fbpx

הרשמה לניוזלטר

    בתי כנסת עתיקים במרכז

    אחרי סיור במחוזות הצפוניים בחיפושנו אחרי בתי כנסת עתיקים מתקופה שלאחר חורבן הבית,

    הגענו לירושלים וארץ יהודה, לב-ליבה של היהדות.

    מה נמצא כאן?

     

    חזרתו של האָרכי-סִינגוֹגוֹס

    כאן אנחנו מוצאים את העדויות העתיקות ביותר לקיומם של בתי כנסת,

    בהם כתובת תאודוטוס בן וטנוס.

    כאן, ביוונית על אבן, כתובה עדות לתאודוטוס,

    נצר לשושלת כהנים ששימשו כראשי בית הכנסת (ארכיסינגוגוס בטקסט היווני).

    הכתובת נמצאת בעיר דוד,

    מה שאולי מצביע על זה שבית הכנסת היה במתחם הארחה לעולי רגל יהודים.

    הכתובת מתוארכת למחצית הראשונה לספירה – כלומר, בזמן שהמקדש עמד על תילו!

    אמנם יש אזכורים במקורות ובברית החדשה של בתי הכנסת, אבל זאת אחת העדויות הבודדות "משָם".

    תפקיד בית הכנסת, לפי הכתובת היה "לשם קריאת תורה ולימוד מצוות",

    אבל לא מזכירים כאן תפילה כלל לא!

    העובדה שהכתובת היא ביוונית מצביעה על יחסים מורכבים

    בין הדת היהודית לתרבות ההלניסטית שהייתה דומיננטית בגבול המזרחי של האימפריה הרומית.

    את הכתובת ניתן לראות באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל.

    אני מקווה שעשיתם רשימה של פריטים.

    "כתובת

     

    על הניסים, ועל הנפלאות

    יש בתי כנסת ספוּרים שיכולים להתהדר בהיותם עתיקים כמו כתובת תאודוטוס בן וטנוס.

    אחד מהם הוא אום אל עומדן, אתר שנחפר צמוד למודיעין.

    השרידים כאן הם מהתקופה הפרסית (המאה החמישית לפני הספירה ועד המאה השניה לספירה).

    אבל הממצאים הכי מעניינים הם מתקופת מרד החשמונאים

    והחוקרים תוהים האם הם מצאו את מודיעים (מודיעין) מסיפורי החנוכה.

    אולי נדע בהמשך!

    כאן נמצאים שרידים של בית כנסת עתיק, לצד גת, מבני מגורים, מבני ציבור ומקווה טהרה.

    בנוסף, מצאנו כאן שלוש מערכות של מערות קבורה מרשימות!

    ממצאים דומים התגלו בח'רבת בד עיסא, במודיעין עילית,

    אבל האתר כרגע סגור למטיילים, אז נדבר עליו יותר כשייפתח למטיילים, יחד עם המצפור המתוכנן.

    בית הכנסת אום אל עומדן לפני קירוי והכשרה לביקורי קהל

    בית הכנסת אום אל עומדן לפני קירוי והכשרה לביקורי קהל
    מקור: McKaby

     

    חברונה!

    כמובן, אי אפשר לדבר על בתי כנסת במרכז בלי להזכיר את חברון.

    בתי הכנסת כאן שונים מאלו של הגליל.

    ללא עמודים ופונים למזרח, בניגוד לדרום הגלילי.

    עם זאת, רובם מהתקופה הביזנטית, כמו אלו הגליליים.

    אחד הדוגמאות הטובות הוא בית הכנסת אֶשְׁתְּמֹה, בכפר א-סמוע.

    כאן תוכלו לראות קיר שלם עם משקוף מעוטר.

    במקום נמצא גם פסיפס עם הקדשה בארמית (היום במוזיאון השומרוני הטוב) ותבליט מנורה (היום במוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים).

    המידות של בית הכנסת היו מרשימות ביותר

    30 מטר על 13+ מטר והקיר המערבי ששרד נישא עד לגובה של 8.35 מטר.

    בקיר הצפוני יש גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה שתי גומחות קטנות,

    בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.

    מחוץ לבית הכנסת עומדת לה אבן גולֶל, שיכלה לחסום את הכניסה למקום.

    היום, יש לעיתים יהודים שבאים למקום להתפלל.

    בית הכנסת באשתמוע, 2009

    בית הכנסת באשתמוע, 2009
    מקור: מאיר רוטר

     

    הסוס מסוסיא

    כאמור, לא הרבה מהפסיפס שרד.

    אם אתם חובבי פסיפסים, תגיעו לסוסיא הסמוכה.

    כאן תראו בית כנסת עתיק עם קשתות יפות ששרדו.

    הפסיפס כולל שתי מנורות שעומדות לשני צידי דלת מעוטרת (אולי ארון הקודש).

    מהצד השמאלי עומד סוס אצילי ומצדו הימני – אין לדעת…

    החלק הזה של הפסיפס אבד.

    בנוסף הקדשה בארמית שנמצאה במקום נדדה למוזיאון השומרוני הטוב.

    בניגוד לגליל (וכתובת בירושלים), אין כאן מוטיבים הלניסטיים או כתובות ביוונית.

    פסיפס המנורות בבית הכנסת

    פסיפס המנורות בבית הכנסת
    מקור: Eithan Ya'aran

     

    המנורה הלבנה

    עוד בית כנסת שהתגלה באזור נחפר בתל מעון (מעון שביהודה, להבדיל מזה בגליל).

    המקום מופיע בתנ"ך כמקום שבו שאול המלך רדף אחרי דוד הצעיר.

    הפסיפס כאן מאלף – בשני צידי המנורה, נמצאים שני אריות מרשימים ביותר, בנוסף לשופר ותשמישים נוספים.

    תעתיק של הפסיפס נמצא בירושלים במתחם יד יצחק בן-צבי.

    הממצא הייחודי ביותר שנמצא כאן הוא חלקים של מנורה שבעת קנים, עשויה שיש לבן שהייתה במקום.

    לא פסיפס ולא תבליט – 120 קילו של שיש לבן,

    שממנו שרדו חלקים מסוימים, שנדדו למוזיאון ישראל בירושלים.

    העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפסיפס הוא במעון שבמישור הנגב המערבי, ליד קיבוץ נירים

    העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפסיפס הוא במעון שבמישור הנגב המערבי, ליד קיבוץ נירים.
    מקור: יעל י

    דרומה, מעבר לקו

    בית הכנסת הרביעי והדרומי ביותר נמצא כבר מחוץ לקו הירוק,

    כ-20 קילומטר צפונית לערד – חורבת עָנִים.

    עָנִים מוזכרים בספר יהושע, באותו הפסוק כמו אֶשְׁתְּמֹה.

    בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות.

    הרצפה מקושטת בפסיפס עם דוגמאות גאומטריות.

    כמו במעון, נראה שחלק מהסלע המקורי עליו נבנה בית הכנסת נשאר בתוכו.

    מחוץ לבית הכנסת, מצאנו מדרגות למקורות מים – ולמקום מסתור.

    נראה שהיו ליהודים באותה התקופה אי-אלו בעיות ביטחון,

    כמו אלו שסיתתו את אבן הגולל הענקית של אֶשְׁתְּמֹה.

    בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח

    בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח
    צילום:ד"ר אבישי טייכר

    זה מסכם את הסיור בארץ בעקבות בתי כנסת עתיקים.

    מרתק לראות את הדומה, את השונה

    ואת מה ששרד כמעט אלפיים שנה והתגלה לישראלים שחזרו לארצם.

    עכשיו, אתם יודעים על העבר יותר ממה שידעו הורינו.

    המידע שם – רק צריך לקרוא וכמובן לבקר את המבנים שעליהם עמלו יהודי הגולן, הגליל, עמק יזרעאל, חבל יהודה – וארכיאולוגים רבים.

     

    אם אהבתם את הכתבה על בתי כנסת עתיקים במרכז אולי תהנו משאר הכתבות בסדרה

    כתבה נוספת שמתקשרת לבתי כנסת עתיקים במרכז היא הכתבה על אמות המים לירושלים

    מעוניינים בטיול הזה?

    הגעתם למקום הנכון!
    השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

      מתאים לגמלאים
      מתאים למשפחות
      מסלול קווי
      רמת קושי גמישה - לפי קבוצה
      מסלול טבע במרכז

      עוד בנושא

      הרובע הנוצרי בירושלים העתיקה

      אני רק חושבת על הרובע הנוצרי בעיר העתיקה ירושלים ומתמלאת בהתרגשות ופרפרים בבטן. נצא ביחד למסלול קליל, אנושי, ברובע הנוצרי בעיר העתיקה ירושלים, נתחיל בשער יפו ונבקר בכמה בתי מלון היסטוריים. הסודות שבין הסמטאות נשמע על תפקידן של...

      המשיכו לקרוא >
      נתיבות וכל נתיבותיה

      מה הופך מקום לקדוש? האם זה הזמן? או האירועים שקרו במקום שנותנים לו משקל מעבר לחולות ואבנים? לדעתי, מה שהופך את המקום לקדוש זה אנשים אלו שמאמינים בקדושתו, אלו שנוהרים אליו ואלו שבונים נקודות ציון כדי להראות מרחוק יש כאן משהו,...

      המשיכו לקרוא >
      שמורת הטבע תל דן לצד נחל דן

      שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...

      המשיכו לקרוא >
      לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
      שיווק באינטרנט לעסקים קטנים