קְלֶרְמוֹן – גזר ועד ירושלים

קְלֶרְמוֹן – גזר ועד ירושלים – אמרתי בעבר שבארץ, יש הרגשה שאתה רק צריך לחפון חופן אדמה ביד ולהוציא אוצרות עתיקים.

אבל מישהו היה צריך להתחיל ולזהות את העושר שיש לנו, כמעט בכל מקום.

חמושים בתנ"ך וב"מלחמות היהודים" של יוסף בן מתתיהו,

הם חרשו את הארץ וסקרו מקומות שאנחנו חופרים וחוקרים עד היום.

סדרת המאמרים הזו מוקדשת להם, הארכיאולוגים הראשונים בארץ ישראל.

והראשון – קְלֶרְמוֹן – שחפר החל מ- גזר ועד ירושלים.

מפריז, גזר, פריז, ירושלים

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ יועד מלכתחילה לבלות את חייו בין פריז למזרח התיכון.

הוא התחיל את הקריירה שלו כ"דְרָגוֹמָן" (מתורגמן)

בקונסוליה הצרפתית בירושלים בשנת (1867)

כשהוא בן 21 בלבד ושמו וחייו נקשרו לנצח לאזור ולשפות המקום.

את הקריירה שלו כארכיאולוג החל מפיענוח מַצֶּבֶת מֵישַׁע, כתובת של מלכות מואב,

שמזכירה, בין השאר את "בית עומרי" (מלכות ישראל) ואת אלוהי ישראל, האזכור העתיק ביותר מחוץ לתנ"ך.

המצבה היום נמצאת בלובר וממלכה אחרת, ממלכת ירדן, דורשת את חזרתה.

 יתחייב בנפשו – מ – גזר ועד ירושלים

שנה מאוחר יותר, ב-1887, הוא זיהה את המיקום של העיר הכנענית גזר.

על תל גזר דיברנו בפירוט במאמר על אמת המים של רמלה.

באותו שנה ממש הוא גילה גם את כתובת הסורֵג. מהו סורג?

סורג הייתה מחיצה נמוכה שהפרידה את מתחם בית המקדש משאר העיר, את הקודש מהחול.

הכניסה לחלק המקודש (החיל, בשפה המקראית),

היה אסור לגויים ויהודים טמאי מתים וזה מה שהיה כתוב על סורג –

"איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה", ביוונית ועברית.

מספרו של יוסף בן מתתיהו אנו יודעים שאפילו בזמן ששלטו כאן הרומאים,

הם נתנו ליהודים לאכוף את קדושת המקום – וכל האמצעים כשרים.

שבר מהכתובת נמצא באגף הארכיאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים.

שבר כתובת הסורג, שמוצג באגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים
מקור:yoav dothan

ארור יהיה אדמ – קְלֶרְמוֹן – עוד החל מגזר ועד ירושלים

כל מה שכתבתי עד עכשיו היה מספיק כדי לשים את קלרמון-גנו בשורה הראשונה של ארכיאולוגים בני דורו – אבל הוא לא נח על זרי דפנה.

בכפר סילוואן (היום, שכונה במזרח ירושלים) הוא מצא את "קבר …יהו אשר על הבית".

זאת הכתובת הראשונה בעברית עתיקה שאי-פעם נמצאה.

ה"אותיות הפיניקיות" נראות שונה מעברית מודרנית,

אבל אות עברית-פיניקית תואמת אות עברית מודרנית,

חוץ מאותיות סופיות שלא היו קיימות אז.

כדי להניע שודדי קברים מפריצה, הכתובת מציינת ש"אין פה כספ וזהב" וגם ש"ארור יהיה אדמ" שיפרוץ את הקבר.

קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ הניח שמי שקבור כאן הוא שֶׁבְנָא, יועץ ראשי של המלך חזקיהו – "אשר על הבית".

שֶׁבְנָא שימש בתפקיד בזמן דרמטי ביותר

זמן שהמלך סנחריב האשורי, שהחריב את בית המקדש הראשון, צר על ירושלים.

קברו המפואר זכה באזכור בתנ"ך.

סילוואן (כפר שילוח בעברית) עצמה שווה ביקור גם בגלל מערות הקבורה הרבות בשטח השכונה,

"קבר בת פרעה" היוצא דופן ובניינים של "כפר התימנים" שמשמר התיישבות מסוג אחר מירושלים.

תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד
מקור: תמר הירדני (Transferred by
Matanya/Originally uploaded by תמרה)

חזון אחרית הימים

בזמן שחקר את הכתובת בסילוואן,

קלרמון-גנו העלה סברה שואדי יצול הסמוך הוא לא אחר מאשר נַחַל אָצַל

המוזכר בנבואת אחרית הימים של הנביא זכריה

במעלה הנחל התגלו שרידים של אמת המים התחתונה מימי בית שני,

שדיברנו עליה בעבר ומערות קבורה רבות מהתקופה ההרודיאנית.

באחת ממערות הקבורה התגלה קברו של "יהוסף בן קיפא",

אותו בר קַיָפָא, שלפי הברית החדשה,

שב בראש הסנהדרין ששלח את ישו למותו.

הגלוסקמה (ארון קבורה) של בר קַיָפָא נמצא במוזיאון ישראל.

הגלוסקמא (ארון קבורה) של יהוסף בר קיפא, מוזיאון ישראל, ירושלים
מקור: deror_avi

בשנות השישים של המאה ה-20, קק"ל נטעו את "יער השלום" לאורך הנחל,

מקום שהיה שטח הפקר ביננו לבין הירדנים.

כיף לטייל כאן, בין אורנים, ברושים וארזים ולחפש עצים שניטעו על ידי ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני,

נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב והזמר חוליו איגלסיאס.

תוכלו גם להניח אבן על אנדרטאות לזכר הספורטאים האולימפיים שנרצחו בפיגוע המפורסם במינכן

וחללים של חטיבת ירושלים, שנפלו במעוזי קו בר-לב בתעלת סואץ, במלחמת יום הכיפורים.

שביל הליכה ביער השלום
מקור: Sebastian Wallroth from Deutschland

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן אגדה בחייו

קלרמון-גנו זכה לשבחים ותואר "אביר בלגיון הכבוד" ממשלת צרפת, על חפירותיו – גזר ועד ירושלים

הוא המשיך בתפקידיו הקונסולריים ביפו וחזר לפריז, כדי לשמש כפרופסור ומרצה מבוקש.

הוא הגיע ללובר כשזה רכש ממצא מרתק ומרהיב ביופיו "כתר סאיטאפרנס" מזהב, שיוחס למלך סקיטי, עם של נוודים-פרשים.

קלרמון-גנו טען שלובר רכש פריט מרשים, אבל מזויף, טענה שערורתית שהלובר לא הסכים לקבל.

רק כאשר ישראל רוּחוֹמוֹבסקי, צורף יהודי מאודסה שבאימפריה הרוסית הגיע ללובר והוכיח שהוא זה שיצר את הכתר כפריט אמנות, הלובר קיבל את הדין.

העתק של הכתר נמצא בבעלות של מוזיאון תל אביב לאמנות.

אולי הדבר שמאחד הרבה מהאתרים של קלרמון-גנו הוא זה שהוא רק התחיל לחפור ולפענח – אבל אחרים סיימו את המלאכה.

זה לא מוריד דבר מהישגיו – זה רק אומר שבארץ, תמיד רב הנסתר על הגלוי ובטח כשממקדים על קְלֶרְמוֹן – גזר ועד ירושלים

בואו לטייל ביחד באתרים הארכיאולוגיים המדהימים ברחבי הארץ ולגלות את כל הגילויים החדשים שמוצאים ארכיאולוגים, מדי יום ביומו.

כתר סאיטאפרנס
מקור

אם אהבתם את הכתבה על שָארל סימון קְלֶרְמוֹן אולי תהנו מכתבות אחרות בנושא אריכאולוגיה
כתבתי על שָארל סימון קְלֶרְמוֹן והגילוי של תל גזר בכתבה על גזר תוכלו להעמיק בתל