תל שוכה נודע כמקום נקודת ההתכנסות לצבא בני ישראל בראשותו של שאול המלך, לפני הקרב מול צבא הפלישתים בראשות של גוליית. על הגבעה נמצאו שרידים של ישוב קדום. שוכה הקדומה העיר שוכה מוזכרת מספר פעמים נוספות בתנ”ך...
איך להתחיל לדבר על נחל ברק, המסלול האחרון שלנו בסדרת מסלולי הלילה?
אולי לציין שהישוב הקרוב אליו נקרא "צוקים", כדי שתקבלו מושג לגבי המסלול שמצפה לנו
להגיד שאנחנו הולכים לבקר בערבה התיכונה, כדי שתלמדו משהו על האקלים של המקום?
או פשוט להגיד קדימה, יש טיול!
למה אתם מחכים?
צילום: Zion Susi Photography
יש משהו רומנטי בכביש הערבה, כביש 90 בדרום הארץ.
אולי זו העובדה שהוא לא מחבר בין ערים גדולות (חוץ מאילת בסוף המסלול) ובעלות שם.
אלא חוצה את הנגב בין יישובים קטנים וציוריים – דרך הנוף של המדינה, אם תרצו.
שם, הרחק מההמולה, זורם נחל ברק.
הוא זורם לכיוון הכללי של המזרח, מהר כיפה לאורך 18 ק"מ ומסיים את דרכו בנחל הערבה.
יש לו שני שמות -האחד אימתני והשני חמוד.
את האימתני אתם כבר מכירים – נחל ברק נשמע מרשים, לא?
השם הערבי של הנחל הוא ואדי אִבּרֵיק, "הקומקום הקטן", כשהשם העברי הוא יותר "תרגום" של הצליל ופחות של המשמעות.
נחל ברק
צילום: Shay Golan
כדי להתחיל את הסיור, צריך להגיע ואז לעבור את הישוב צוקים ב-10 קילומטרים.
אז, צריך לפנות לדרך עפר.
למעשה, הטיול מתחיל מכאן.
אנו נוסעים בחלק הרדוד של נחל ברק, סופגים את נוף הערבה, את הגבעות ועצי השיטה שחולפים מבעד לחלון הרכב, נהנים מהמזגן ומתכוננים לצעוד.
דרך העפר מתאימה לכל סוגי הרכבים.
אחרי נסיעה של כ-12 קילומטרים, אפשר להיפרד מהרכב ולהתחיל להכיר את הנחל דרך הרגליים.
רק שימו לב שזה חניון יום בלבד לרכבים.
חניון לילה תוכלו לראות קרוב יותר לכביש 90.
מכאן נתחיל לצעוד בתוך הנתיב המסומן בכחול, באפיק הנחל.
לא יקח הרבה זמן לשים לב לצמחייה האופיינית – עצי שיטה, מהמינים "סלילנית" ו"סוככנית" וצמחים נמוכים יותר שהסתגלו לאקלים.
דיברנו על השיטה בעבר, אבל אני רוצה לדבר הפעם על הטפיל של השיטה, הַרְנוּג הַשִּׁטִּים.
זהו צמח שהסתנן לארץ מסודן והתפשט לאורך השבר הסורי-האפריקני, עד בית שאן.
הוא נצמד לעצי השיטה ויונק מהם מינרלים.
יש לו פרחים אדומים ומוזרים למדי למראה שאיתם הוא מפיץ את הזרעים שלו באופן מתוחכם.
זרעיו של ההרנוג שוכנים בקצה הפרחים, והזרעים האלו נדבקים לציפור הצופית מתחת למקור.
עכשיו, כשהצופיות סיימו לשתות את הצוף מהפרח הן חייבות להוריד את הזרע המציק והם מתיישבות על עץ ומתגרדות.
וכך נדבק עוד עץ.
לחלופין, הזרע לא מתאכל ויוצא בלשלשת של הציפור.
צילום: מורה הדרך רן רותם
זה הזמן להסתכל קצת על קירות הקניון של הנחל.
הסלעים כאן עשויים מקירטון, משקע לבן ופריך.
יש לו לא מעט נקבוביות.
הוא עשוי משלדי יצורים שמתו לפני מיליוני שנה, אבל אלו יצורים מיקרוסקופיים שאפשר לראות ב… מיקרוסקופ, כן.
הליכה של חצי שעה ונגיע לפיצול, שם ניקח פניה שמאלה ונעלה במדרון תלול, אבל לא ארוך.
לאחר עוד עשר דקות, אנחנו נצטרך להחליט שוב – הפעם נפנה ימינה בצומת, לכיוון מעוק נחל ברק.
מהו מָעוֹק?
לפי האקדמיה ללשון, זהו "נקיק צר המתחתר בקרקעית סלעית של אפיק נחל", deep gorge בלעז.
את הקירטון הרך מכסה נארי, קרום קשה שמגן על הסלע.
אלא שהמים מוצאים דרך מסביב לקרום הזה וחוצבים בקירטון.
לאורך שנים, נוצרים נקיקים כאלו.
כמובן, המעוק רחוק מלהיות אחיד.
בדרך נרד יחדיו בסולמות, ונאחז ביתדות וחבלים שמותקנים לנוחות המטיילים.
המעוק הוא די פופולרי לטיולי לילה.
אולי בגלל הקירות הלבנים שבולטים בחושך.
או אולי זו האפשרות לטייל היכן שקופץ מסלע לסלע יעל נובי, יחד עם כל העדר שלו.
כמובן, כדאי לבחור לילה שלא מעונן ואם אפשר כזה שהירח מאיר בו.
פעם, היינו צריכים ספרים מיוחדים לעניין, אבל היום הכל אפשר למצוא ברשת.
נקיק בנחל ברק
צילום: Yuvalif
זה היה השביל הקצר יותר, שביל המעוק.
השביל השני מתאים למיטיבי לכת יותר ופחות להליכה לילית.
כדי להגיע לשביל הארוך יותר, נפנה שמאלה, לכיוון שביל שמסומן בשחור.
אז נוכל לעקוף את המפלים ולטפס לכיוון הר כיפה, ממנו יוצא הנחל. נטייל ונהנה מתצפית על הרי אדום שבירדן.
אֱדוֹמים הם עם היסטורי שמופיע גם בתנ"ך ולו יחסים מורכבים עם עם ישראל.
מי שבוחר להתמיד עוד בהליכה, יכול להגיע גם לתצפית מרהיבה על מצוקי נחל עשוש, שגם הוא זורם לכיוון נחל הערבה.
המסלול המלא הוא מעגלי ואפשר לחזור לנקודה הפיצול, בסופו של דבר, ואז ללכת חזרה בשביל המעוק.
זה יוצא יותר מ-10 קילומטרים סה"כ – לא מעט, בהתחשב בתנאי השטח.
מכאן, נחזור יחדיו ברכב חזרה לחניון הלילה של נחל ברק, להדליק מדורה בערב, לעשות פויקה ולספר סיפורים.
זה הזמן להתנסות במדורה חדשה שלא הכרתם!
אתם בטח שואלים – יש יותר מסוג אחד?
ובכן, במקום מדורת הקונוס הרגילה, אתם יכולים לנסות את מדורת המזבח.
בה שני בולי עץ שוכבים במקביל ועליהם עוד שני בולי עץ בניצב לאלו שלמטה ומקבילים אחד לשני, וחוזר חלילה, עד שנוצרת פירמידה יפה.
מדורת כוכב, עם בולי עץ ש"יוצאים" מהמרכז, היא החסכונית מכולם וטובה לבישול איטי ולשמירות ארוכות.
רק תזכרו לדחוף את בולי העץ למרכז מפעם לפעם.
ואפשר לא לדבר ולא לבשל.
אלא מספיק רק לבהות באש המרצדת ולחשוב על היום שעבר.
כאן בחניון אני אשאיר אתכם, עד לפעם הבאה.
לכו לישון ותגידו לי על מה חלמתם והיכן הלכתם בטיול שלכם בעולם החלומות.
סדנת הדלקת אש עם הילדים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
תל שוכה נודע כמקום נקודת ההתכנסות לצבא בני ישראל בראשותו של שאול המלך, לפני הקרב מול צבא הפלישתים בראשות של גוליית. על הגבעה נמצאו שרידים של ישוב קדום. שוכה הקדומה העיר שוכה מוזכרת מספר פעמים נוספות בתנ”ך...
ישראל המודרנית בנויה שבטים-שבטים. לכל שבט מנהגים ואוכל ייחודי משלו, תרבות פנאי ייחודית וישובים שונים בארץ אשר עוצבו בדמותם של השבטים השונים. היישוב שהכי מזוהה בארץ עם הקהילות החרדיות הוא בוודאי בני ברק ולא מספיק אנשים מחוץ...
המושבות של יהודה בלב המדינה, אזור התיישבות היסטורי בעל אופי מיוחד, אותו אנחנו משמרים על מנת לזכור את ראשית המפעל הציוני בארץ. נתחיל את סיור מושבות יהודה בגדרה המושבה בעבר, כיום יישוב עירוני שאט אט הופך לעיר. בגדרה,...