במאה העשרים עבר עם ישראל תהפוכות רבות. שתי הגדולות היו, בוודאי, השואה והתקומה.
לשתיהן יש מקום בהר הרצל, בירושלים.
הרבה מהישראלים שמעו על הר הרצל מהחדשות – “היום הובא למנוחות הסמל…”.
רבים יודעים שבית הקברות הצבאי בהר הרצל הוא בית הקברות הצבאי של ירושלים והוא משמש גם כבית הקברות הצבאי המרכזי של מדינת ישראל ושל כוחות הביטחון והמשטרה.
בשנים הראשונות למדינה נקברו כאן כאלף חללי מלחמת העצמאות, כולל אלו שנהרגו בשטח שלא נשאר בידי המדינה הצעירה.
לדוגמה: שטחי יו”ש ושכונות ירושלמיות שנפלו בידי הירדנים.
חלק מהנופלים נקברו בקברי אחים, מה שלא קיים כמעט במקומות אחרים בארץ.
ד”ר אשר חירם, אדריכל המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון, תכנן והרחיב את שטחו של הר הרצל.
הוא גם אחראי לחלק ניכר מהאנדרטאות בהר הרצל.
בנוסף לחיילים, נקברו במקום גדולי האומה – נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלות, יושבי ראש הכנסת ובני/בנות זוגם.
כאן יש גם אנדרטאות לזכר חללי פעולות האיבה שאינם חיילים ואתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
בו מסופר על כ-4,000 יהודים יוצאי אתיופיה שרובם מתו מרעב, מחלות ותקיפות שודדים בסודן, בדרך לישראל.
אדריכל גבריאל קרטס יצר מעין בקתות מבטון הדומות לאלו בהם שכנו היהודים באתיופיה.
he:Yoavr763W
בגן הנעדרים נמצאת האנדרטה לזכר כ”ג יורדי הסירה, אותם 23 חברי הגנה שיצאו לפשוט על טריפולי בשנת 1941 ונעלמו.
בנוסף נמצאת גם האנדרטה לזכר נספי אוניית ארינפורה, פינת סחר בריטית שבה היו לוחמים יהודים מארץ ישראל.
הם טבעו בשנת 1943 כשספינתם הופצצה על ידי חיל האוויר הנאצי.
ליד שתי האנדרטאות יש בריכות מים המסמלות את הים.
בנוסף לחללים מהיישוב היהודי, נוספו גם אנדרטאות ללוחמים יהודים בצבא האדום וגם לוחמים יהודים בצבא פולין שנהרגו כשנלחמו בנאצים.
גן הנעדרים
האנדרטה המרשימה ביותר נבנתה בשנת 2017 – היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל.
זהו למעשה בניין שמשמר את שמותיהם של כל הנופלים על הגנת עם ישראל – החל מהמאה ה-19.
הוא כולל גם יהודים שנלחמו בפורעים בארץ, עוד לפני העליות הראשונות – וגם את החיילים הדרוזים, הבדואים ואחרים שנפלו במערכות ישראל.
מבחוץ, ההיכל נראה כמו אש הלפיד.
כשתיכנסו לתוך המבנה המרשים, תוכלו לראות את האור הטבעי שנכנס לאולם דרך הפתח בגג ומטיל צללים – מה שנראה כאן “פעמון האור”.
האולם יכול להכיל כ-400 איש.
נדב ברקאי
אי אפשר להתעלם ממרכז האולם.
כאן, לכיוון השמיים והאור, עולה עמוד נר התמיד ומגיע כמעט עד חלון הגג.
סביב החלל המרכזי, הבנוי בצורה מעגלית, נמצא “קיר השמות” המורכב מלבנות זיכרון אחידות, שעל כל אחת מהן נחרת שמו של חלל צה”ל.
בתחתית השביל כתובות השנים מהחלל הראשון ועד ימינו.
לצד הלבנה נדלק נר זיכרון באופן אוטומטי ביום השנה למותו של החלל.
קשה לתאר את ההרגשה שמקבלים במקום קדוש זה.
צריך להגיע ולחוות.
פארוק
כמובן, הר הרצל אינו אתר צבאי בלבד.
ב-1949, הובא לכאן ארונו של של בנימין זאב הרצל מוינה לישראל והוא נקבר בפסגת הר הרצל, לאחר שארונו שחזר את מסעו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898.
לידו נקברו הוריו ואחותו. למרגלות ההר, בכניסה הראשית להר הרצל, נבנה מוזיאון הרצל שעוסק בפועלו.
המוזיאון נבנה בשנות ה-60.
בשנת 2005, הוא שופץ ותוכנן מחדש.
לדעתי, המיצגים המעניינים ביותר הם מיצג אורקולי המשווה בין חזונו של הרצל בספרו אלטנוילנד להישגיה של מדינת ישראל וחדר העבודה המקורי של הרצל,
שנותן לנו הצצה קטנה לחייו של הרצל האיש.
צילום:ד”ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
בצדו השני של ההר שוכן מכון “יד ושם”, המוזיאון והמכון הראשי בארץ לחקר השואה.
בתוך גנים טובלים בירוק יש קמפוס רחב ידיים שמנסה לחקור ולתאר את הבלתי יאומן – השמדה שיטתית של שישה מיליון מבני עמנו.
יחד עם הצלתם של אלו ששרדו בגלל תושיה, מזל ועזרה של אחרים שחרפו את נפשם כדי להציל אותנו מרדיפה.
את האחרונים תוכלו לבקר ב”שדרת חסידי אומות העולם”, בה נטעו עץ לכבוד כל אדם שהציל יהודי, תוך חירוף נפש.
כמו-כן, הוקמה אנדרטה על ידי הפסל שלמה זלינגר לכבודו של חסיד אומות העולם האלמוני כדי לציין את כל אלו ששמם לא נודע.
צילום:ד”ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
בשנת 2005, נחנך המוזיאון החדש לתולדות השואה.
כאן תראו תצוגת מולטימדיה, הכוללת עדויות של ניצולי השואה, כמו גם חפצים אישיים שנתרמו על ידי הניצולים, משפחותיהם ועוד.
כל אחד מעשרת חדריו מתאר פרק שונה בתולדות השואה.
בנוסף, ניתן לבקר את מוזיאון אמנות השואה, שבו יש כ-10,000 יצירות אמנות, רובן מתקופת השואה.
אולי יותר מכל מוזיאון דוקומנטרי, ממחיש המוזיאון הזה את חיי הגטו והמחנה, דרך עיניהם ומכחולם של האנשים שחוו אותם.
צילום: אתר יד ושם
כמובן, זו אינו רק מקום לימודי, אלא מפעל הנצחה רב היקף. המפורסם בהם הוא “לכל איש יש שם”.
מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מקונוס גדול, עליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשמלמטה נראה בור מים גדול, המשקף את מה שנמצא מעליו.
עד כה, נאספו 4.7 מיליון יחידים שעליהם יש מידע כלשהו.
בנוסף, בקמפוס מפוזרות מספר אנדרטאות.
הייחודית ביותר, לדעתי, היא “אנדרטת הקרון”, קרון רכבת אמיתי ששימש להובלת היהודים בשואה, שנתרם על ידי חברת הרכבות הפולנית.
הקרון יושב על גשר שבור, גבוה באוויר – בין שמיים לארץ.
ביקור בהר הרצל וביד ושם אינו דבר קל.
אבל שום ספר ושום סרט לא יכולים לתאר את ההרגשה ולתת את ההבנה העמוקה שרק ביקור במקום יכול להעניק.
קשה – אבל מרתק.
קשה – אבל חשוב.
לעוד סיורים באזור לחצו כאן
ערייג’ה שמו בערבית של הנחל ניתן לו על שם פיתוליו. הנחל נקרא על שם ערוגות צמח בושם האפרסמון שגידלו ביישוב עין גדי העתיק בתקופה הרומית עד התקופה הביזנטית. הצמח הפיק בושם יקר מאוד, שרבים חיפשו את המתכון שלו, עד היום לא...
פעם, מדדו את ישראל "ממטולה עד אילת". הביטוי השתרש בשפה, למרות שכבר מזמן פג תוקפו. אחרי הכל, מטולה הפסיקה להיות הנקודה הצפונית ביותר בישראל. בערך באותו הקו של מטולה, נמצא כפר עג'ר (או רג'ר, תלוי בתעתיק.) כבשנו אותו...
“כאן זה לא אירופה” – זה המסר שאדמת ארץ ישראל ניסתה להעביר לחלוצים בתחילת דרכם. האדמה לא אותה האדמה, החורש לא אותו חורש וחשוב מכל – נהרות זורמים הם מצרך נדיר. זה לא אומר שהאקלים הים-תיכוני פחות...
