פלאות נחל נקרות

החודש, כתבתי על נחלים רבים בדרום הארץ.

הנחלים היו, עד עכשיו קטנים או מקסימום בינוניים באורכם.

הפעם, נבקר בנחל נקרות.

נחל ארוך ורחב, מן הארוכים ביותר בהר הנגב למעשה.

יש כאן הכל – אז קדימה, זמן להתארגן ושוב לצאת לשבילים!

צילום: Zion Susi Photography

גורר ונגרר

נחל נקרות הוא נחל באזור מכתש רמון באורך כ-60 קילומטר, עם שטח אגן ניקוז של כ-1000 קמ"ר.

הוא גם נחל רחב מאוד ונהיה צר רק במקטעים בודדים.

בערבית הנחל נקרא ואדי אלג'ריר ("הנחל הגורר"), בגלל הגומחות הרבות שחצבו השיטפונות בדפנות הקניון.

בקירותיו של הנחל תמצאו את אבן החול הנובית – אבן מרובת גוונים שנוטה לאדום.

זו האבן שדרכה נחצבו מכרות תמנע – "מכרות המלך שלמה" המפורסמות וגם העבודה "נמרוד" של הפסל יצחק דנציגר.

הוא פיסל את הצייד המקראי כנער ארוך-שיער עם בז על הכתף בשנת 1939.

העבודה מוצגת במוזיאון ישראל.

עכשיו, נחל נקרות אינו כזה שאפשר לגמוע אותו בטיול יומי – חייבים לבחור.

בעבר, ביקרנו בפרסת נקרות, במאמר "פרסת נקרות וחולות צבעוניים" אז היום נגיע לחלק אחר של הנחל, ליד מצד נקרות.

ניתן להגיע למקום ברכב 4X4 מכיוון כביש 40, דרך נחל חדב.

ליד המצד, יש חניון לילה שקט, אך ללא תשתיות – רק מקום לחנות או להקים בו אוהל.

כאמור, אפשר להגיע למקום רק ב-4X4, אך רוכבי אופני שטח נחושים יכולים להגיע גם כן.

מצד נקרות
צילום: Avibiton

אם יש לך שמש

החניון נמצא במקום טוב באמצע, על מפגש השבילים שחור ואדום של נחל נקרות ונחל מישר.

מכיוון שכך, זה מקום טוב לצאת ממנו לטיולי כוכב.

נתחיל בנקודה הקרובה ביותר – מצד נקרות עצמו.

המצד היה פעם חלק מאותם ביצורים ששמרו על דרך הבשמים הנבטית – נושא שכתבתי עליו רבות במאמר על עין עבדת.

המבנה הנבטי, הקדום ביותר שהיה במקום, נהרס ברובו, אך עדיין תוכלו לראות את היסודות עליהם ישב ומספר דברים שכן שרדו.

תוכלו לראות, למשל שהיו במבנה שישה חדרים מסביב לחצר מרכזית, מבנה בגודל של 17 על 12 מטר.

בהמשך הוסיפו עוד 2 חדרים למתחם.

תוכלו גם לראות את הריצוף ששרד בחצר – אבנים גדולות במרכז וקטנות יותר בצדדים.

מי הרס את המבנה?

כנראה מי שישב במקום בהמשך, הרומאים.

המבנה הרומי היה מגדל דו-קומתי והיה יותר קטן מהמבנה הנבטי.

המבנה כלל אולם מרכזי ושני חדרים צדדיים שהתחברו אליו.

הוא שרד במצב טוב ממש ואפשר לראות את המדרגות שהובילו פעם לקומה השנייה.

עוד היה כאן מגדל תצפית קטן ליד.

בזמן שלנבטים המקום היה חשוב כתחנה לשמירה על שיירות, לרומאים היה מיקוד אחר – שמירה על הגבולות, ה-לִימֶס.

גבולות האימפריה היו נרחבים בכל קנה מידה.

אפשר לדמיין את אחד מחיילי הלגיון עומד על החומה ומתכסה מול הרוח הצפונית אי-שם בסקוטלנד, משיט סירה ומחפש ברברים מסתננים על נהר הדנובה או כאן, בלב הישימון בנגב.

"לימס פָּלֶשׂתינַיי" עבר באזור עין בוקק, חצבה, עבדת ומצד תמר, מקומות מרתקים שאפשר לבקר בהם בעתיד.

אחרי סיפוח הממלכה הנבטית, הוקמה גם מערכת הגנה בין ים המלח ורפיח.

מצד בוקק,
צילום: Bukvoed

מים שקטים

עוד שריד מימי הנבטים היא מַאֲגוּרָה – מבנה לאגירת מים חצוב בסלע.

כזכור, הנבטים היו מומחים לחציבה בסלע והיו אלו שבנו את העיר פטרה האגדית.

המתקן כאן צנוע יותר, רק שבע על שבע מטרים.

התקרה בנויה מלוחות אבן שטוחים, המונחים על שלוש קשתות והקירות הפנימיים מטויחים במספר שכבות טיח.

תעלת אבן מובילה לתוכו את מי השיטפונות שניגרים מהרמה שמעליו, אל תוך הערוץ ומשם לבור השיקוע של שלושה מטרים עומק.

הבור מתמלא לעיתים בחורפים גשומים.

הוא לא נמצא ליד המצד, אלא כמה מאות מטרים דרומה, בצידו הדרומי של הנחל.

לידו יש מה שנראה כמו בסיס אבן לאוהל עתיק.

עוד שריד שלא קשור למצד – מתחם פולחני שנקרא היום "סולם יעקב".

כאן, אבנים מסודרות יוצרות מתאר בן שלושה תאים.

כרגע, לא ברור מי ומתי בנה את המקום הזה ואיך הוא נראה בשיא תפארתו.

מבט לעבר נחל נקרות מהר יהב
צילום: שי אבידן

כל היובלים כולם

אפשר לנסוע או לצעוד למספר כיוונים מהחניון.

נחל נקרות נמשך מזרחה ואם תמשיכו עם מסלול הנחל תוכלו לראות את מפל פרסה הגבוה, וממנו ערוץ שמתחבר לנחל.

חשוב לדעת שזו אינה "פרסת נקרות", עליה דיברנו בעבר.

לכיוון מערב נמצא נחל מישר, שלמרות שמו מתעקל דרומה מיד לאחר חניון מצד נקרות.

משני הצדדים, יש יובלים שזורמים לתוך הנחל ויש מספר מפלים יפים.

צריך לעבור כברת דרך ארוכה כדי להגיע לנחל גזם, גם בו יש מספר רב של מפלים.

כאן, בתחתית המפלים, נסיים את הסיור שלנו ואת נחלי הדרום, לבינתיים!

ואם במקרה פספסתי נחל אהוב, ספרו לי ואשתדל לתקן!

אם תרצו מידע נוסף על סיורים באזור הדרום, מוזמנים לקרוא גם את הכתבה על נחל פרס!

אם אהבתם לקרוא על מסלול נחל נקרות, בואו לשמוע גם על מסלול של נחל ברק!