כתבתי בעבר על על קריית טבעון, הישוב שחובר לו יחדיו מהישובים קריית עמל וטבעון והשכנים הבדואים שלהם, בסמת טבעון. וכמובן, אם לא ביקרתם עדיין בבית שערים ויש לכם איזשהו עניין בארכיאולוגיה או היסטוריה, אתם חייבים להגיע. אבל...
לקראת סופו של ספר איוב, עונה לו אלוהים "מִן סְעָרָה" (מתוך הסערה).
בשלב זה, מרגיע האל את איוב וגם מזכיר לו שכל מה שיש בעולם – נברא על ידו.
מוסברים כאן סדרי עולם ומסופר גם על חיות השדה ש" יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ; יְסֻבּוּהוּ, עַרְבֵי-נָחַל."
ואני רק שאלה:
איפה הם אותם צאלים?
יצאנו לשטח לבדוק.
ראשית כל – מהו אותו עץ צאלה?
אנחנו סבורים שזהו עץ השיטה, שצומח גם בתנאים קשים ונותן צל במקומות חשופים.
אחד ממיני השיטה אפילו נקרא כך – שיטת הסוכך.
ויש מקום אחד בארץ שנקרא על שם הצאלים – נחל צאלים במדבר יהודה.
זהו נחל אכזב גדול למדי שזורם לאורך 32 קילומטרים ויורד לים המלח, בסוף מסלולו, צפונית למצדה.
את הנחל ממלאים מי השיטפונות בחורף וארבעה מעיינות נובעים.
הוא לא תמיד נקרא "צאלים".
בערבית, שמו של הנחל הוא "ואדי א-סֵיַאל" שפירושו "הנחל הזורם".
אנחנו נבקר בתחתית הנחל, המקום הנוח ביותר לטיולים.
נתחיל את הטיול בחניון צאלים, כארבעה קילומטרים בכביש עפר מכביש 90 המפורסם.
החניון אינו רק נקודה התחלה טובה לטיול.
הוא גם נקודה תצפית מצוינת.
גם כשהנחל לא עביר בגלל שיטפונות, שווה להגיע למקום כדי לצפות בזרימת הנחל ובטבע שמתעורר.
נצא לצעידה שלנו ונעבור בתחתית מעלה צאלים.
מעלה צאלים עצמו הוא "מסיפור" (או טיול) אחר ולא נעלה בו.
נמשיך את המסע במסלול אחר ונשאיר את מעלה צאלים לפעם הבאה.
אבל כדאי לשים לב לזה שמעל הצומת נמצאת אנדרטה לרב"ט פנחס מאירי ז"ל ("פיקי"), שנפל בקרבת מקום ב- 1.7.1964.
התחנה הבאה בטיול שלנו היא עין ענבה.
כדי להגיע למעיין עצמו, נצטרך לסטות קצת מהדרך, אבל זה שווה את זה.
תוכלו לראות את המעיין מרחוק בגלל עצי התמר המשמחים שגדלים מעל המעיין וצמחייה נוספת.
זה מקום טוב לעשות הפסקה בצל – רק לא להשאיר מאחור זבל!
כמובן, איננו הראשונים שגילו את המעיין.
במקום יש שרידים של חווה חקלאית, שעמדה בעבר מעל טרסות.
תוכלו לראות עוד מספר טרסות כאלו לאורך הנחל, עדות להתיישבות בעבר.
התחנה הבאה שלנו – גיא בהק, על שם סלע בוהק במעלה הנחל.
כאן, יש לנו מכשול שצריך להחליט איך עוברים אותו.
ניתן להשתמש בחבל ארוך שהבאתם מבעוד מועד, מה שדורש גם כושר, כמובן.
עוד אופציה היא לעקוף את הגיא בהק ברגל, אבל זה יקח יותר זמן.
כך או כך, תעצרו לרגע ותראו את המצוקים המרשימים משני צידי הנחל, מצוקים שחורצו על ידי שנים על גבי שנים של זרימה.
כך או כך, נגיע לעוד מקור מים יפה – עין הנמר, שמסתתר תחת בולדרים שנשענים אחד על השני.
המעיין מגיח מתחת לאבן וממלא בריכה שיכולה להגיע עד לשני מטרים.
מספרים שהמים אפילו טובים לשתייה והמעיין שופע כל ימות השנה.
כמובן, בלב מדבר, צל הבולדרים ומעיין מים מתוקים זה פינוק אמיתי.
אם לא נשארתם כאן לאכול צהריים – פספסתם הזדמנות!
בשלב הזה, אנחנו מתחילים לחזור לתחילת המסלול – אבל זה רחוק מלהיות סוף הטיול!
מכאן, נחזור דרך ערוץ הנחל ונראה דברים חדשים ומעניינים.
כדאי לשים לב לקירות במסלול הקניון, שיתחלפו במסלול מסלע מוצק לתלכיד נחלים – שכבות עבות של חלוקים שנערמו אחד על השני, שכבה אחר שכבה.
אסור לנסות לטפס על קירות אלה, הם עלולים להתמוטט.
החלק הזה נקרא "גיא הסלעים" וזה כיף גדול לקפץ מבולדר לבולדר, כמו יעל או עז הרים חופשיה.
לקראת סוף המסלול, נראה מספר עצי שיטה סלילנית.
השיטה, שעל שמה נקרא המסלול, מצטיינת בלשרוד בתנאים שחונים. שורשי השיטה יכולים להגיע לעומק של 10 מטרים, כדי לינוק את מי התהום.
בקיץ, השיטה משילה את העלים ומצמיחה פרחים לבנים בסתיו. את זרעי השיטה מפיץ בעיקר צבי הנגב.
זה רק מסלול אחד מני רבים שתוכלו לבחור בנחל צאלים.
עוד מסלול יביא אתכם לבריכת הצפירה, גב מים רציני ביותר, שנמצא על ראש מפל ומלא כל השנה, למעט שנים שחונות.
אפשר לרדת פנימה עם יתדות.
הוא לא היחיד בסביבה.
מערבית לבריכת הצפירה יש את גב חווה ועוד מספר גבים קטנים יותר מזרחית לבריכת הצפירה.
אפשר להגיע די קרוב לבריכת הצפירה ברכב 4X4.
עוד בריכה שווה היא בריכת נעמה, שיושבת על הר נעמה.
היא אינה קרובה לבריכת הצפירה – היא נמצאת בסוף מעלה הנמר, מעלה קדום שהוביל לרמה שבין נחל צאלים ונחל הרדוף.
כאן תראו גֶב רחב בקוטר של 20 מטר – לא בריכה אולימפית, אבל ממש שווה בכל זאת.
יש גם בולדר נוטה שמצל על חלק מהבריכה.
כאן נסיים, עייפים, אבל מרוצים.
ללכת את הערבה והמדבר זו חוויה מיוחדת במינה, במיוחד לאלו מהמרכז והצפון.
כרגיל, לא לשכוח מים, כובע – וטלפון כדי לעשות סלפי, כדי שכולם יקנאו!
כתבתי בעבר על על קריית טבעון, הישוב שחובר לו יחדיו מהישובים קריית עמל וטבעון והשכנים הבדואים שלהם, בסמת טבעון. וכמובן, אם לא ביקרתם עדיין בבית שערים ויש לכם איזשהו עניין בארכיאולוגיה או היסטוריה, אתם חייבים להגיע. אבל...
בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים - חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ. בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים. חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח. אבל חלק...
העם היהודי יכול לראות את המאה ה-19 כחבלי לידה של הציונות. באירופה קמו התנועות הלאומיות. הלאומנות חיפשה להוקיע את האחר והיהודים היו ממש קרוב, אז איך לא? במאה הכאוטית הזו, יהודים ברחבי העולם היו צריכים מגן. ואחד הבולטים היה...