מורשת וכיף בקיבוץ עברון

לפעמים, בא לי לנסוע רחוק.

יש לנו ארץ קטנה.

אז מי שלא רגיל לכך וגר במישור החוף, יכול לעיתים לשכוח כמה זמן לוקח להגיע למקומות בצפון הגולן או בנגב.

אבל לפעמים, בא לי להיכנס לרכב ולנסוע למקומות קרובים, שקל יחסית להגיע אליהם.

בדרך לנהריה, עצרתי בקיבוץ עברון וביליתי בו יום שלם.

צילום: Zion Susi Photography

הקיבוץ הנודד

נתחיל בקיבוץ עֶבְרוֹן, דרומית לנהריה וממש צמוד לה, בשלב זה.

הוא גם התחיל בשטח נהריה.

אז בשנת 1936, קבוצה של כ-10 חברי קיבוץ גבעת ברנר יוצאי גרמניה הקימו לעצמם קיבוץ משלהם.

ממש על מגרש קטן של דונם וחצי.

אליהם הצטרפו 20 חברים מפולין.

לא הייתה להם אדמה לעבד והם עשו כל דבר על מנת להתקיים – החל מנהיגה בעגלות וכלה בניקיון בתים.

בשנת 1937, הם התבקשו לעבור למשק ליברמן (היום, השטח של קניון נהריה), כדי לשמר ולעבד את האדמה שננטשה בעקבות המרד הערבי הגדול.

על מוזיאון בית ליברמן, שמספר את תולדות המשק והעיר נהריה, דיברנו בעבר.

כמו גם על החשיבות של המשק כבסיס פלמ"ח ותחנת מעבר למעפילים.

בשנת 1945, עברו חברי הקיבוץ לנקודת ישוב הקבע של הקיבוץ, שם יוכלו לעבד אדמה משלהם.

בשלב זה, עברון היה קיבוץ גלויות אמיתי, עם תגבורת מגרעיני עולים מטרנסילבניה ומבולגריה.

בית ליברמן, נהריה
מקור: Almog

מרוץ השליחים – מנאות מרדכי לעברון

מעניין לדעת שהם לא היו הקיבוץ הראשון שישב על אותה חלקה בשטח.

כאן ישב הקיבוץ נאות מרדכי מהשנים 1941 ועד 1946, כשחברי הקיבוץ עברו ליישב את החולה.

הם השאירו לחברים שבאו להחליפם את עמדת ההגנה.

מעין בונקר שנבנה מאבני כורכר מקומיות ושימש מאוחר יותר כמרפאת הקיבוץ, מחסן ונקודה לאיסוף כביסה.

בשלב מסוים, המקום שימש למשחקים של ילדי הקיבוץ וכך השתרש השם – עמדת "גן אור", על שם גן ילדים המקומי.

השם השני של המקום הוא פתרון חידת חמיצר שהסתכם בשתי מילים "נאות עברון".

השם כולל בתוכו גם את שם הקיבוץ שבנה את העמדה וגם את שם הקיבוץ שבשטחו נמצאת העמדה.

המקום, שעמד בפני הריסה, הפך בניין לשימור ושופץ בשנת 2010.

עוד נכס שהשאירו חברי גרעין נאות מרדכי הוא "המנהרה" – בניין שנבנה בשיטת קמרונות עתיקה, כדי לחסוך במתכות, שהיו נדירות בזמן המלחמה.

המקום שימש כחדר האוכל של הקיבוץ והיום – כאולם אירועים.

לבסוף, יש את מגדל השמירה המשוחזר.

ובנפרד ממנו – שחזור של חומה ומגדל מעץ, שמחכים לשיפוץ, אבל עדיין מרשימים מבחוץ.

קיבוץ נאות מרדכי בעמק החולה, מבט מהאוויר
מקור

קיבוצניקים מהתקופה ההלניסטית

הקיבוץ בורך בעתיקות רבות, שרובן נתגלו כאשר הרחיבו את שטחי החקלאות או בנו בתים חדשים בישוב.

כך נמצאו שרידים של כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, עם רצפת פסיפס.

בפסיפס – רשימה ארוכה של תורמים לבניית הכנסייה ועיטורים רבים של צלבים.

לפי מה שאני למדתי ממאמר על פסיפס כנסייתי בשבי ציון הסמוכה, עיטורי הצלבים על הרצפה נאסרו בשנת 427 לספירה.

בגלל חילול קודש אפשרי, מה שעוזר לתארך את בניית המקום.

בנוסף, בשטח הקיבוץ נמצאו 15 מערות קבורה.

וגם חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ועוד מספר שרידים אחרים.

לא פלא שחברי הקיבוץ הקימו מוזיאון ארכיאולוגי שכולל פריטים שנמצאו במקום.

יש כאן כלים מהתקופה הפרהיסטורית ושיני פיל קדמון הנודע אז בשמו "הפיל העברוני".

יש גם אוסף נרחב של מטבעות מהתקופה הביזנטית ותקופות אחרות.

הממצא המרשים ביותר, קמע עם כתובת ביוונית ובעברית, נדד למוזיאון הכט בחיפה.

ויש גם מוזיאון נוסף – "מוזיאון קיבוץ של פעם".

המוזיאון מציג את חיי הקיבוץ שהיה ואינו עוד, עם פריטים ומסמכים מהתקופה.

כדאי לקבוע מראש לשני המוזיאונים האלו.

קולונל בדרגת גנרל

אם נצא מעט מהקיבוץ, נגלה את ההתחלה של אמת המים לעכו.

גם עליה כבר דיברנו, אבל שווה לראות את המקום בו היא מתחילה, על גבעה שטוחה קטנה.

כאן, האמה היא נמוכה למדי ומנצלת את יתרון הגובה הטבעי של המקום.

הרי הדבר החשוב ביותר בתכנון האמה היא שמירה על שיפוע קבוע.

כך המים ימשיכו לזרום וזה מרשים שבעת העתיקה או בימי הביניים יכלו לעשות זאת, לאורך קילומטרים רבים.

עוד מקום מעניין דרומית לקיבוץ הוא בית הקולונל.

המקום נבנה על ידי איברהים פחה, בנו של ג'זאר המפורסם, מושל עכו בתחילת המאה ה-19 וזה שעצר את חילות נפוליאון.

בהמשך, התגורר כאן אנגוס ג'ון מקניל, שהגיע עם הגנרל אלנבי לארץ בשנת 1917 ונשאר בארץ, אחרי שהשתחרר.

הוא הפך לראש "הז'נדרמריה הבריטית", ארגון שפעל עד 1926.

אחרי שפורק, הרבה מאנשיו עברו לעבר הירדן והיו שותפים להקמת "הלגיון הערבי".

בהמשך, אחרי שפרש, רכשו הוא ואשתו את האחוזה.

הוא התקבל בכבוד אצל ערביי מזרע הסמוכה ונקרא "הקולונל" כתואר כבוד, למרות דרגת הגנרל בדימוס שהייתה לו.

המקום נראה כבית מידות ערבי, עם "שיפצורים" אירופאים, בדמות חלק מטויח של הבניין.

מסביב, יש גן מטופח על ידי הבהאיים, שרואים באחוזה מקום קדוש.

הגנים הבהאיים וביתו של הבהא-אללה בעכו
צילום: אסף.צ

חייקה שלנו, הפרטיזנית

נקודה היסטורית אחרונה לכתבה היא ביתה של חייקה גרוסמן ז"ל.

היו לאישה הזאת חיים מרתקים – היא השתתפה במרד בביאליסטוק, בלרוס ונלחמה כפרטיזנית נגד הנאצים.

בארץ, היא הייתה חברת כנסת מטעם מפ"ם לארבע קדנציות וראש מועצה אזורית געתון.

האישה הראשונה בארץ בתפקיד מסוג זה!

רוצים משהו יותר קליל?

מה דעתכם על "קורון פטיסרי" – קונדיטוריה צרפתית?

חפשו אותם ברשת ותגידו לבד אם אתם לא מתחילים להריח את סנדוויץ הקרואסון או את הקרם על הפחזנית דרך המסך.

תוכלו לקחת הביתה גם משהו מ"מטמונית" – חנות וינטאג' מקסימה שאתם חייבים לעצמכם.

ומשהו נוסף לקיץ: ביקור בקאנטרי של המקום, שמציע אירוח לקבוצות, הכולל בריכה, ספא, חדר כושר, קפיטריה ועוד.

פה אסיים את הכתבה על עברון.

אבל זה לא כל מה שיש להגיד על המקום.

מפעל ברמד שמחזיק הקיבוץ ותחנת חשמל שמפיקה אנרגיה לקיבוץ בגז מתאן שווים כתבה משלהם.

וממש כמו שאר הקיבוץ – גם הם שווים ביקור!

חייקה גרוסמן, 1984
מקור

אם אהבתם את הכתבה על עברון, תוכלו לקרוא גם על קיבוץ סאסא!

אי אפשר לבקר בעברון ונהריה מבלי לקפוץ לסייר בעכו