זה לא סוד שהקיץ בארץ קשה לפעמים. בגלל זה, חשוב למצוא מסלולים רטובים ומוצלים ברחבי הארץ. יש מקום שעונה על שני הקריטריונים. מסלולים באזור הדלתא של נחלי הגולן, היכן שהנחלים נשפכים לכנרת. יש למקום מספר שמות - שמורת טבע...
מעניין לעצור לרגע ולחשוב
איך נראו הצלבנים האירופיים בעיניים של המוסלמים המקומיים?
אפשר לנחש שהפרָנגִ'ים הבהירים,
על סוסי ענק ושריונות כבדים מכל מה שהיה במזרח התיכון,
נראו דומים זה לזה לערביי האזור.
אחרי הכל, זה לא משנה להם מהיכן הם הגיעו, בדיוק
כולם נראים אותו דבר בלהט הקרב.
אנחנו, כמובן, יודעים שהצלבנים שתקעו את דגלם במזרח התיכון הגיעו מכל רחבי אירופה ודיברו ערב רב של שפות.
ככלל, הם יכלו לתקשר ביניהם בלטינית, שפה שהתגלגלה ברבות השנים לצרפתית, איטלקית, ספרדית ועוד.
אלא שהלוחמים והצליינים מארצות דוברות גרמנית השונות הרגישו בחוץ
לטינית לא הייתה שפתם הראשונה וחלק מפשוטי העם לא דיברו לטינית כלל.
לגרמנים היו גם בתי חולים, אכסניות ובתי תפילה משלהם.
כך, כשהאפיפיור העביר את בית החולים הגרמני בירושלים לידי ההוספיטלרים, הצוות היה ונשאר גרמני.
זאת התקופה בה נבנתה בירושלים "כנסיית מרים של הגרמנים",
היום ברובע היהודי של העיר העתיקה.
הכנסייה והאכסניה ההיסטורית נשכחו לאורך השנים ונחפרו רק בשנת 1968,
תוך כדי עבודות שיקום של הרובע.
בחפירות שנערכו במקום נמצאו פסיפסים ויש ארכיאולוגים הסבורים שהכנסייה הגרמנית הוקמה על בסיס כנסיה עתיקה אף יותר, מהתקופה הביזנטית.
שנת 1187 היתה שנת משבר לצלבנים
הם הפסידו לסלאח א-דין בקרב קרני חיטין וירושלים נפלה לידיו,
ואיתה בית החולים הגרמני.
הצלבנים ניסו שוב – במסע הצלב השלישי הגיעו לארץ ריצ'רד לב הארי ופיליפ השני, מלך צרפת.
ההצלחה הגדולה של מסע הצלב הייתה כיבוש עכו.
לפי המסורת, בכיבוש עכו השתתפו סוחרים מגרמניה,
שפירקו את ספינותיהם כדי להקים בית חולים שדה בשביל כוחות הצלבנים.
הם היו הבסיס ל"מסדר על שם מרים הקדושה של הטבטונים בירושלים".
למרות שמו, הוא הוקם באופן רשמי בעכו בשנת 1190,
באותו ארמון טמפלרי שדיברנו עליו בעבר.
לא עבר זמן רב וגם הטבטונים הפכו ממסדר שתיחזק בתי חולים למסדר לוחם, בדומה להוספיטלרים.
הם רכשו את נחלת מעִילְיָא בגליל ושדרגו חווה מבוצרת למבצר של ממש,
שישמש להם למפקדה בארץ הקודש – המונפורט.
השם הצרפתי של המקום מצביע על הייחוד של המקום – "הר חזק",
מקום שבו הטבע הגלילי הפראי עושה את רוב עבודת הביצורים.
הגרמנים, שביצרו את המקום באופן מרשים, קראו לו "שטרקנברג" – תרגום ישיר של השם הצרפתי.
מבצר נוסף שהגרמנים קיבלו בעסקת חבילה היה מעִילְיָא עצמה,
מקום ששימש את משפחת האצולה דה מיי.
לפני זה, המבצר שחלש על דרך מעכו לדמשק היה בשליטתו הישירה של המלך ונקרא "Chateau du Roi" – מבצר המלך.
היום, המבצר מהווה חלק מגרעין הכפר מעִילְיָא.
זה מדהים למדי לראות משפחות שמנהלות חיים מודרניים בתוך מבצר בן אלף שנה.
תוכלו לבקר כאן גם אתם ואפילו לאכול במסעדת "שָׁאטוֹ דֹה רוּאָה",
שמגישה אוכל איטלקי בניחוח ים תיכוני ויינות מצויינים.
לחלק מהמסעדה יש רצפת זכוכית ומתחתיה – גת יין שנשתמרה מתקופה קדומה.
אורחי המסעדה יכולים לרדת במדרגות ולבקר בגת.
עוד מבצר בגליל שנבנה כדי לשמור על עכו היה מבצר יחיעם.
המבצר הועבר לידי המסדר הטבטוני בשנת 1208,
שהחזיק בו כמאה שנה עד שפנהרס בידי הסולטאן הממלוכי ביברס.
במאה ה-18, על גבי השרידים בנה דאהר אל-עומר,
שליט הגליל, את "מצודת הגיבורים", קלעת ג'דין בערבית.
כמו מבצרים היסטוריים רבים, גם כאן נלחמו לפני קום המדינה ובשנת 1948.
היום, ניתן לראות את עמדת הפיקוד של צה"ל מהתקופה, בשטח המבצר.
הצלבנים אמנם איבדו את ירושלים בשנת 1187,
אבל הם החזיקו בערים ברצועת החוף לאורך זמן רב.
החשובה בערים אלו היתה עכו, כמובן.
בשנת 1291, 101 שנה אחרי שהוקם המסדר הטבטוני,
צרו הכוחות הממלוכים ממצרים על העיר.
הטבטונים, יחד עם אירופאים אחרים,
הגנו על העיר בחירוף נפש, אך לא היה די בכך.
הצלבנים עזבו את הארץ והטבטונים נסעו להטביע את חותמם על אירופה.
למרות שהשפעתם הארץ היתה צנועה יחסית,
בצפון אירופה הם צמחו לאחד הכוחות המשפיעים על ההיסטוריה.
מסעות צלב אכזריים במיוחד יצאו כדי לנצר את אחרוני הפגאנים בארצות הבלטיות וזכו להצלחה משמעותית.
הפגאנים בפרוּסיה הוכרחו להתנצר אף הם.
שפתם ותרבותם הוכחדה וארצם הפכה ל"דוכסות פרוסיה" – הבסיס הראשוני למדינה הגרמנית המודרנית.
כשנגמרו הפגאנים, פלשו הטבטונים לפולין ולרוסיה.
הזיכרון הקולקטיבי של שני העמים שימר את זכר המסדר כ-"האויב האימתני מהמערב",
פן חשוב בלאומיות של שתי הארצות.
בפולין נכתב ספר "הצלבנים" של הנריק סנקביץ וברוסיה יצא הסרט "אלכסנדר נבסקי" של סרגיי איינשטיין.
בשניהם, משמשים הטבטונים על תקן הנבלים ושני היצירות נחשבות לקלאסיקות בתחומם.
הטבטונים עצמם ירדו מנכסיהם לפני זמן רב,
אבל עדיין ל המסדר בעיקר למטרות צדקה במרכז אירופה ואפילו מחלק תארי אבירות לשם כבוד.
המסדר לא איתנו – אבל טביעת רגלו העמוקה נשארה על דפי ההיסטוריה.
זה לא סוד שהקיץ בארץ קשה לפעמים. בגלל זה, חשוב למצוא מסלולים רטובים ומוצלים ברחבי הארץ. יש מקום שעונה על שני הקריטריונים. מסלולים באזור הדלתא של נחלי הגולן, היכן שהנחלים נשפכים לכנרת. יש למקום מספר שמות - שמורת טבע...
מי שעוקב אחריי בפייסבוק וקורא את הכתבות כאן, יודע כמה אני אוהבת טיולים בצפון. ובכל פעם שאני נוסעת לאצבע הגליל או לגולן בכביש 90, אני עוברת בקריית שמונה. אולי הגיע הזמן בשבילי לעצור כאן, לחקור את העיר הצפונית המרתקת הזו ולראות...
לאורך תקופת המנדט, התפתחה התרבות הישראלית ונוספו אישים לרשימת גיבורי הישוב. אלו הציתו את הדמיון של הדורות הבאים. נכון, על שמם נקראים רחובות וישובים, אבל מעבר לזה. הם עיצבו את הדמות של "היהודי החדש" או הצבר. אחד מסיפורי הגבורה...