מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל הוא מנזר כרמליתי על צלע הכרמל המערבית שנקראת עד היום “הכרמל הצרפתי” ומשקיפה לים, המרחב בו ממוקם המנזר והאלמנטים סביבו מלמדים על שלבים רבים...
גוטליב שומאכר נולד באוהיו למשפחה ממוצא גרמני, אבל הוא גדל בחיפה.
אביו הצטרף לתנועה הדתית הפרוטסטנטית ה"טמפלרים",
עבר עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1869 והיה ממקימי המושבה הגרמנית בעיר חיפה.
הבית שבנה אביו, ג'ייקוב שומאכר,
ממש אצלנו במושבה הגרמנית בחיפה
משלב מוטיבים מזרחיים עם בנייה גרמנית.
ג'ייקוב שימש כקונסול אמריקאי בארץ ולאחר מותו החליף אותו גוטליב בנו והבית נשא את דגל ארה"ב, כבית קונסול.
הגרמנים בארץ נשארו בקשר עם מדינת האם
גוטליב הצעיר למד הנדסה וארכיטקטורה בשטוטגרט, גרמניה ואז חזר לארץ.
כארכיטקט, הוא תרם לבניין הארץ
בצפת הוא בנה את בית בּוּסֶל, לשימוש כבית חולים של המיסיון הבריטי.
שווה לכם לבקר בו רק בשביל חזית הקשתות המרשימה
המבנה מיועד לשיקום בשנים הקרובות
ליהודים בנה את המבנה הראשון של יקב "כרמל מזרחי" בראשון לציון, גם הוא דו-קומתי וגם הוא עדיין עומד על תילו.
למרות הישגיו המשמעותיים כאדריכל, אותנו דווקא מעניין גוטליב כמהנדס.
למה? בשנת 1885, לורנס אוליפנט שלח את שומאכר, שהיה חבר באגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל, לערוך סקר בגולן.
משפחת סורסוק, משפחה יוונית אורתודוקסית עשירה מביירות, תכננה את קו הרכבת בגולן.
כחלק מהסקר, גוטליב שומאכר סקר חורבות שונות באזור, ניסה לשייך אותן לישובים עתיקים שנעלמו
וכך בנה מפה לארכיאולוגים עתידיים והקל על עבודתם.
למשל, הוא היה הראשון שתיעד את חורבת א-רפיד, היום בשטח פארק הירדן.
מאוחר יותר, על פי הממצאים שתיעד, הועלתה תיאוריה שאלו שרידים של ישוב יהודי מתקופת המשנה,
לפי עיטורי הדגים שהיו דומים לעיטורים שנמצאו בבית הכנסת בברעם.
היום, האתר מעט מוזנח, אבל זה ממש מרתק להגיע למקום ולחפש עיטורים נוספים כמו עיטור ביצה וחץ, עיטור קונכיה ועוד.
בנוסף, יש כאן שרידים של מצודה עתיקה ובית בד.
שומאכר היה גם הראשון לזהות את בית הכנסת בחורבת א-דיכה, ששווה ביקור בגלל טחנות קמח העתיקות שקרובות אליו.
גם האתר הזה נמצא בתחומי פארק הירדן.
אלא ששומאכר לא הסתפק בסקירות בלבד
בין השנים 1905-1903 חפר בתל מגידו
הארכיאולוג הראשון אי-פעם שחפר במקום.
השכבות הרבות של תל מגידו מקשות עליי לספר את הסיפור המלא של המקום
אבל אפשר לציין שהעיר נכבשה על ידי המלך דוד.
בימי שלמה, היא נכבשה על-ידי המצרים וחזרה לידי שלמה אחרי שהפרעה שישק עזב עם צבאו את המקום.
האורוות שנמצאו במקום משוייכות לירבעם השני, מלך ישראל, ולצידם הוצבו פסלים של סוסים ומרכבות.
אחד הממצאים המרשימים של שומאכר היה חותם ועליו אריה יהודה שואג והמילים "לשמע עבד ירבעם".
החותם המקורי אבד אי-שם בתורכיה, אבל העתק נמצא במוזיאון ישראל.
האריה השואג מהחותם מופיע על מטבע של חצי שקל בשנות השמונים.
כאן באה הביקורת על חפירותיו של שומאכר
כארכיאולוג בן תקופתו, הוא לא הקפיד לקבוע את תאריך השכבות בהן חפר.
בתוך ה"פסולת" ששומכאר הוציא מהחפיר נמצאה אסטלה מצרית
על האסטלה שמו של הפרעה שושנק, שמזוהה עם מלך שישק המקראי.
זיהוי ודאי של שושנק עם שישק, יחד עם תאריך, היה מחבר את סיפורי התנ"ך ואת מלכות שלמה עם הקשר היסטורי רחב.
החרפושית היא מין קמע בצורת חיפושית ועליה חרוטים סמלים וכתובות שונים.
כמובן, חפירות מאוחרת גילו עוד ועוד מתל מגידו ושווה לבקר בעיר שהתקיימה אלפי שנים,
מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברזל, נחרבה ונבנתה שוב ושוב.
מערכת המים מתקופה הישראלית מרשימה ביותר ועברה שיקום ב-2007.
מקדשים עתיקים לאלים שנשכחו הם מהמפוארים שנמצאו, לתקופתם.
לא רחוק ממגידו, הוא מצא את לגיו, שנקראה כך בגלל ששימשה בסיס קבע ללגיונות רומאים,
מכיוון שחלשה על הדרך בין בירת הפרובינקיה, קיסריה, לבית שאן.
שומאכר היה הראשון לזהות את המצודה הרומאית הקטנה על ראש הגבעה.
שומאכר גם מצא את טביעת החותם של הלגיון השישי פראטה שהתגלתה ונשמרת ברשות העתיקות.
הלגיונות לא היה רק לוחמים – הם בנו ובנו המון והטביעו את חותמם על רעפים ולבנים ברחבי הארץ.
הפעם, הביטוי " הטביעו את חותמם" הוא פשוטו כמשמעו.
בכלא מגידו הסמוך התגלה פסיפס מרהיב ביופיו שמעיד על פולחן נוצרי מהמאה השלישית,
לפני שהנצרות הפכה לדת הרשמית באימפריה, עם שינויים בולטים בריטואלים.
ברגע שיפונה הכלא מהמצודה הבריטית הסמוכה, נוכל כולנו לבקר במקום.
חלק מהמפות של ישראל, סוריה ועבר הירדן נשתמרו ונמצאות במוזיאון של המכון הגרמני הפרוטסטנטי במתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים.
יחד עם המסמכים, במוזיאון נמצא תאודוליט של שומאכר
מכשיר אופטי למדידת זוויות, המשמש למיפוי.
בנוסף, עבודות של ארכיאולוגים גרמנים אחרים בארץ ישראל מוצגות אף הן,
וכוללות מודלים של ירושלים בתקופת בית שני ובתים ערביים מהתקופת של תחילת המאה ה-20.
לאחר מותו בשנת 1925, נקבר בבית הקברות הטמפלרי בחיפה,
ליד התחנה המרכזית הישנה בקריית אליעזר.
על קברו כתוב "נאמן זה הקורא אתכם".
אותי, אישית הוא קורא לחקור את הארץ היפה שלנו ולגלות עוד ועוד מסודותיה.
מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל הוא מנזר כרמליתי על צלע הכרמל המערבית שנקראת עד היום “הכרמל הצרפתי” ומשקיפה לים, המרחב בו ממוקם המנזר והאלמנטים סביבו מלמדים על שלבים רבים...
דיברנו כבר על יישובים יחודיים בערבה. וגם על קדיתא - ישוב יהודי לא מוכר בגליל, שהוקם בניגוד לדעת המדינה. אבל עבירות בנייה אינה הבעיה היחידה שיש בבנייה באזורי הבר שבארץ. היום נדבר על חוות בודדים בכלל. וגם על חווה...
העיר גמלא – העיר שלא תיפול שנית רמת הגולן ישנה סיפורה של עיר שעמדה חודשים במצור במרד הגדול של היהודים ברומאים, עיר צפופה שמגניה חרבו תחת גגותיה ובתיה היו חומתה. העיר בה אספסיאנוס נפצע ושלח את בנו...