אחרי סיור במחוזות הצפוניים בחיפושנו אחרי בתי כנסת עתיקים מתקופה שלאחר חורבן הבית,
הגענו לירושלים וארץ יהודה, לב-ליבה של היהדות.
מה נמצא כאן?
כאן אנחנו מוצאים את העדויות העתיקות ביותר לקיומם של בתי כנסת,
בהם כתובת תאודוטוס בן וטנוס.
כאן, ביוונית על אבן, כתובה עדות לתאודוטוס,
נצר לשושלת כהנים ששימשו כראשי בית הכנסת (ארכיסינגוגוס בטקסט היווני).
הכתובת נמצאת בעיר דוד,
מה שאולי מצביע על זה שבית הכנסת היה במתחם הארחה לעולי רגל יהודים.
הכתובת מתוארכת למחצית הראשונה לספירה – כלומר, בזמן שהמקדש עמד על תילו!
אמנם יש אזכורים במקורות ובברית החדשה של בתי הכנסת, אבל זאת אחת העדויות הבודדות "משָם".
תפקיד בית הכנסת, לפי הכתובת היה "לשם קריאת תורה ולימוד מצוות",
אבל לא מזכירים כאן תפילה כלל לא!
העובדה שהכתובת היא ביוונית מצביעה על יחסים מורכבים
בין הדת היהודית לתרבות ההלניסטית שהייתה דומיננטית בגבול המזרחי של האימפריה הרומית.
את הכתובת ניתן לראות באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל.
אני מקווה שעשיתם רשימה של פריטים.
יש בתי כנסת ספוּרים שיכולים להתהדר בהיותם עתיקים כמו כתובת תאודוטוס בן וטנוס.
אחד מהם הוא אום אל עומדן, אתר שנחפר צמוד למודיעין.
השרידים כאן הם מהתקופה הפרסית (המאה החמישית לפני הספירה ועד המאה השניה לספירה).
אבל הממצאים הכי מעניינים הם מתקופת מרד החשמונאים
והחוקרים תוהים האם הם מצאו את מודיעים (מודיעין) מסיפורי החנוכה.
אולי נדע בהמשך!
כאן נמצאים שרידים של בית כנסת עתיק, לצד גת, מבני מגורים, מבני ציבור ומקווה טהרה.
בנוסף, מצאנו כאן שלוש מערכות של מערות קבורה מרשימות!
ממצאים דומים התגלו בח'רבת בד עיסא, במודיעין עילית,
אבל האתר כרגע סגור למטיילים, אז נדבר עליו יותר כשייפתח למטיילים, יחד עם המצפור המתוכנן.
בית הכנסת אום אל עומדן לפני קירוי והכשרה לביקורי קהל
מקור: McKaby
כמובן, אי אפשר לדבר על בתי כנסת במרכז בלי להזכיר את חברון.
בתי הכנסת כאן שונים מאלו של הגליל.
ללא עמודים ופונים למזרח, בניגוד לדרום הגלילי.
עם זאת, רובם מהתקופה הביזנטית, כמו אלו הגליליים.
אחד הדוגמאות הטובות הוא בית הכנסת אֶשְׁתְּמֹה, בכפר א-סמוע.
כאן תוכלו לראות קיר שלם עם משקוף מעוטר.
במקום נמצא גם פסיפס עם הקדשה בארמית (היום במוזיאון השומרוני הטוב) ותבליט מנורה (היום במוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים).
המידות של בית הכנסת היו מרשימות ביותר
30 מטר על 13+ מטר והקיר המערבי ששרד נישא עד לגובה של 8.35 מטר.
בקיר הצפוני יש גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה שתי גומחות קטנות,
בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.
מחוץ לבית הכנסת עומדת לה אבן גולֶל, שיכלה לחסום את הכניסה למקום.
היום, יש לעיתים יהודים שבאים למקום להתפלל.
בית הכנסת באשתמוע, 2009
מקור: מאיר רוטר
כאמור, לא הרבה מהפסיפס שרד.
אם אתם חובבי פסיפסים, תגיעו לסוסיא הסמוכה.
כאן תראו בית כנסת עתיק עם קשתות יפות ששרדו.
הפסיפס כולל שתי מנורות שעומדות לשני צידי דלת מעוטרת (אולי ארון הקודש).
מהצד השמאלי עומד סוס אצילי ומצדו הימני – אין לדעת…
החלק הזה של הפסיפס אבד.
בנוסף הקדשה בארמית שנמצאה במקום נדדה למוזיאון השומרוני הטוב.
בניגוד לגליל (וכתובת בירושלים), אין כאן מוטיבים הלניסטיים או כתובות ביוונית.
פסיפס המנורות בבית הכנסת
מקור: Eithan Ya'aran
עוד בית כנסת שהתגלה באזור נחפר בתל מעון (מעון שביהודה, להבדיל מזה בגליל).
המקום מופיע בתנ"ך כמקום שבו שאול המלך רדף אחרי דוד הצעיר.
הפסיפס כאן מאלף – בשני צידי המנורה, נמצאים שני אריות מרשימים ביותר, בנוסף לשופר ותשמישים נוספים.
תעתיק של הפסיפס נמצא בירושלים במתחם יד יצחק בן-צבי.
הממצא הייחודי ביותר שנמצא כאן הוא חלקים של מנורה שבעת קנים, עשויה שיש לבן שהייתה במקום.
לא פסיפס ולא תבליט – 120 קילו של שיש לבן,
שממנו שרדו חלקים מסוימים, שנדדו למוזיאון ישראל בירושלים.
העתק פסיפס מעון במתחם יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפסיפס הוא במעון שבמישור הנגב המערבי, ליד קיבוץ נירים.
מקור: יעל י
בית הכנסת הרביעי והדרומי ביותר נמצא כבר מחוץ לקו הירוק,
כ-20 קילומטר צפונית לערד – חורבת עָנִים.
עָנִים מוזכרים בספר יהושע, באותו הפסוק כמו אֶשְׁתְּמֹה.
בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות.
הרצפה מקושטת בפסיפס עם דוגמאות גאומטריות.
כמו במעון, נראה שחלק מהסלע המקורי עליו נבנה בית הכנסת נשאר בתוכו.
מחוץ לבית הכנסת, מצאנו מדרגות למקורות מים – ולמקום מסתור.
נראה שהיו ליהודים באותה התקופה אי-אלו בעיות ביטחון,
כמו אלו שסיתתו את אבן הגולל הענקית של אֶשְׁתְּמֹה.
בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח
צילום:ד"ר אבישי טייכר
זה מסכם את הסיור בארץ בעקבות בתי כנסת עתיקים.
מרתק לראות את הדומה, את השונה
ואת מה ששרד כמעט אלפיים שנה והתגלה לישראלים שחזרו לארצם.
עכשיו, אתם יודעים על העבר יותר ממה שידעו הורינו.
המידע שם – רק צריך לקרוא וכמובן לבקר את המבנים שעליהם עמלו יהודי הגולן, הגליל, עמק יזרעאל, חבל יהודה – וארכיאולוגים רבים.
בשנת 1941, במושבה בנימינה, נולד למשפחת ויינר בן ולעם ישראל – משורר ופזמונאי שיכתוב בחייו יותר מ-1,000 שירים (כן, אחד, ושלוש אפסים), ינחה ברדיו, יתרגם לעברית אוצרות תרבותיים, ועוד, ועוד ועוד. הוא יגדל בבית שליד המסילה,...
טבילה צוננת במעיין עין לימון עין לימון הוא מעיין ניקבה יפה הנובע למרגלות מצוק בגדה הדרומית של נחל כסלון. מקור שמו של המעיין הוא בכפר הנטוש ח’רבת אל-עומור, ששכן 700 מטר מערבית למעיין עד למלחמת העצמאות בשנת...
תל גזר היא אחת מהערים הכנעניות והישראליות הקדומות והמרכזיות בארץ ישראל וסביבה נוף ירוק ומרהיב של גבעות השפלה. השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים. תל גזר – עיר קדומה בשפלה ונופים מרהיבים סביב...
