת הציידים של משפחת נגלר.
ההפך הגמור הם "בתי הנחושת" הגרמנים.
האדריכל הידוע ולטר גרופיוס, אחד מאבות הסגנון הבינלאומי ומנהל בית הספר "באוהאוס", תכנן בתים טרומיים מנחושת לחברת "החברה הגרמנית לבתי נחושת בע"מ" עוד בשנת 1922.
העיצוב מזכיר יותר בתי עץ עם גג רעפים מאשר את הסגנון של "העיר הלבנה".
הסיבה שבתים אלו הגיעו לארץ היא מצערת.
בשנות השלושים, עם עליית הנאצים לשלטון, נאסר על היהודים להוציא כספים מגרמניה, אבל ניתן היה להוציא ציוד.
בגרמניה הם קנו מספר בתים והרכיבו אותם בארץ.
לפי החברה, אפשר היה להרכיב את הבתים, שכללו בתוכם חימום מרכזי וחיבורי חשמל, תוך יום בלבד, למרות שבפעול זה לקח יותר, כמו שאנו מכירים מרהיטי איקאה.
הבניינים לא היו זהים.
יש כאלו עם שתי קומות ויש דו-קומתיים והיו גם תוספות שניתן היה לרכוש.
הבריטים נתנו להם אישורים של שנה, כמו לצריף זמני.
אבל הזמני בארץ הוא הדבר הקבוע ביותר ומתוך הבתים האלו שרדו את פגעי הזמן שלושה מבנים שעדיין עומדים על תילם בחיפה.
ופארקים שניתנו על-ידי בריטים ומעונות של בעלי שררה בזמן המנדט.
אבל על זה בפעם אחרת!
עד עכשיו, כתבנו על פרחים מאוד ישראלים - הרקפת והכלנית. היום נעבור לפרח מאוד בינלאומי - האִירוּס. הצורה הייחודית של הפרח הזה הפכה אותו לסמל משמעותי בעולם. כמו העמים והתרבויות בעולם, יש לפרח הזה זנים מגוונים, שרבים מהם...
מה אדם צריך מטיול בטבע? נחל יפה, צמחייה ירוקה, צל (אם אפשר) ונקודות עניין רבות ומגוונות. נחל השלף מספק את כל אלו. בגלל שהוא פחות מוכר, אפשר גם לטייל ללא הצפיפות הרגילה בשבתות וחגים. טיילתי, נהניתי וחזרתי לספר! אחכה לך...
במאמרים קודמים, יצא לי להשתמש בביטוי העברי המעולה "כעץ שתול על פלגי המים". כמו שאתם יודעים, הביטוי מתייחס למשהו (או מישהו) שצומח בתנאים אופטימליים. אבל הביטוי מתייחס בעיקר לעץ. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לפלגי המים אותם נחלים שעליהם...