נבי סמואל מצודה הצופה למרחק

שלושת הדתות המונותאיסטיות הגדולות לא מסכימות על הרבה דברים, חלקם מהותיים וחלקם פחות.

מה שאין ויכוח עליו הוא נביאי ישראל

שמואל הנביא חשוב ומקודש לכל הדתות.

היום נבקר בנבי סמואל (אַ-נַבִּי צַמְוִיל) ונגלה מקום מרתק וספוג היסטוריה.

נביא ומסעו להר השמחה

לא רחוק משכונת רמות,

על פסגת שצופה מצד אחד על גוש עציון ההררית ועל דרום גוש דן מצד שני, שוכן לו בית כנסת.

לבית הכנסת יש מינרט והוא בנוי על גבי מצודה צלבנית.

גם אם הייתי ממציאה את זה,

לא הייתה יוצאת לי מטאפורה יותר טובה על כמה שהדתות השונות רואות את אותו המקום כקדוש.

אבל יש לי הרבה מה לפרק פה.

אתחיל עם ההיסטוריה של המקום.

המבנה בנבי סמואל עומד עד היום
צילום: Zion Susi Photography

האזכור הראשוני של מקום קבורתו של שמואל הנביא הוא ממקורות נוצריים,

מהתקופה הביזנטית, ממש בהתחלת הנצרות הממוסדת.

הם שייכו את קבר הנביא לעיר המקראית רמה, בנחלת שבט בנימין.

כשהצלבנים הראשונים, בדרכם לירושלים, הגיעו לפסגת ההר של נבי סמואל,

הם בכו משמחה וקראו למקום "Montjoie", הר השמחה.

רבי בנימין מטודלה, מגלה ארצות מפורסם שביקר בארץ בשנת 1173,

מוסיף שהצלבנים עברו דרך רמלה, מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, לקחו אותן וקברו מחדש בנבי סמואל.

גשר המיתרים בירושלים כפי שנראית מנבי סמואל
צילום: Zion Susi Photography

נבי סמואל אתר בנייה לנצח

מה השאירו לנו הצלבנים?

יש, כמובן את המצודה, שספגה לא מעט נזק מידי הממלוכים, אבל עדיין עומדת על תילה.

בתוך הקריפטה שבמצודה יש את הקבר המשויך לשמואל הנביא.

ליד המבנה, יש את המחצבה שהצלבנים כרו ממנה את האבנים לבניית המצודה.

לאחר מכן, היא שימשה להם כאורווה.

במחצבה/אורווה עומדים שלושה עמודים מסתוריים שאין להם שימוש ברור.

אזור המחצבה בבסיס המצודה הצלבנית.
צילום: Zion Susi Photography

בתחום המצודה יש שרידים עתיקים ממנה

גת וכבשן קרמיקה ביזנטית, שרידי תנור ששימש בתקופה הממלוכית להתכת מתכות.

נראה שהמקום שימש לתעשייה בעת העתיקה וימי הביניים המוקדמים.

הצלבנים בהחלט רצו לשמור על המקום וניסו לבנות חפיר מסביב למצודה – אבל לא השלימו את המלאכה.

אתם תראו את גושי הסלע, שאת חלקם הספיקו להפריד מההר וחלקם – עדיין מחוברים.

בין חלק מגושי הסלע אפשר ללכת בנוחות.
צילום: Zion Susi Photography

מסגד בסגנון הרוֹמַנְסְקִי

אחרי שהצלבנים נבעטו מהארץ, על גבי המצודה החצי-הרוסה,

המוסלמים הסבו את הכנסייה של המבצר,

הרחיבו את המבנה ובנו את מסגד נבי סמואל במאה ה-14.

כשתיכנסו למקום, תראו את הקמרונות והקירות המסיביים שמאפיינים את הבנייה הצלבנית – בנייה רוֹמַנְסְקִית.

נראה שבקומה התחתונה של המסגד פעל לאורך דורות גם בית כנסת, במקביל.

נראה גם שבכ"ח באייר, יום פטירתו של הנביא, נהגו חלק מהיהודים להשתכר, דבר שגרם לחיכוכים עם המוסלמים.

היום, מקום התפילה של המוסלמים הוא באולם שאחרי המבואה.

מקום התפילה של היהודים הוא במערה שבה נמצא ציון קברו של שמואל הנביא.

ציון הקבר של שמואל הנביא בנבי סמואל.
צילום: Zion Susi Photography

יש לך שקל?

כמו שכבר ציינתי, המקום היה מיושב ושימש לתעשייה, מאות שנים לפני הדרמות של מסעות הצלב.

תוכלו לבקר ברובע מגורים מתקופת החשמונאים שהשתמר בצורה נדירה

לא רק הבסיסים של הקירות, אלו קירות של ממש בגובה של 4 מטר.

זה היה ישוב רציני ומסודר, עם בתים בגובה שתי קומות או יותר ותעלה לניקוז מים מתחת לרחוב המרכזי.

עיקר חשיבותו היה בהגנה על ירושלים

ונראה שבזמנו של המלך אלכסנדר ינאי, שהרחיב את גבולות הארץ לא היה בו יותר שימוש והוא ננטש.

אחד מאזורי התעשייה ביישוב הקדום.
צילום: Zion Susi Photography

מתחת לישוב החשמונאי התגלה עוד ישוב יהודי, מהתקופה הפרסית.

אז, "פחוות יהודה" או "יהֻד מְדִינְתָּא" הייתה חלק מהאימפריה הפרסית ונהנתה מאוטונומיה מסוימת.

לדוגמה, במקום נמצאו מטבעות עם הכיתוב "יהד", שהטביעו מושלים יהודים בארץ.

חלק מהמטבעות מהתקופה תוכלו למצוא במוזיאון ישראל וחלק – בכיס שלכם, ממש עכשיו.

אחרי הכל, דוגמה של שושן צחור מהמטבע מהתקופה הגיע למטבע של שקל אחד, מטבע נפוץ לכל הדעות.

אחד ממתחמי המגורים העתיקים בנבי סמואל.
צילום: Zion Susi Photography

בחזרה לרמה

כמובן, ההיסטוריה של המקום לא נפסקה עם החשמונאים או הצלבנים

בסוף המאה ה-19, ניסו יהודים להתיישב לצד קבר שמואל.

לישוב קראו "רמה", אך הוא ננטש ונהרס בעקבות מאורעות תרפ"ט.

כאן התרחש קרב דרמטי בשנת 1948 בין לוחמי הפלמ"ח לבין הכוחות הערבים ששמרו על הכפר והמטירו אש תותחים על הבירה.

כוח הפלמ"ח התגלה בדרך למשימה וספג 23 הרוגים.

פלוגת משוריינים שבאה לחלץ את הנפגעים הותקפה אף היא על ידי כח ירדני מגבעת הרדאר, עם 15 הרוגים נוספים.

הקרב לא נחל הצלחה וחלק מההרוגים נקברו בקבר אחים בהר הרצל.

ההתיישבות היהודית חזרת ל"רמה" בשנת 1972

עכשיו יושבת שם שכונה ירושלמית בשם "רמות" ויש בה כמה בניינים אוונגרדיים מרתקים,

במיוחד בחלק שנקרא "רמות פולין" שתכנן האדריכל צבי הקר.

בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר.
יוצר: user:Nehemia G

אחרי מלחמת ששת הימים, הכפר נבי סמואל פונה ברובו והשטח הפך לגן לאומי – נבי סמואל.

זה המצב היום וכאן נבקר כולנו

במקום הקדוש הזה שהיה לא פעם אבן מחלוקת בין בני שלושת הדתות ולא פעם חיבר בינינו.

אני מאחלת שלום לכולם ומקווה שהשלום יפתח עוד דלתות ואזורים לטייל בהם!

אם אהבתם את הכתבה על נבי סמואל אולי תהנו מעוד כתבות על אתרים צלבניים

יום טיול בנבי סמואל יכול להתחבר למסלול באזור הסטף