היום אני רוצה לכתוב על שתי נשים מאוד שונות.
מניה שוחט וחנה מַיְזֶל שוחט.
שתיהן חלוצות והן נישאו לשני אחים.
אבל אולי האישיות שלהן ואולי הנסיבות גרמו להן לשחק תפקידים שונים בדרמה הגדולה של הציונות.
חנה מייזל שוחט בחוות העלמות, 1912
מקור
אישה צעירה עמדה בדירה באודסה וכיוונה אקדח לעבר סוכן משטרתי.
בהמשך, היא תנקה את הדם ותשים את הגופה בתוך תיבה.
הבעיה העיקרית שלה תהיה שאין מספיק מקום לרגליים.
איך הגיעה מניה וִילבּוּשֶביץ, לעתיד מניה שוחט למצב בו היא יורה בסוכן ואיך זה ישפיע על עתידה?
לארץ הפעילה הסוציאליסטית הזו הגיעה באופן מקרי כמעט.
אחיה נחום, ממקימי בית החרושת "שמן" (באותו הזמן, בית חרושת "חדיד", ליד מושב בן שמן של היום) הזמין אותה לארץ לסעוד אותה, בטענה שהוא חולה.
בפועל, הוא כנראה רצה להוציא אותה מהדיכאון בו שקעה לאחר פירוק המפלגה שהקימה ומות אמה.
מניה הזועמת רצתה לעזוב, אבל עד מהרה גילתה שהיא אוהבת את הארץ ואף נסעה לפריז לדבר עם הברון רוטשילד, כדי לקבל מימון להתיישבות יהודית.
אגב, כל האזור בו הקים אחיה את המפעל הראשון שווה ביקור.
ב"מוזיאתר בן שמן" אפשר לראות את שרידי המפעל ההיסטורי, ראשון מסוגו בארץ.
וגם את יער בן שמן ואת המקום בו הקים בלקינד את בית היתומים "קריית ספר" ליתומי הפוגרומים, בין השאר פרעות קישינב.
אגב פוגרומים, כשהייתה מניה בפריז, הגיעו ידיעות על פוגרומים נוספים בחסות המשטר הצארי.
את הכסף מרוטשילד היא ביקשה למטרה אחרת – נשק ליהודי רוסיה.
כשהייתה עם המשלוח באודסה, נכנס לדירתה בטענות שווא סוכן משטרתי וגילה את מיקומו של הנשק.
זאת הייתה הטעות האחרונה בחייו.
הוא סיים בקופסה והנשק הגיע ליעדו.
כאן הסתיים פרק החיים הרוסי של מניה – לשם כבר לא יכלה לחזור.
מניה שוחט בצעירותה
מקור
זו התקופה שמניה חזרה לארץ, פגשה את בעלה לעתיד והייתה ממקימי "הקולקטיב" בחוות סג'רה (אילניה).
אותו ארגון חשאי "בר גיורא" שדיברנו עליו בעבר וארגון "השומר" שהחליף אותו.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו בני הזוג מהארץ וחזרו אליה בתום הלחימה.
היא גם הייתה ממקימי "גדוד העבודה" שאנשיו עבדו בכל רחבי הארץ בשנות ה-20.
הם הקימו קיבוצים חשובים כמו עין חרוד תל יוסף, כפר גלעדי, תל חי ורמת רחל.
סיבוב בישובים האלו מזכיר את ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית כולה.
לדוגמה, "הבמה המשותפת" בעין חרוד, באזור גבעת קומי, בעלת הגברה טבעית, אירחה שחקנים חשובים כמו חנה רובינא ויהושע ברטנוב.
בנוסף הסתירה חדרים בהם גרו אנשי "פלוגות הלילה המיוחדות" של וינגייט וחלק מקורס המפקדים הראשון של "ההגנה".
עוד בתחום הביטחוני.
הקמתו של "הקיבוץ החשאי", מחתרת צבאית של אנשי ה"שומר" לשעבר וגדוד העבודה שאגרו נשק והשתלמו בחו"ל בנושאים צבאיים.
בין השאר, הקמת הארגון הייתה הבעת חוסר אמון ביכולתו של ארגון "ההגנה" הצעיר בתחילת דרכו, למרות ואולי בגלל שמניה וישראל היו חלק מ"ההגנה" והיא עבדה בקישור ומודיעין בזמן מאורעות תרפ"א ב-1921.
מעוז "הקיבוץ החשאי" היה כפר גלעדי ואפשר לראות את ה"סליק הגדול" של הקיבוץ שם וגם את הסרט שמספר על הארגון בבית השומר.
הארגון התפרק בסוף שנות ה-20, יחד עם "גדוד העבודה".
קצרה היריעה מלספר על כל תרומתה של מניה וחלק מסיפורה לוט בערפל, בין השאר זה של הקיבוץ החשאי ופעילות מהפכנית ברוסיה.
על תרומתה, יש רחובות רבים ברחבי הארץ שנקראים על שמה ולנו בחיפה יש את "גן מניה" במרכז הכרמל.
הגן היה במקור חורשת אורנים שנטעו הטמפלרים הגרמנים בחיפה.
יש בגן מדשאה שאותה תופסים הדוכנים בפסטיבל הסרטים החיפאי.
במרכז הגן – מזרקה, שלתוכה זורקים ילדי השכונה סבון, מידי פעם, וגורמים לה להיראות כמו אמבטיה עירונית.
הגן נחנך עוד בשנות השישים על ידי ראש העיר המיתולוגי של חיפה, אבא חושי.
שלט במרכז גן מניה שוחט, מרכז הכרמל חיפה
צילום: שועל
חנה מייזל שוחט היא אולי ההפך הגמור ממניה.
בניגוד למניה, חנה למדה בשקיקה והוציאה תואר דוקטור במדעים, בתחום האגרונומיה, עם ציון לשבח.
היא ידעה עברית כבר בגרודנו (בלארוס) של היום.
והגיעה לארץ חדורת שליחות ציונית וסוציאליסטית.
כשעלתה, הפכה להיות האגרונומית הראשונה בארץ, בעצם.
היא עברה בחלק מהתחנות שעברה בהן מניה, בהן חוות סג'רה.
אבל המשך הדרך היה שונה.
את חנה זוכרים כמורה ומחנכת.
קודם כל, היא הקימה את "חוות העלמות" על שפת הים הכנרת שפעלה בין השנים 1911–1916 ונסגרה עקב המלחמה.
בחווה חינכה חנה נשים צעירות לעבודה חקלאית וניהול משק בית. זה היה מקום פמיניסטי למדי, לשעתו.
אחת החניכות במחזור הראשון היתה רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע.
הידועה יותר כרחל המשוררת, שגם כתבה שירים על החוויות שלה במקום.
לאחר הסגירה, בנייני "חצר הכנרת" שימשו כבית זמני לגרעיני התיישבות שהקימו קיבוצים באזור או כבסיס צה"ל.
והיום כמובן מוזיאון המוקדש לחלוצות המהממות האלו.
אילנייה, חוות סג'רה
צילום: מורה הדרך רן רותם
הפרויקט בגלגולו החדש נקרא "בית ספר חקלאי לנערות", שברבות הימים הפך ל"כפר הנוער ויצו נהלל ע"ש חנה מייזל שוחט".
הוא הוקם בשנת 1923 ופועל עד היום.
לקראת מלחמת העולם השנייה הוא החל לקבל בנים עולים ובהמשך הפך לבית ספר חקלאי לשני המינים, שפועל ככזה עד היום.
נהלל כולה היא מקום ייחודי, ושווה ביקור בגלל התכנון הייחודי של המקום.
בו החלקות יושבות במעגל סביב מרכז היישוב.
גם שווה לבקר בבית העם של האדריכל ריכרד קאופמן.
שגם תכנן את המעגל שהזכרתי קודם ואת הסליק המפורסם.
המורים שעבדו תחתיה זוכרים "אישה קטנה עם עוצמה אדירה, מתרוצצת עם מבט חודר, בודקת ורואה הכל.
" היא נתנה את כל-כולה לשליחות החינוכית ועבדה במקום במשך שנים ארוכות.
היא ובעלה אליעזר שוחט חיו בצניעות, לפי הערכים להם חינכה.
בעלה היה ממקימי נהלל ומנהיג פועלים בזכות עצמו ואחיו של ישראל שוחט.
את אליעזר, אגב, היא פגשה עוד בשנת 1912 בוינה, כשהייתה צירה בקונגרס הציוני העולמי ה-11.
כמו כן, בשנת 1920 הייתה חברה בהנהלה העולמית של ויצו, "ארגון נשים ציוני בינלאומי".
היא נפטרה בשיבה טובה, כשנה לאחר בעלה ונקברה לצדו בבית הקברות של נהלל בשנת 1972.
אני שמחה שעלה בידי לספר לכם על שתי הנשים האדירות האלו, כל אחת בתחומה ואשמח לבקר איתכם במקומות אותם הן שינו במו ידיהן.
סיור באזור נהלל
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
כתבתי החודש על מסלולי הזאכי והמג'רסה בשמורת בית צידה. אבל מי שמכיר את האזור, בוודאי ישאל - איפה העתיקות של בית צידה, אחד התלים הגדולים ביותר שנחפרו בארץ? התשובה היא שלמרות השם, העתיקות לא נכנסו מחוסר מקום...
קיסריה העתיקה ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי התקופה הפרסית, במעגן פיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקרא “מגדל שרשון” או “סטראטון” כנראה עיוות של שם האל הצידוני עָבֶּד אשתורת או של עבד עשתרת ביוונית, שהוא...
במספר מאמרים קודמים, כתבתי על נאות המדבר בנגב, אותם מקומות קסומים בין החולות. אבל מה אם בא לכם קצת חופש מהחום? קצת ירוק בעיניים או קצת שלג? משנת 1967, התשובה ברורה – הר החרמון בצפון רמת גולן -הנקודה...
