יש חשיבות כלכלית, אסטרטגית ואפילו מאגית לצומת דרכים.
במקום שנפגשות הדרכים, נפגשים אנשים, אינטרסים ויצרים.
היום נבקר במגדל צדק, צומת דרכים חשובה בעבר של ארץ ישראל, ומצודה, כפר ומחצבה שנבנו במקום.
איפה אנחנו?
היום מבקרים במקום בו יושב מגדל צדק בדרום ראש עין.
גבולות ודרכים חדשים במאה האחרונה חצצו את האזור בצורות חדשות, אבל פעם…
פעם עברה כאן דרך הים, שמחברת בין מצרים לסוריה וגם דרך יפו, שחיברה בין ירושלים לחוף, דרך ביצות הירקון.
כאן נפגשים גם שלושה אזורים גאוגרפיים – השומרון, שפלת יהודה ומישור החוף.
השם הרשמי (והמשעשע) של האזור הוא "הדום השומרון".
דרך הים ( Via Maris) העתיקה שינתה פניה והיום הפכה לכביש 6.
הגן שלנו נמצא ממזרח לדרך, בין המחלפים נחשונים וקסם.
מתי זיהו אנשים את הפוטנציאל של המקום?
מוקדם, אפשר להגיד.
כאן נמצאו שרידים, מצומצמים אמנם, מתקופות הברונזה והברזל.
בתקופה החשמונאית התקיים במקום כפר יהודי בשם תל אפק שנחרב על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול.
מה שנשאר לנו הן מערות הקבורה היהודיות המרשימות למדי.
בנוסף לכך, יש מספר אבנים בשימוש משני ש"נדדו" מייעודן המקורי לשמש בבניית הטירה הצלבנית.
לדוגמה, יש כתובת ביוונית ביזנטית המציינת את "המרטיריון של הקדוש קיריקוס" שהיום משמשת למשקוף.
המרטיריון הוא אתר לזכר קדוש מעונה נוצרי (מרטיר) והמרטיר שלנו היה רק בן שלוש כשהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס הרג אותו על דבקותו באמונה הנוצרית.
מצמרר!
שרידים צלבניים במגדל צדק,
צילום: Zion Susi Photography
טוב, אם דיברנו על הטירה הצלבנית, חייבים לבקר אותה, לא?
הצלבנים של ממלכת ירושלים בנו את הטירה בתחילת המאה ה-12.
ספציפית, בנו אותה בני משפחת איבלין המשפיעה.
היא שימשה את המלכה מליסנדה במלחמת האזרחים בקרב הצלבנים על התואר "מלך ירושלים".
בעקבות מסע הצלב השלישי, הוחרבה הטירה, אך שופצה על ידי הממלוכים לאחר מכן.
הטירה אינה גדולה, אך היא השתמרה באופן לא רע בכלל.
אפשר (וכדאי) להיכנס לחדרי הטירה דרך הדלתות הבנויות עם קשתות מרשימות ולראות את הנוף שראו הזקיפים הצלבנים לפני אלף שנה.
אחרי הכל, לא סתם קראו הצלבנים למקום "Mirabel" – "יפה נוף", בתרגום מילולי.
אפשר, כמובן לראות את פתח תקווה וראש עין, אבל גם את מבצר אנטיפטרוס בגן לאומי תל אפק.
בעתיד, מתכוונים לשפץ ולפתוח לביקור חדרים נוספים.
גן לאומי תל אפק,
צילום: מורה הדרך רן רותם
במאה ה-16, הרבה אחרי הצלבנים, הקימו הערבים כאן כפר שהיה ידוע בשם מג'דל יאבא (מגדל יפו, בגלל שצפה על יפו).
או מג'דל צאדק (מגדל צדק), כשמו הנוכחי של הגן הלאומי.
לשם השני יש סיפור מרתק, אגב.
במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני.
הוא בנה אחוזה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח.
העות'מאנים לא אהבו את "כביש האגרה" החדש והגלו אותו.
מקאם (קבר שייח' עם כיפה) ששרד עד היום מיוחס לשייח צאדק או לבאראז אד-דין.
יש ויכוח בנושא.
בשנת 1924 הגיעו יהודי פולין לאזור, עם חזון חדש.
כאן הם הקימו מחצבה ששירתה את חברת סולל בונה.
אליהם הצטרפה מחצבה נוספת בשנת 1929.
רוב הפועלים במקום היו ערבים וניטש ויכוח לגבי העבודה העברית, במיוחד במחצבה השנייה, שהייתה בידיים פרטיות.
חשיבות הוויכוח פחתה כשהמרד הערבי הגדול העמיד את שאלת הביטחון של המחצבות בספק.
"ההגנה" סיפקו את האבטחה הנדרשת על-ידי פעילים שחלקם היו חמושים ברובי צייד וחלקם בנשק בלתי לגאלי, בפיקודו של יצחק שדה המיתולוגי.
אפשר לקרוא לפעולת "העלייה למגדל צדק" – פריצת הכביש מפתח תקווה כמבצע המסכם של המאבק בשליטה על המקום.
אחרי הפריצה, שופץ כל הציוד שנהרס על-ידי הכנופיות והמחצבות חזרו לפעול, על טהרת העבודה העברית.
הן פעלו, עם הפסקה בשנת 1948, עד שנות ה-70 ואז שימשו כאתר פסולת, שפונה על מנת לאפשר לגן הלאומי החדש לצמוח.
ראש העין, הנוף הנשקף מהגן הלאומי
צילום: Zion Susi Photography
בשנת 1948 החזיקו חיילים עיראקים את כפר יבא ואת המחצבה.
כדי לשחרר את פתח תקווה מהאיום העיראקי, לוחמי אצ"ל ניסו לכבוש את המקום, אך נאלצו לסגת לראש העין.
את הכיבוש השלים כוח מחטיבת אלכסנדרוני.
יש אנדרטה ללוחמים שנפלו בשטח הכפר שננטש ונהרס ברובו.
היום, הגן הפך לריאה ירוקה חיונית במרכז הארץ.
הוא גם מהווה "פרוזדור אקולוגי" בין שמורות הטבע "נחל שילה" ו"הדום שומרון" אל הגן לאומי ירקון.
כאן גרים בכיף מינים כמו הצבוע המפוספס, התן הזהוב, שועל מצוי וצבי ארצישראלי.
אם לא תראו אותם מיד, תזכרו שהם מתחבאים אולי בין עצי הפיקוס, התאנה, הזית ודקל והתמר.
אותם עצים ששתלו כאן בעבר או בין הצמחים הים תיכוניים שצומחים כאן פרא.
באביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים, אז שווה לבדוק מראש ולהגיע.
זהו, לכרגע.
כתבתי את המאמר וכבר בא לי לחזור למקום ולתור אותו, ברגל או באופניים ולהכיר את הטירה, הכפר והמחצבה שהפכו לגן.
ולכם?
מגדל צדק, 2018
צילום: מורה הדרך רן רותם
דרוזים בגליל – מכירים? דרוזים בגליל חיים לצדנו, לומדים במערכות החינוך, משרתים במערכות הצבא, מכינים אוכל טעים וזה היסטרי! הדרוזים מצטיינים בהישגיהם במערכת החינוך, הראשונים לצאת לקרב והאמיצים מכולם, יעיד על כך אחוז החללים מקרב המגויסים –...
חוויה אורבנית בשכונת התקווה פסיפס אנושי, אוכל טוב, קסם שכונתי והכנסת אורחים משובחת בדרום תל אביב שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל-אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון , נתיבי איילון במערב, הרחובות מצובה וגבעתי במזרח, ודרך לח”י בגבולה הדרומי. השכונה...
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...
