אין ספק, הציונות והעליות שהיא הביאה שינו את הארץ ללא היכר. רוב הישובים בארץ העתיקה שלנו צעירים בקנה המידה העולמי. בואו נפגוש את הארכיטקטים שעיצבו את דמותה של ארצנו – ואת הבניינים שמעטרים את ערינו גם היום. נתחיל...
דמיינו לכם את הדבר הבא
הכפר שלכם בנורמנדי אסף מגבית כדי לשלוח אחד,
אבל רק אחד מהקהילה לארץ הקודש,
שם חי והטיף ישוע הנוצרי – ואתם זכיתם!
אי-שם, במהלך המסע המפרך, השיירה שלכם נשדדה,
אבל הם לא היו צריכים את המכתב שהיה עליך
הם אפילו לא יודעים לטינית!
סוף-סוף, אתה מגיע לעכו או יפו,
ניגש לאביר בטוניקה לבנה ועליה צלב אדום גדול
ומקבל תמורת המכתב שלך שק מטבעות מקרקש,
תמורת עמלה צנועה.
ברכותינו – הגעת לארץ הקודש וגם תרמת לארגון הכלכלי המרשים ביותר בימי הביניים.
גם אחרי הכיבוש הנוצרי,
חייהם ורכושם של הצליינים לא היו בטוחים,
גם לא בתוך המדינה הצלבנית,
בין אם במסע בין יפו לירושלים או לאתרים קדושים בדרום.
בשנת 1120, תשעה אבירים ניגשו למלך ירושלים בלדווין השני וביקשו להקים מסדר נזירים-לוחמים, כדי להגן על הצליינים.
היתה רק בעיה אחת
נזירים וכמרים היו אמורים להיות פציפיסטיים וככלל, לא נלחמו.
פטרונם העתידי של המסדר,
הנזיר ה"סלב" ברנרד מקלרבו טען שאפילו ישוע השתמש באלימות,
כשגירש חלפנים מן ההיכל של בית המקדש השני.
תשעת האבירים קבלו אגף בארמון המלכותי,
שהוסב לתפקיד זה ממסגד אל-אקצה.
הצלבנים ראו במסגד המפורסם שריד ממקדש שלמה
ולפיכך נקראו "האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה"
או באופן יותר תמציתי – טֶמפּלָרִים.
הסוסים שלהם שוכנו במבנה קמרונות תת-קרקעי קדום ומרשים
בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית,
שנקרא אז "אורוות שלמה", והיום מאחסן את מסגד מרואן.
חותמם היה שני אבירים רכובים על סוס יחיד – סמל לעוני אליו נשבעו.
אלא שעוני לא יהיה מנת חלקם – אחרי השתדלותו של ברנרד,
הם קיבלו מינוי רשמי של הכס הקדוש ברומא,
שכלל פטור ממיסוי וחוקים מקומיים ותרומות ומתנדבים רבים.
לפי ברנרד מקלרבו,
"האביר החדש" מוגן בשריון רוחני ומתכתי ו"אינו ירא שום אדם או שד".
אבל האבירים נהיו, בסופו של דבר, רק כ-10% מהמסדר.
שאר האנשים נדרשו לנהל את הנכסים הרבים של המסדר, בארץ ובאירופה.
נכס עם סיפור מעניין נמצא בשמורת אפק,
במעלה הזרם של נחל אפק.
הטמפלרים הקימו נחלה עם טחנת הקמח בשם "דוק"
והסתכסכו עם ההוספיטלרים במורד הנחל על זכויות המים,
ויכוח שולי שהיה צריך להגיע לשולחנו של האפיפיור.
רוב הנחלה הטמפלרית נמצאת בסבך,
אבל, כמו שאמרתי לא פעם, יש המון סיבות לבקר באפק.
כאמור, הטמפלרים הגנו על גופם של הצליינים בעזרת אבירים ועל רכושם על ידי "מכתבי אשראי"
הגרסה הראשונית של מה שאנו קוראים לו צ'קים.
ריכוז של כסף ואדמות נתן להם את היכולת לתת הלוואות למלכי אירופה ויש שמחשיבים אותם לתאגיד הבינלאומי הראשון.
הונם עזר להם במימון המבצרים הרבים שהועברו לבעלותם.
כך, יחד עם האבירים הטבטונים,
הם הקימו את טירת פֶּלֶרֶן (טירת הצליינים) – היום טירת עתלית.
המקום הגן על צליינים שעברו במקום והיה,
בשלהי תקופת הצלבנים, המקום האחרון בו החזיקו בארץ.
לידו הוקם מבצר דטרוא, כחלק מאותו מערך הגנה,
אבל הוא פורק חלקית על ידי הצלבנים עצמם, כדי למנוע את נפילתו בידי הכוחות המוסלמים.
בדרך לירושלים בנה המסדר מבצר חזק נוסף
"מגדל האבירים" או בצרפתית המקורית " "לה טורון דה שבלייה",
שהתגלגל לשם "לטרון".
סקירות במקום חשפו מגדל עוז ומרתף, וגם שרידי כנסייה.
משנת 1948 נשארו תעלות קשר של הלגיון הירדני,
שהגן על המקום באחד מהקרבות העקובים מדם של מלחמת הקוממיות.
בצפון הארץ, הטפלרים ישבו במצודה בצפת,
שנחשבה לגדולה וחזקה ביותר והיתה לבסיס של פשיטות עד דמשק.
חפירות חשפו אולם בעל קמרון גותי מחודד,
עמודים בעלי עיטורים פרחוניים ועוד.
היום נוכל לראות שרידי מצודה אחרת במקומה,
שנבנתה ע"י שליט הגליל דאהר אל-עומר.
האבירים של צפת הם אלו שיצאו להקים את מצד עתרת,
שגרם לאסון דיפלומטי ונהרס באסון טבע.
יותר פרטים בכתבה "הירדן ההררי ומצד עתרת".
בעכו הציג הארגון את עושרו והקים את ארמון מפואר.
לצערנו, הארמון הוצף וכרגע ניתן לראות את שרידיו מול חופי העיר.
מנהרה שמובילה לארמון התגלתה ב-1994,
כשתושבים התלוננו על ביוב סתום ועובדי העירייה מצאו מעבר תחתי סודי בין נמל עכו לחאן אל-עומדאן.
ביקור מרתק במנהרה הבנוייה בתצורת קמרון החבית,
נותן הרגשה של השתתפות בהרפתקה סינמטית.
עושרם וכוחם של הטמפלרים הביא למפלתם
מלך צרפת, פיליפ היפה, שהיה חייב לטמפלרים הון עתק,
לחץ על האפיפיור למשוך מהם את הגנתו.
ביום שישי, ה-13 לאוקטובר, שנת 1307,
יצא צו שמתחיל במילים "האל אינו מרוצה. יש אויבים לאמונה הנוצרית בממלכה".
טמפלרים רבים נכלאו, עונו ואולצו להודות בעבודת שטן, כפירה, יחסי מין הומוסקסולים ומה לא.
ראש המסדר האחרון הועלה באש על מוקד.
יש שאומרים שזה מקור האמונה התפלה על "יום שישי השלוש-עשרה" ביש המזל.
חלק קטן מאנשי המסדר ונכסיו עברו לידי "מסדר ישו" בפורטוגל,
אבל השאר נשדד על ידי המלך פיליפ או הועבר להוספיטלרים.
למלך לא היה הרבה זמן ליהנות ממה שלקח
הוא מת בתאונת ציד באותה שנה, מעט אחרי האפיפיור קלמנט שאישר לו את הפירוק.
סמלים של הטמפלרים הושאלו על ידי אגודות סודיות רבות,
בהם הבונים החופשיים,
דבר שמדאיג חובבי קונספירציה ברחבי העולם ומשמח לאין שיעור סופרי מסתורין כדוגמת דן בראון, כותב "הצופן דה-וינצ'י".
לנו נשאר לצאת ולחפש בעצמנו את "הגביע הקדוש" באוורות שלמה או את תכריכי הקבורה של ישו באחד המבצרים שנבנו לאורכה ולרוחבה של ארצנו.
אין ספק, הציונות והעליות שהיא הביאה שינו את הארץ ללא היכר. רוב הישובים בארץ העתיקה שלנו צעירים בקנה המידה העולמי. בואו נפגוש את הארכיטקטים שעיצבו את דמותה של ארצנו – ואת הבניינים שמעטרים את ערינו גם היום. נתחיל...
שמורת נחל חרמון (בניאס) ואתר המקדשים נחל חרמון - מערתו של פאן, מפל מרהיב והליכה בין הפלגים סקירה היסטורית קצרה שמורת נחל בניאס נמצאת למרגלות הר החרמון, במפגש בין עמק החולה להר החרמון, בסמוך לקיבוץ שניר בגליל העליון...
“תנו לי נקודת משען ואני אזיז את העולם” – כך אמר ארכימדס, הפילוסוף-מהנדס המפורסם. ובכן, הטכניון הוא נקודת המשען של ישראל – המקום ממנו הוא מזיז את העולם לעבר עתיד טכנולוגי ומעניין יותר. בואו לבקר בקריית הטכניון...