כשמסתכלים מהטיילת בתל אביב לכיוון דרום, רואים בתי אבן שנערמים אחד על השני ומעליהם מגדל פעמון. לוקח רגע, אולי, להיזכר שלא מדובר בפטה מורגנה – לתל אביב בת ה 111 שנים צמודה עיר אחרת, בת אלפי...
מה עדיף על בריכה בחיק הטבע?
בריכה *מקורה* בחיק הטבע, ברור.
נחל זרחן יכול לספק לכם את החוויה הזאת וגם נותן לי לספר סיפור מרתק על פוספטים, אבל נחכה עם זה.
לפני שנדבר על הנחל, בוא נגיע אליו, קודם כל. הפעם, זה לא פארק מוכרז ושבילים נוחים – אתגר אמיתי.
כדי להגיע למקום, כדאי להצטייד ברכב שטח ולהגיע למקום דרך נחל צין שעובר בין שדה בוקר להר רכב.
ממשיכים בערך כשני ק"מ מזרחית למקום בו הדרך עוברת מתחת לגשר הרכבת הגדול שמעל נחל צין.
אגב, זהו גשר הרכבות הגדול ביותר במזרח התיכון, כך נאמר לי, אז אפשר לעצור ולעשות תמונה.
פעם אחת קרוב לגשר ופעם אחת רחוק יותר, כשהגשר ברקע.
משם, בנסיעה קצרה (אבל איטית, בגלל תנאי השטח), הג'יפים יכולים לקחת אותנו לתחתית הגב.
משם יש לנו כשני קילומטרים של הליכה.
מיותר לציין שחייבים לתכנן את הטיול הזה היטב לפני שיוצאים.
טיול ג'יפים בדרום
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
עכשיו, כשהגענו לנחל זרחן, הגיע הזמן לדבר על פוספטים, המחצב שהנחל נקרא על שמו.
מפוספטים מכינים את הדשנים הכימיים זרחתיים.
בזמננו, שכחנו רעב מהו, אבל עד המאה ה-19 ובחלקים מהמאה ה-20, מיליונים של אנשים מתו מרעב מדי שנה והדשנים היו ה-פתרון.
תהליך הבר-בוש (Haber–Bosch process) להכנת הדשנים זיכה את ממציאו בפרס נובל לכימיה לשנת 1918 שמשמש כיום לייצור של דשנים אחרים.
ומה עשה יהודי זה בזמן מלחמת העולם הראשונה?
הוא, כמובן תמך במולדתו גרמניה בכל מאודו ונחשב גם לאבי הלוחמה הכימית. את גישתו סיכם במילים "בזמן שלום המדען שייך לעולם ובזמן מלחמה – רק לארצו".
את כריית הפוספטים ניתן לראות בנחל צין, צפונה מכאן.
החברה שכורה פוספטים בנגב, בעלת השם המפתיע "פוספטים בנגב" בנתה כביש עפר שעובר דרך המכתש הקטן.
ניתן לראות את עבודות הכרייה ומפעלי עיבוד הפוספטים לדשנים ולחומצה זרחתית, שמשמשת לחומרי ניקוי, מזון ותרופות.
גשר הרכבת שמתחתיו עברנו משמש את הרכבת שמובילה את הדשנים מהמפעל לצרכנים.
נתיב הפוספטים
צילום: Assafn
טוב, חזרה לטיול שלנו. אחרי שירדנו מהג'יפ, צריך לשאול – איך נמצא את גב המים?
צריך לחפש את הצמחייה היותר ירוקה ובעיקר – את העצים ששותים את המים מהגב.
השביל לבריכה לא קל, אבל עם קצת מאמץ וקצת עזרה – נגיע למטרה.
עכשיו תגידו – יצא לכם לראות פעם בריכת מים במערה טבעית עם סקייליט – "חלון" גדול בתקרה שממנו נכנסים מים ממפל. וקרני השמש?
בימים טובים, עומק הבריכה יכול להגיע לשלושה מטרים.
צריך לבדוק את טיב המים לפני שנכנסים.
כמובן, כשאתם באים קרוב לעונת השיטפונות, המים יהיו הכי נקיים שאפשר, אז כדאי להיות עם יד על הדופק.
אם באתם בעונה הנכונה, אחרי שירדו הגשמים, תוכלו להנות משחייה בתוך מערה מוצלת בלב מדבר.
שירות שאותו לא יכול לספק שום צימר או מלון!
טיול עם קבוצה בדרום,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
משם, אפשר להמשיך בטיול לאורך הנחל, בחזרה לכיוון שהגענו ממנו.
קצת על נחל זרחן – הוא מתחיל את את דרכו ממערב לפסגת הר חלק.
משם, הוא יורד לכיוון צפון-מערב, כשהוא מתפתל כנחש דרך ההרים.
בסופו של דבר, הוא מתחבר לנחל צין, אחרי מסלול של 13 קילומטר בנגב.
כמו שכבר אמרנו, הנחל נקרא על שם זרחן, חומר שמאוד נפוץ באזור.
כשנרד לאורך הנחל, נראה המון מפלים גדולים וקטנים ומספר גבים. יש נקודת עצירה נחמדה בדרך בחניון היום מוסקיטו.
שם אפשר לעצור תחת עץ השיטה, לשתות או לאכול משהו ולנוח.
אני בטוחה שלא צריך להזכיר: אל תשאירו פסולת כאן בשטח.
במיוחד שכאן הרחק מכל שמורה או גן לאומי, איפה שאף אחד לא יכול לנקות.
מטיילים עם קבוצה בנגב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
התחנה האחרונה בטיול הזה תהיה ל"עין אום תינה".
מעיין אם התאנה, על שם התאנה שצומחת כאן, למרות שמצבה אינו מזהיר, בלשון המעטה.
התאנה מסתתרת בין סדקי הסלע במפל התחתון.
כשעין אום תינה מלא, העומק יכול להגיע לשני מטרים.
בקיץ, לפני שחוזרים הגשמים, המים אינם טובים, אבל הם חוזרים להיות שוב נקיים, בעונה.
זה הזמן לציין שאסור בתכלית האיסור ללון ליד עין אום תינה או ליד גב זרחן!
חיות המדבר מסתמכות על הגבים האלו כמקור מים ולא הייתם רוצים לגרום להם לסבול מצמא, נכון?
כל מה שאתם צריכים זה למצוא שטח מוגן מרוחות, כ-100 מטר מהמעיין.
תזהו אותו לפי שרידי המדורות שהיו כאן.
תוכלו להדליק מדורה משלכם בערב וללכת לישון.
לישון ולחלום על הרפתקאות חדשות!
כשמסתכלים מהטיילת בתל אביב לכיוון דרום, רואים בתי אבן שנערמים אחד על השני ומעליהם מגדל פעמון. לוקח רגע, אולי, להיזכר שלא מדובר בפטה מורגנה – לתל אביב בת ה 111 שנים צמודה עיר אחרת, בת אלפי...
לוקיישן שבהחלט שווה להכיר לוד העתיקה נוסדה לפני 8000 שנה. בתוקפה הרומית זכתה לכינוי “עיר האלוהים” אשר נבנו בה מקדשים מפוארים עשירים בפסיפס, אבן ושיש. לוד המשיכה להתפתח עם השנים והפכה להיות מרכז חשוב בעיקר בתקופת המנדט...
דיברנו כבר על יישובים יחודיים בערבה. וגם על קדיתא - ישוב יהודי לא מוכר בגליל, שהוקם בניגוד לדעת המדינה. אבל עבירות בנייה אינה הבעיה היחידה שיש בבנייה באזורי הבר שבארץ. היום נדבר על חוות בודדים בכלל. וגם על חווה...