האם שדרות בן גוריון במושבה הגרמנית בחיפה הן הרחוב היפה בארץ?
אני אומרת שכן.
הן "זורמות" בקו ישר מהים להר, ירוקות להדהים, עם בתים ייחודיים.
ומסתיימות בשער הגנים הבהאיים, ויש להן "כתר" יפה – כיפת הזהב של מקדש הבאב.
הוא פוטוגני מכל נקודה בשדרות.
היום נבקר כאן ונראה חלק מהמקומות השווים בשדרות.
למה חלק? כי יש עוד ועוד!
הגנים הבהאיים בשעות הערב
צילום: Zion Susi Photography
לא אכביר בסיפורם של הטמפלרים הגרמנים.
אגודה נוצרית דתית שהחליטה להביא את הגאולה על-ידי ישוב ועבודת אדמה בארץ הקודש.
הם החלו לממש את החזון שלהם בעיירה המטופחת חיפה, בשנת 1868 והחלו לבנות אותה, מהים להר, לאורך רחוב יחיד שנקרא היום רחוב בן גוריון.
ככל שהבית ותיק יותר, הוא קרוב יותר לים ואם הוא נמצא באחד מהרחובות הצדדים, הוא חדש יותר מאלו שעל ציר התנועה המרכזי.
אחד הבתים הראשונים שנבנו, אם כך, הוא בית העם הטמפלרי (Gemeindehaus), שהחל להיבנות בשנת 1869.
המבנה תוכנן על ידי פטר יוליוס לויטווד ונבנה ע"י פועלים ערבים בפיקוח בעלי מקצוע טמפלרים.
זה הפך להיות בית לדוגמה לבתים טמפלרים מאוחרים יותר, לתושבי חיפה ולבנייה בארץ ישראל בכלל, לבנייה בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.
תוכלו לראות קשתות של בנייה ערבית מסורתית לצד אסתטיקה אירופית של גגות רעפים.
על הגג יושב מגדל פעמון קטן.
בקומה הראשונה נערכו פגישות ותפילות של חברי המושבה.
ובקומה השנייה גרה משפחתו של מורה המושבה, משפחת לנגה.
בשנת 1902, נבנה ליד בית העם בניין ציבור נוסף.
זהו בית הספר לילדי הטמפלרים, סמל בולט להתפתחות המושבה בחיפה.
שני הבתים האלו משמשים היום את "מוזיאון העיר חיפה", מוזיאון שמספר את ההיסטוריה של העיר המרתקת שלי בעזרת תערוכות מתחלפות.
בזמן שאני כותבת את המאמר הזה, מוצגות במקום תערוכה על ההיסטוריה של הקהילה הגאה בחיפה ב"בית העם".
וגם תערוכה על החוויה של עולי בריה"מ לשעבר בארץ, אלו שהגיעו לכאן ושינו את פני המדינה בשנות ה-90.
בית העם הטמפלרי, היום מוזיאון העיר חיפה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מולם יושב אחד ממרכזי הקניות השווים של חיפה, ה"סיטי סנטר".
הבניין, שמאכלס קניון, משרדים ובית מלון נחנך ב-1999 ונבנה בחיפוי אבן, בניסיון (מוצלח לדעתי) להשתלב בנוף המושבה. גם לו יש סוג של "גג רעפים" משולש.
בקומה הראשונה, לצד מספר חנויות אאוטלט, יש מספר מסעדות ודוכני אוכל.
שווה להיכנס ולחפש אחת שמתאימה לכם.
כמובן, המסעדות כאן צריכות להתחרות במסעדות שעל רחוב בן גוריון עצמו, אחד מריכוזי מקומות הבילוי בחיפה.
במעלה הרחוב מסיטי סנטר נמצא ביתו של לורנס אוליפנט.
ה"כרטיס" שלו מתאר אותו בתור "סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי".
אכן איש רב פעלים לכל הדעות!
הוא עסק, בין השאר, בניסיונות של יישוב יהודים בארץ לאחר הפוגרומים של "סופות בנגב.
אחד הגורמים שדחפו לעלייה הראשונה ולפיתוח הארץ תחת האימפריה הבריטית והיה אחד מהיזמים של רכבת העמק.
מזכירו האישי היה לא אחר מאשר נפתלי הרץ אימבר, המשורר שכתב את ההמנון הלאומי "התקווה".
במושבה הוא התגורר בבית שנבנה על-ידי נגר טמפלרי, והעמיד אותו לרשות אוליפנט ואשתו אליס.
הוא היה אחד האטרקציות התיירותיות הראשונות של חיפה.
בגלל שהיו מבקרים רבים שחיפשו את הבית, הטמפלרים קבעו שלט אבן שקבע שזהו "Haus Oliphant".
הבית עוד כרגע נטוש, אבל הוא רחוק מלהיות חורבה ואני בטוחה שניתן לשפץ אותו ולהוסיף עוד בניין מחודש לרחוב השמח הזה.
בית לורנס אוליפנט, 2020
צילום: מורה הדרך רן רותם
אחד הפרויקטים של לורנס אוליפנט היה תכנון של קו רכבת לחבל חורן שבסוריה, דרך רמת הגולן.
שותפו לסקר הגולן למטרה זו היה גוטליב שומאכר.
גוטליב גדל במושבה כילד והפך להיות לאחד מחשובי הארכיאולוגים המוקדמים של ארץ ישראל בכלל והגולן בפרט.
כתבתי קצת על בניין המשפחה, בית דו-קומתי עם 3 קשתות בולטות בקומה הראשונה ומרפסת מקסימה בקומה השניה.
הבית שימש כבית קונסוליה אמריקאית, תפקידו של אביו של גוטליב.
אבל יש עוד "בית שומאכר" במושבה, בית משנות השלושים של המאה ה-20.
הבית נבנה על-ידי דור שלישי של הטמפלרים בארץ.
היזם דוד בארי קנה את הבניין המתפורר והפך אותו למלון מודרני.
הבית הטמפלרי המשופץ משמש כלובי של הבניין המודרני שמאחוריו – הצלחה מדהימה ושילוב מיוחד של שימור ופיתוח.
על קירות "מלון שומאכר" תלויים עבודות אמנות וגם שווה להסתובב לחפש את ציורי הקיר שנעשו כאן.
תוכלו להגיע למקום במסגרת סיור וגם לעלות על הגג ולראות את המושבה מלמעלה.
ביקור בבית שומאכר בלב המושבה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
ואם חפצה נפשכם באמנות, אתם חייבים להגיע לבית ויצו.
משכנו החדש של "המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה על שם נרי בלומפילד" נבנה לצד המושבה בשנת 2002 והוא פונה לרחוב גנים.
המרכז מציע תארים בארכיטקטורה, תקשורת חזותית, צילום, עיצוב אופנה ותואר בניהול וכלכלה.
הזמן הכי טוב לביקור הוא כשיש תערוכת בוגרים.
התערוכה תופסת את כל מסדרונות המרכז ובשנה האחרונה – גם את בית הגפן.
שווה לראות מה החזון שמביאה השכבה הצעירה של אמנים חיפאים לעולם.
בנוסף, בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות.
מרכז ויצו הוא סוג של "פרויקט בוגרים" בעצמו.
הוא תוכנן על-ידי מרצי ויצו שזכו בתחרות – האדריכלים יורם פופר ואלי הירש, בשיתוף לוסיאנו סנטנדראו.
המבנה נועד להשתלב יחד עם מבני המושבה הוותיקים ויש כיכר מקשרת גדולה בינו לבין המושבה.
בשנת 2007 זכו האדריכלים המתכננים בפרס אות העיצוב על מבנה המרכז האקדמי.
כאן תם ונשלם הסיור שלנו במושבה.
כרגיל, יכולתי רק לגעת בקצה-קצה של כל האוצרות עוצרי הנשימה של המושבה.
נצטרך לחזור ולגלות מבנים וסיפורים נוספים!
המושבה הגרמנית, מבט לכיוון הים
צילום: מורה הדרך רן רותם
השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי. כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות. כולם יודעים - מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948. בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם...
במאמר הקודם ביקרנו את נחל שלף, שזורם לתוך נחל דליה. היום נגלה את נחל דליה עצמו - נחל איתן ושופע ולאורכו אתרים מרתקים שונים. הרוח בערבי הנחל בניגוד לנחל שלף, נחל דליה הוא איתן - המים זורמים בו...
גני הנדיב – אירופה בכרמל איפה תמצאו גני ורדים צבעוניים, משולבי מפלי מים זורמים וצמחייה מרחבי העולם ? ברמת הנדיב! הגנים מונגשים גם לבעלי מוגבלות הליכה ואף ישנו גן צמחי תבלין משולט בכתב ברייל במיוחד עבור עיוורים. גני...
