"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא"
כך אומר לנו ספר קהלת.
לאיזה ים הלך פעם נחל קינה?
ולאן הוא הולך כשהדרך לים איננה עוד?
ומה עוד מסתתר לאורך ערוץ הנחל?
טיול במדבר יהודה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
במערב מדבר יהודה זורם לו נחל לא ארוך – שמונה קילומטרים אורך.
הוא מתחיל את דרכו למרגלות הר קינה ונשפך לנחל חימר, הנחל המנקז הראשי של האזור כולו.
נחל קינה, באופן ספציפי, כבר לא זורם לים.
אבל הוא זרם לים פעם!
פעם, זרם נחל קינה אל הים הקדום – אבל זה היה לפני מיליוני שנים.
מאז, השתנו לא רק "פני הדברים" – השתנו פני השטח.
קימוטי הקשת הסורית התרוממו והנחל שלנו נלכד במסלולו של נחל חימר, והוא זה שמתנקז לים המלח.
ומה פשר השם?
נחל קינה נקרא על שמו של השבט הקיני, שנדד עם בני ישראל במדבר והתיישב בסיני ועבר הירדן.
אבל גם באזורים מסוימים בדרום ישראל המודרנית.
בנוסף, עברה בנחל "דרך אדום" שחיברה בין האדומים לשבט יהודה.
כשאתם הולכים, זכרו שאתם לא רק הולכים בנתיב נחל בן מיליוני שנים, אלא גם בנתיב שיירות בן אלפי שנים.
נחל קינה
צילום: Lior Golgher • ליאור גולגר
כמובן, כדי שנתחיל במסלול ההליכה, צריך להגיע ל"קו הזינוק".
כדי להגיע לשם צריך להגיע למנחת מטוסים ישן, דרומית לערד.
משם נוסעים מערבה בכביש עפר לכיוון בית ספר אל פורעה, שמשרת את הפזורה הבדואית באזור.
כקילומטר וחצי דרומית לבית הספר נמצא המאהל של מוסא אבו אייד, שם ניתן להשאיר את הרכב ולהתחיל בטיול.
אחרי ששילמנו על החניה במאהל של מוסא אבו אייד, נוכל להתחיל ללכת לכיוון דרום, על המסלול הכחול.
לא נצטרך ללכת הרבה על מנת להגיע לנקודה הראשונה בסיור שלנו – מצודת עוזה ושרידי היישוב העתיק שמסביבה.
הממצא העתיק ביותר הוא כנראה שרידי מצודה שנבנתה, כך חושבים, על ידי אנשיו של מנשה מלך יהודה, כששיקם את האזור אחרי המלחמה נגד אשור.
התאריך המשוער של בניית המצודה הוא המאה השביעית לפנה"ס.
איך בנו היהודים מצודות?
לפי תכנית מתאר קבועה, זהה למצודות שמצאו בתל ערד וקדש ברנע.
המצודה הייתה מלבנית, בגודל של 42X51 מטרים, מוקפת חומה בעובי של מטר וחצי ומוגנת גם על ידי עשרה מגדלים.
הכניסה למצודה הייתה דרך השער שנמצא בצפון המצודה.
השרידים שהתגלו בתוך המצודה מצביעים על תנורים וכלים אחרים להכנת קמח ולחם לצד ממצאים צבאיים כמו ראשי חיצים.
זה מראה שהייתה במצודה גם פעילות אזרחית ולא רק צבאית.
עוד ממצא מעניין הוא במה פולחנית שלידה נמצאו עצמות בעלי חיים שהוקרבו.
לפי הכתבים שנמצאו על כלי חרס, נראה שאחרי חורבן בית ראשון, החזיקו במצודה האדומים.
מצודות קטנות יותר הוקמו במקום בתקופה ההלניסטית והרומית.
איילים במדבר יהודה
צילום: קהילת תיירות 'מכל הלב'
אחרי שחקרנו את המצודה, נמשיך עם הנחל במסלול הכחול.
אם נסטה קצת מהדרך, נוכל לראות בורות מים שמשמשים רועי צאן בדואים.
בהמשך, המסלול הכחול עולה מנתיב הנחל, אבל אנחנו לא נתבלבל – נמשיך ללכת בערוץ הנחל, במסלול הירוק הפעם.
כשנצעד בנחל בעונה, נראה צמחים מדבריים רבים, אבל אני רוצה להתעכב על אחד – צמח פרג אַגְּסָנִי.
כמו פרג השדה המוכר, גם הצמח הזה פורח בצבע אדום בולט – אם הוא יזדמן לכם בדרך, לא תפספסו אותו!
מה שכן, הוא נחשב לאלרגן וממילא, אין לו ריח נעים.
זאת לא ה-סיבה לא לקטוף את פרחי הבר, אבל זה מוסיף.
חוץ מזה, תראו את אזובית המדבר, עם פרחים צהובים בעלי עלי כותרת ארוכים.
הפרחים הופכים ללבנים כשהפרח מתבגר.
מין קרוב לאזובית המדבר נמכר כתבלין האורגנו.
בור מים בנחל קינה
צילום: ליאור גולגר
עוד קצת הליכה תביא אותנו לקצה צוק, ממנו רואים מפל יפהפה.
ומתחתיו נראה גב מים עמוק למדי, שלא מתייבש לחלוטין אפילו בחורף!
הירידה למטה תלולה, אבל היא שווה את זה.
אפשר לשים בגד ים ולהיכנס לגב או סתם לטבול עם הבגדים, אם בא לכם.
מכאן, נוכל להתחיל לחזור במסלול הירוק שמקביל לזה שעשינו.
בדרך נעלה על שני מפלונים – אבל אני בטוחה שנתגבר!
סה"כ, המסלול הזה הוא מעל תשעה קילומטרים ומצריך קצת כושר ונחישות.
אבל הוא מאוד רב-גוני והוא שווה את זה.
לא בכל מסלול נוכל לראות גם נוף מרהיב, גם חפירות ארכיאולוגיות מעניינות ולא מוכרות יחסית וגם לשלב את זה עם שחייה בגב יפה, מתחת למפל.
אז, מתי מתארגנים?
צילום: Zion Susi Photography
פתגם יהודי עתיק אומר – “במקום שיש שני יהודים, יש שלוש דעות”. בשנת 1931, חילוקי דעות ביישוב היהודי התפתחו לידי פילוג והביאו להקמתו של אצ”ל (ארגון צבאי לאומי) בירושלים. למרות התנגדותו של המיינסטרים הציוני, המחתרת הימנית השפיעה...
התחלנו את החודש כשכתבנו על נחל פארן האימתני. אותו נחל שזורם מסיני לאורך של 150 קילומטרים, ונחשב לנחל האכזב הגדול בישראל שהזכרנו את יובליו. היום נתמקד באחד מהיובלים האלו. בואו איתי אל נחל אוביל בדרום הנגב. הפונדק אבוד בחולות...
גֵיא אוֹנִי ב-1875, רכש אליעזר רוקח מצפת, יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן, מחצית מאדמות הכפר הערבי ג’עוני, ששכן למרגלות צפת בסמוך לדרך צפת-טבריה, וב-1878 התיישבה במקום קבוצה של 17 משפחות יהודיות מצפת. המתיישבים קראו ליישוב...
