יש מקומות בהרי ירושלים שהסיורים חוזרים אליהם שוב ושוב – נחל סטף!
נחל רפאים!
נחל לבן!
ויש מקומות יחסים לא מוכרים, כמו שמורת נחל כפירה.
אנו הולכים לטייל שם היום ולגלות מקום מיוחד – נחל כפירה.
צילום: מורה הדרך רן רותם
נתחיל ב"מדרש שם" – למה המקום נקרא נחל כפירה?
כפירה מוזכרת במקור כאחת מערי הגבעונים.
עם כנעני שכרת ברית עם בני ישראל בתקופתו של יהושע ואנשיו הפכו להיות נתינים של בני ישראל.
בהמשך, העיר מוזכרת בנחלת שבט בנימין.
השם "כפירה" מתייחס לכפיר, כלומר אריות שהיו נפוצים באותו הזמן בארץ.
תל כפירה, בו אנו משערים שהיה היישוב, ממוקם מעבר לקו הירוק, אז לא נוכל לבקר בו כרגע.
איך נגיע לתחילת המסלול?
ניסע מכביש 1 לכיוון הישוב הקהילתי נטף.
בערך קילומטר מהישוב, נפנה לכיוון ההר ונרד מהרכב לא רחוק מהצומת.
כאן, בתחילת המסלול שלנו, נשתל "יער הזיכרון ליהדות פולין".
נוכל לראות את אבן הזיכרון של יאנוש קורצ'אק.
אותו רופא ומחנך הרואי שלא הסכים להיפרד מהיתומים בפיקוחו וליווה אותם לתוך מחנה השמדה טרבלינקה.
גדר האבן, בה משולב שמו של היער באותיות ענק – היא אנדרטה למעשה.
והוצבה במקום בשנת 1995, במלאות 50 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה.
במקום תראו גם לוחיות המציינות את שמות הקהילות שנפגעו או הושמדו בשואה ותיאטרון אבן פתוח, לאירועים.
אנדרטת גווילי האש
הרי ירושלים
צילום: מורה הדרך רן רותם
לפני שנתחיל ללכת בשביל, נעצור ונתהה למה, בעצם, המקום כאן לא מתוייר?
התשובה היא שלאורך זמן רב, האזור לא היה מיושב, בגלל קרבתו לקו הירוק.
בשנת 1981 הוקם הישוב נָטָף ורק אז שיפרו את הכבישים בסביבה.
היום, זה ישוב חביב עם כ-450 תושבים, שמוכר למבקרים בגלל המסעדה "המטבח של רמה", מסעדה שפתוחה רק בסופי שבוע וזכתה להרבה ביקורות חיוביות.
שווה לבוא ולראות גם את בית הכנסת המודרני של היישוב.
זה שבנוי מקמרונות, בנייה שמשאירה מקום מקסימלי לחלונות הענקיים.
הכפר משמר את שמו של כפר ערבי שאת הריסותיו תוכלו לראות צפונית לישוב, כשנגיע לחורבות הכפר במהלך הסיור.
מבט על היישוב נטף
צילום: Avneref
אחרי שהלכנו סחור-סחור, כדאי להתחיל ללכת במורד הנחל.
אנחנו חוצים את הכביש מיער הזיכרון ליהדות פולין, מתחילים ללכת בדרך עפר המסומנת בשחור ופונים לשביל רגלי המסומן בירוק – ואנחנו בערוץ הנחל שלנו.
במעלה הערוץ, נראה את תל כפירה שנתן לנחל את שמו.
בשלב זה, לא סביר שנפגוש מטיילים.
האזור עבר שריפת יער בשנת 2016 וחלקו נסגר למטיילים במשך שנים ארוכות.
היו מי שניצלו את השקט היחסי והשתלטו על המקום.
אולי נפגוש את התושבים המקומיים האלו בטיול, בין אם אלו צבועים או צבאים, גיריות או שועלים.
הדורבנים יוצאים בעיקר בלילה, אז יהיה קשה לראות אותם ללא ציוד מיוחד והרבה סבלנות.
לא לנסות ללטף!
בהמשך המסלול שלנו נגיע לעין כפירה.
מאחורי עץ תאנה ענקי מתגלה לעינינו חלקת אלוהים קטנה.
במרכז החלקה הקטנה הזו – בריכה מרובעת שלתוכה נובעים לא אחת, אלה שתי נביעות מתוך הסלע.
הנביעה השנייה הינה מעל הראשונה, במעלה המצוק.
עץ התאנה נותן לנו צל, אבל הוא לא היחיד בסביבה – יש כאן תאנים, רימונים, שקדים, סברס ועוד.
לא רחוק משם נראה גם מקאם הרוס, ללא כיפה ועדיין ניתן לראות את המחראב.
אותה גומחה שמצביעה לכיוון מכה, כיוון התפילה של המוסלמים.
קשה להתעלות על עין כפירה.
אבל אנחנו נמשיך בהליכה.
או נחזור לרכבים, אם לא בא לנו לצעוד עוד.
או שאנחנו מעדיפים מסלול הלוך-חזור, מבלי לתכנן את מפגש עם הרכב בנטף.
המשך השביל לוקח אותנו לחורשה קטנה של עצי אלון ואלה ארצישראלית ובו המקאם של שיח' מסעוד.
ככלל, המקאמים והעצים סביבם נשמרו לאורך שנים, בגלל קדושת המקום למוסלמים, בלי קשר לבעלות על השטח ושינויים פוליטיים רבים שעברה הארץ הזו.
אם נמשיך, נגיע גם לחורבות הכפר הערבי שהזכרנו קודם, ממנו אפשר להגיע לנטף המודרנית.
בחורבות תראו בית ערבי עם חלונות צרים ששרד במצב טוב מבתים שנבנו אחרי.
בנוסף נראה שני בורות מים וחלל תת-קרקעי עם תקרת קשת ששימש ל… משהו.
היישוב נטף, בהרי ירושלים
צילום: Avneref
ניתן להיפגש עם הרכב ולנהג הביתה.
יש עוד המשך לשביל, שיכול לקחת אותנו לעין נטף, בצידו השני של הישוב.
מספרים לי שכרגע המעיין סגור למבקרים ומחכה לשיפוץ, אבל אני מקווה שהוא ישופץ בקרוב ונוכל לבקר בו ביחד.
זה סוף המסלול שלנו להיום.
לפני שאתם יוצאים לטיול, אתם חייבים לתאם את הסיור עם הבסיס הסמוך, בגלל שהשמורה נמצאת בשטח אש של צה"ל, לפחות באופן רשמי.
אני מקווה שגיליתי לכם מקום חדש ומעניין.
תמהרו לצאת לטיול לפני שכולם יבוא – וגם לפני שתיגמר עונת הנרקיסים והרקפות שצומחים בנחל.
כל הקודם זוכה!
רקפות בהרי ירושלים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
הדרוזים ברמת הגולן בשנת 1981, התקבל חוק הגולן שסיפח למעשה את הגולן למדינת ישראל וכשנה לאחר מכן כבר היו מועצות מקומיות דרוזיות. הדרוזים ברמת הגולן קיבלו את החוק במחאה חריפה והכריזו על שביתה כללית, אם כי 5...
תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”. בדרך לתל נעצור לברכה בסמוך לתל חצור,...
מה עוד לא אמרו על זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי? הוא היה מנהיג, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם, מראשי היהדות הליברלית ואולי האידיאולוג החשוב של התנועה. הוא גם זכה בכינוי "החייל הראשון ליהודה", על פועלו לגיוס יהודים לשורות הצבא...
