כשאני מטיילת, אני תמיד חוזרת לירושלים.
אחרי הכל, הבירה מלאה באתרים מרתקים שתוכלו לקרוא עליהם במאמרים האחרים שלי.
אבל הדרך היא החלק החשוב ביותר בכל מסע – והדרך לירושלים מלאה במקומות מרתקים!
הפעם, נתחיל בסיפורי הדרך שלנו ב- ליפתא, כפר נטוש, מעיין מפורסם ואתר צילום יוצא מגדר הרגיל.
מעיין ליפתא
מקור
כשאתם נוסעים לירושלים ועסוקים במזגן, ברדיו או בילדים שרבים על הטאבלט במושב האחורי, אולי לא תשימו לב לבניינים של כפר ליפתא, שחולפים בחלונות.
מרחוק, הבניינים נראים שלמים.
רק כשמתקרבים, אפשר לשים לב שהצמחייה משתלטת על המקום ומכסה את הגגות בשמיכה ירוקה.
מה ההיסטוריה של הכפר הנטוש הזה?
איך הבניינים שרדו עד היום?
מי גר שם עד 1948 והאם מישהו גר שם אחרי?
לכפר ליפתא, שהיום נחבא בין שכונות ירושלים, יש היסטוריה עתיקה.
הוא מזוהה עם הישוב "מֵי נֶפְתּוֹחַ" מספר יהושע ועם הכפר היהודי "בית לפתפי" מתקופת מרד בר כוכבא.
מֵי נֶפְתּוֹחַ הוא למעשה השם הרשמי על מפות כרגע, למרות שהוא לא בשימוש נרחב.
הישוב צמח מכמה מאות בודדות של תושבים ערבים בתחילת התקופה העות'מאנית ל -2,250 איש בסקר האחרון שנעשה במקום בשנת 1945.
הבניינים שנשארו משקפים הרבה תקופות.
מבתים עתיקים על בסיס בנייה צלבנית לבתים חדשים יותר של האליטה של הכפר, בליפתא עילית.
חורבות ליפתא, 2010
צילום: אפי אליאן
היחס בין ליפתא ליהודי ירושלים היה דו-משמעי.
מצד אחד, היה קשר כלכלי הדוק בין ליפתא לישוב היהודי הישן.
שכונת מאה שערים הוקמה על אדמות שנקנו מערביי ליפתא.
מי ליפתא שימשו לאפיית מצות מהודרות ואתרוגי ליפתא נמכרו בירושלים.
מצד שני, המקומיים התנגדו לציונות והיו מספר פעמים מוקד לאלימות כלפי הירושלמים, בהם פגיעה בתחבורה היהודית ותקיפה של השכונות הסמוכות.
בסוף 1947-תחילת 1948, זה היה הכפר הראשון שהתפנה מתושבים ושימש כבסיס ל"הנג'אדה", ארגון נוער פלסטיני חמוש.
המקום היה למטרה של פשיטות ע"י ארגוני המחתרת היהודים, אבל ננטש בסוף ללא קרב ורוב הישוב נשאר שלם, בהם מסגד שייח באדר, שעדיין עומד על תילו ומספר בתי קפה, בית בד ובתי ספר נטושים.
לאחר ששימש בסיס לח"י, הפך למעברת עולים מכורדיסטן ותימן.
מצב העולים היה בכי רע – ללא מים זורמים, חשמל ותברואה.
הם בכל זאת בנו קהילה ואף ניסו לטפח את הפרדסים שנותרו בטרסות העליונות ואפשר עדיין תוכלו לראות את עצי השזיף והתאנה.
לאחר עזיבת העולים, המקום שימש אנשים וארגונים שונים, חלקם ברשות וחלק בלי.
היה כאן מכון גמילה מסמים ועוד מוסדות.
מצד שני, כאן התחבאו חברי "כת בני יהודה" (כנופיית ליפתא) שהיו קרובים למדיי לפיצוץ המסגד בהר הבית.
כאן גם גרו אנשי "הכת הירושלמית", כת פוליגמית שפורקה על ידי משטרת ישראל ב-2011.
המקום היה מוקד משיכה להומלסים ירושלמים וככזה כיכב בסרט "מישהו לרוץ איתו".
מערב ירושלים ועמק הארזים
צילום: Motic
עוד מקום בכפר שהופיע בסרט היה בריכת ליפתא.
הבריכה היא מקום פופולרי לשחייה בירושלים ומשמש גם כמקווה.
על הרקע הזה התנהלו מאבקים בין האוכלוסייה הדתית הירושלמית לבין נשים שרצו להתרחץ במקום בימי שישי.
זוהי בריכה עמוקה, בנוייה מאבן ומזכירה בצורתה יהלום – סמל ירושלמי של ממש.
עצוב שחושבים להרוס את המקום הייחודי הזה ולבנות במקומו 260 וילות.
לתוכנית מתנגדים ירושלמים רבים, בהם ילדי העולים שגרו כאן בעבר.
אפשר לראות הרבה מהכפר ממצפה נפתוח, הר בגובה 714 מטר, דרומית לשכונת רמות.
ההר הוא מעבר למקום תצפית יפה – הוא מקום מגורים של עדר צבי ארץ ישראלי.
תושבי ירושלים נלחמו בשיניים כדי למנוע את פיתוח המקום והריסת היער היפה שעליו ובשנת 2019 יצאה החלטה סופית לשמר את רוב היער.
חלק מההר שימש לגידול זיתים, אבל אנשי מושב כסלון עומלים בימים אלו להפוך אותו לכרמים.
מי יודע – אולי בעתיד אוכל להוציא סיור למצפה נפתוח עם יין מקומי!
אפשר יהיה לשתות אותו כשאנחנו נחים במצפה טורצינר על ההר.
בריכת ליפתא, בצורת יהלום
צילום: הדס
מיהו אותו טורצינר ?
סימה וזאב טור סיני (טורצינר) הקימו את "מטעי עמק הארזים" בשנת 1952.
אלו היו לא פחות מ-1,200 דונם עצי פרי באזור הספר של המדינה, בקרבת מה שהיה אז הגבול עם ירדן.
כאן גידלו דובדבנים, אפרסקים, נקטרינות, תפוחים, אגסים ועוד.
להשקיית הצמחים הם הקימו את המפעל לטיהור מי השפכים הראשון בארץ!
בשנות ה-80, רוב אדמות הוחזרו למדינה, אבל למרגלות מצפה נפתוח הם השאירו למשפחה 30 דונם.
על 30 דונם אלו נמצאת החוות האורגנית טור סיני.
בחווה קיימים למעלה מ – 2,500 עצי פרי שבהם כ- 200 מינים וסוגים של פירות המבשילים בהדרגה לאורך חודשי הקיץ.
בנוסף, צומחים כאן צמחי תבלין ומרפא.
החווה פתוחה למבקרים בימי עיון, ימי גיבוש וסדנאות.
זה גם מקום מעולה לעשות בו בר או בת מצווה וחתונה.
למקרה והתאהבתם במקום, כמו שאני התאהבתי, תוכלו להישאר לישון באחת הסוויטות היפות בלב הבוסתנים.
כאן אני אשאיר אתכם לנוח, בין עצי הפרי והשקט.
נתראה במאמר הבא!
צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים
צילום: nadavkna
כל מי שראה סרט ישראלי על התקופה ההיא זוכר את הסצינה – משפחה ישראלית מתגודדת מסביב לרדיו. הקריין מקריא – Australia – Yes, France – Yes, Belgium – Yes… אחרי שנגמרת הספירה, המשפחה (וכל הרחוב, וכל העיר...
העם היהודי ידוע כעם הספר – העם שנתן לעולם את התנ”ך והמוסר, שיצאו ממנו סופרים ופילוסופים בעלי שם. אבל, בגלל הגבלות דתיות ותרבותיות, לא היו היהודים ידועים באמנות פלסטית – עד לתקופת ההשכלה, בה רעיונות חדשים...
הצעידה לאורך שביל יודפת בהליכה בחורש בין עצי ליבנה, ניתן לראות במרחק את בתי המושב יודפת, שהוקם על רכס הרי יוטבת. המושב הוקם בשנת 1960, וסבל עם הקמתו מבידוד בלב האוכלוסייה הערבית בגליל התחתון מתנאי הקרקע הלא...
