הקראים מירושלים ועד רמלה

יהדות היא אחת הדתות העתיקות בעולם ובהשפעתה התפשט המונותאיזם בעולם.

כדת ותיקה, מן היהדות יצאו מספר פלגים שמסתכלים על האמונה היהודית והתנ"ך בצורה אחרת מהיהדות הרבנית המוכרת לנו.

זהו סיפורו של פלג יהודי מרתק שחי בינינו – היהודים הקראים.

צילום: Zion Susi Photography

שני יהודים, שלוש דעות – מי אתם הקראים ?

הכל התחיל, כרגיל, בהצטלבות של פוליטיקה ואמונה דתית.

השנה היא 765 לספירה והמקום הוא גלות בבל.

ראש הגולה, המנהיג הפוליטי של כל היהודים באימפריה המוסלמית ונצר לשושלת דוד, נפטר ולא השאיר אחריו יורש ישיר.

לראש הגולה ולאב בית דין הגדול מונה ענן בן דוד על ידי הח'ליף.

ענן בן דוד היה טוען כנגד התורה שבעל פה, העיקרון שעליו מבוססת המשנה והגמרא.

הגאונים, ראשי הישיבות הגדולות של בבל דאגו שהח'ליף יראה בו מורד במלכות וענן בן דוד הושלך לכלא.

לאחר שהצליח לשכנע את השליט המוסלמי שאינו מהווה סכנה לשלטונו, הוא יצא מכלאו.

במהרה מסביבו התגבשה קבוצה של מתנגדי הרבנים, שהייתה קיימת עוד לפני כן.

אולי היו אלו אפילו הצאצאים הרוחניים של "הצדוקים" מתקופת בית שני.

בית כנסת קראי
מקור: מיכאלי

"חפישו באורייתא שפיר ואל תשענו על דעתי"

על פי המסורת הקראית, ענן בן דוד הגה את הפסוק "חפישו באורייתא שפיר ואל תשענו על דעתי".

"חפשו בתורה היטב ואל תסתמכו על דברי".

על-פי הקראים (מלשון ק.ר.א, אלו שקוראים את התנ"ך), חז"ל הם אמנם חכמי דת חשובים, אך לא ניתן לייחס חשיבות דתית מלאה לכתבים שלהם.

כבני אדם, הם אינם חפים מטעויות ומחלוקות וכל יהודי חייב לקרוא ולפרש את התורה בעצמו.

ברמלה, המרכז ההיסטורי של הקהילה, נמצא "בית הכנסת הקראי המרכזי ענן הנשיא".

מרכזם קרוי על שם האב המייסד של הפלג והוא אחד מבתי התפילה הגדולים של הקראים בארץ.

תוכלו לבוא לכאן ולשים לב לדמיון ולהבדלים.

אז מה דומה בכל זאת?

ארון הקודש, כמובן, בו שוכנת התורה לא שונה בהרבה מזה היהודי-רבני.

מצד שני, אין כסאות כמעט – רק כמה כסאות בודדים למבוגרים לאורך הקיר הרחוק.

כל הרצפה מכוסה בשטיח ויש לחלוץ נעליים בכניסה, על מנת לא לטמא את המקום.

אין גם מזוזה ובמקומה קבוע לוחית של עשרת הדברות.

בית הכנסת הקראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד
מקור: ShmulikO

כבני יעקב החוזרים ממצרים

היהדות הקראית ידעה עליות ומורדות.

חוקרים אומרים שפעם, הקראים היו כ-40% מכל היהודים, אבל הימים האלו הרחק מאחור.

היום, הקראים מונים בערך 40,000 בארץ ועוד כ-10,000 בעולם, בעיקר בארה"ב וחצי האי קרים.

בעבר הרחוק, מרכז הקהילה הקראית היה ברמלה.

אבל הקראים גורשו משם עם בואם של הצלבנים ועברו להתיישב במצרים.

קהילה מצרית זו חזרה לארץ עם קום המדינה והיא מקור רוב הקראים.

השאר הגיעו מארצות ערב וברית המועצות לשעבר.

תוכלו לבקר ולהכיר את הקהילה ב"היכל שלמה", בית המרכז העולמי של היהדות הקראית ברמלה, בניין מודרני מרשים.

שם נמצאת הספרייה המרכזית של הקראים, יושב בית הדין של העדה – וגם מרכז המבקרים.

למרכז זה ניתן להגיע בתיאום מראש כמובן.

בין גירושה של העדה מהארץ לחזרתה אחרי 1948, הייתה גם קהילה קראית בירושלים.

מרכזה היה ברחוב הקראים, בעיר העתיקה.

בית הכנסת של העדה הוא, לפי המסורת, בית הכנסת העתיק ביותר שפועל היום, החל המאה ה-8.

חוקרים סבורים שהוא "רק" מהמאה העשירית או מהמאה ה-12, אחרי שסלאח א-דין נתן ליהודים לחזור לעיר.

הוא כולו נמצא מתחת לאדמה, עם חלונות בתקרה מעל עמדת החזן.

בארון הקודש יש ספר תורה עתיק, כתוב בעור צבי שיוצא החוצה פעם אחת בשנה – בחג שמחת תורה.

על הקירות נשארו הקדשות עתיקות.

בית הכנסת נפגע וננטש בין השנים 1948 ועד 1967, אבל הוא שוקם בתחילת שנות השמונים.

ב-2016 נוסף לבית הכנסת מרכז מבקרים "בני המקרא" שמספר את סיפור העדה והקשר שלה לירושלים.

בנוס, המקום מציג אמנות ותשמישי קדושה ייחודיים לקראים.

בית הכנסת הקראי ברמלה
צילום: Etan Ya'aran

מושב בשם מצליח

בנוסף לאלו, יש קהילות קראיות במספר ערים נוספות.

הקהילה הגדולה של אשדוד בנתה בית כנסת מודרני ויפה.

המבנה הגאומטרי, עם הקצוות הכתומים, בולט בשטח ומעניין כשלעצמו.

באשדוד תמצאו גם אטליז כשר לפי המסורת הקראית, השונה מזו הרבנית.

סוגית הכשרות גרמה לסכסוך בין הרבנות לקראים, שהגיע לבית המשפט.

הקראים גם הקימו ישוב בארץ – מושב מצליח, דרום-מזרחית לרמלה.

המושב נקרא על שם סהל בן מצליח הכהן, חכם קראי מהמאה ה-10 שהתגורר ברמלה.

בית הכנסת של העדה מרשים ביותר ומזכיר לי ארמון עתיק.

או אולי את מלון אליזבת (גינוסר) הנטוש בטבריה, שכתבתי עליו בעבר.

המקום נבנה בשנות ה-50 של המאה העשרים ובהמשך הצטרפו למושב עולים ממרוקו והודו.

המקום שווה ביקור גם בגלל "בוסתן שושן".

מקום בו תוכלו לראות ולהכיר עצי פרי אקזוטיים מרחבי העולם ולטעום אותם, ישר מן העץ.

ליד המושב נמצאת "שמורת מצליח", בה נחשפו סלעי קירטון ייחודיים ומתוכננת בריכת חורף לחי ולצומח.

היכל שלמה, המרכז העולמי של היהדות הקראית ברמלה
צילום: Effib

כאן מסתיים הסיור בעקבות הקראים שלנו.

אני בטוחה שהיה מעניין לקרוא על הערוץ האלטרנטיבי בו זורמות האמונה והתרבות היהודית.

אמונה זו קיימת עוד מימי הגלות הרחוקים (!) ועד היום.

אז איפה תרצו לבקר קודם?

מוזמנים לקרוא גם על נכסים יהודיים בעיר העתיקה!

אם אתם מחפשים מקום לאכול בעיר העתיקה, אז מסעדת קדמה אהובה עלי במיוחד

אם כבר אנו בירושלים אז בואו לשמוע על נכסים ומלונות היסטוריים בירושלים