מה עדיף על בריכה בחיק הטבע?
בריכה *מקורה* בחיק הטבע, ברור.
נחל זרחן יכול לספק לכם את החוויה הזאת וגם נותן לי לספר סיפור מרתק על פוספטים, אבל נחכה עם זה.
בשתי רגליים או ארבע גלגלים
לפני שנדבר על הנחל, בוא נגיע אליו, קודם כל. הפעם, זה לא פארק מוכרז ושבילים נוחים – אתגר אמיתי.
כדי להגיע למקום, כדאי להצטייד ברכב שטח ולהגיע למקום דרך נחל צין שעובר בין שדה בוקר להר רכב.
ממשיכים בערך כשני ק"מ מזרחית למקום בו הדרך עוברת מתחת לגשר הרכבת הגדול שמעל נחל צין.
אגב, זהו גשר הרכבות הגדול ביותר במזרח התיכון, כך נאמר לי, אז אפשר לעצור ולעשות תמונה.
פעם אחת קרוב לגשר ופעם אחת רחוק יותר, כשהגשר ברקע.
משם, בנסיעה קצרה (אבל איטית, בגלל תנאי השטח), הג'יפים יכולים לקחת אותנו לתחתית הגב.
משם יש לנו כשני קילומטרים של הליכה.
מיותר לציין שחייבים לתכנן את הטיול הזה היטב לפני שיוצאים.
יהודי טוב ושמו פריץ
עכשיו, כשהגענו לנחל זרחן, הגיע הזמן לדבר על פוספטים, המחצב שהנחל נקרא על שמו.
מפוספטים מכינים את הדשנים הכימיים זרחתיים.
בזמננו, שכחנו רעב מהו, אבל עד המאה ה-19 ובחלקים מהמאה ה-20, מיליונים של אנשים מתו מרעב מדי שנה והדשנים היו ה-פתרון.
תהליך הבר-בוש (Haber–Bosch process) להכנת הדשנים זיכה את ממציאו בפרס נובל לכימיה לשנת 1918 שמשמש כיום לייצור של דשנים אחרים.
ומה עשה יהודי זה בזמן מלחמת העולם הראשונה?
הוא, כמובן תמך במולדתו גרמניה בכל מאודו ונחשב גם לאבי הלוחמה הכימית. את גישתו סיכם במילים "בזמן שלום המדען שייך לעולם ובזמן מלחמה – רק לארצו".
את כריית הפוספטים ניתן לראות בנחל צין, צפונה מכאן.
החברה שכורה פוספטים בנגב, בעלת השם המפתיע "פוספטים בנגב" בנתה כביש עפר שעובר דרך המכתש הקטן.
ניתן לראות את עבודות הכרייה ומפעלי עיבוד הפוספטים לדשנים ולחומצה זרחתית, שמשמשת לחומרי ניקוי, מזון ותרופות.
גשר הרכבת שמתחתיו עברנו משמש את הרכבת שמובילה את הדשנים מהמפעל לצרכנים.
גב זרחן – ספא דלוקס בלב מדבר
טוב, חזרה לטיול שלנו. אחרי שירדנו מהג'יפ, צריך לשאול – איך נמצא את גב המים?
צריך לחפש את הצמחייה היותר ירוקה ובעיקר – את העצים ששותים את המים מהגב.
השביל לבריכה לא קל, אבל עם קצת מאמץ וקצת עזרה – נגיע למטרה.
עכשיו תגידו – יצא לכם לראות פעם בריכת מים במערה טבעית עם סקייליט – "חלון" גדול בתקרה שממנו נכנסים מים ממפל. וקרני השמש?
בימים טובים, עומק הבריכה יכול להגיע לשלושה מטרים.
צריך לבדוק את טיב המים לפני שנכנסים.
כמובן, כשאתם באים קרוב לעונת השיטפונות, המים יהיו הכי נקיים שאפשר, אז כדאי להיות עם יד על הדופק.
אם באתם בעונה הנכונה, אחרי שירדו הגשמים, תוכלו להנות משחייה בתוך מערה מוצלת בלב מדבר.
שירות שאותו לא יכול לספק שום צימר או מלון!
ברגל, בנחל
משם, אפשר להמשיך בטיול לאורך הנחל, בחזרה לכיוון שהגענו ממנו.
קצת על נחל זרחן – הוא מתחיל את את דרכו ממערב לפסגת הר חלק.
משם, הוא יורד לכיוון צפון-מערב, כשהוא מתפתל כנחש דרך ההרים.
בסופו של דבר, הוא מתחבר לנחל צין, אחרי מסלול של 13 קילומטר בנגב.
כמו שכבר אמרנו, הנחל נקרא על שם זרחן, חומר שמאוד נפוץ באזור.
כשנרד לאורך הנחל, נראה המון מפלים גדולים וקטנים ומספר גבים. יש נקודת עצירה נחמדה בדרך בחניון היום מוסקיטו.
שם אפשר לעצור תחת עץ השיטה, לשתות או לאכול משהו ולנוח.
אני בטוחה שלא צריך להזכיר: אל תשאירו פסולת כאן בשטח.
במיוחד שכאן הרחק מכל שמורה או גן לאומי, איפה שאף אחד לא יכול לנקות.
האייה התאנה?
התחנה האחרונה בטיול הזה תהיה ל"עין אום תינה".
מעיין אם התאנה, על שם התאנה שצומחת כאן, למרות שמצבה אינו מזהיר, בלשון המעטה.
התאנה מסתתרת בין סדקי הסלע במפל התחתון.
כשעין אום תינה מלא, העומק יכול להגיע לשני מטרים.
בקיץ, לפני שחוזרים הגשמים, המים אינם טובים, אבל הם חוזרים להיות שוב נקיים, בעונה.
זה הזמן לציין שאסור בתכלית האיסור ללון ליד עין אום תינה או ליד גב זרחן!
חיות המדבר מסתמכות על הגבים האלו כמקור מים ולא הייתם רוצים לגרום להם לסבול מצמא, נכון?
כל מה שאתם צריכים זה למצוא שטח מוגן מרוחות, כ-100 מטר מהמעיין.
תזהו אותו לפי שרידי המדורות שהיו כאן.
תוכלו להדליק מדורה משלכם בערב וללכת לישון.
לישון ולחלום על הרפתקאות חדשות!
אם תרצו מידע נוסף על סיורים באזור הדרום, מוזמנים לקרוא גם את הכתבה על נחל פרס!
אם אהבתם לקרוא על מסלול נחל זרחן, בואו לשמוע גם על מסלול של נחל ברק!