עוג'ה אל חפיר ומבצע חורב

אי-שם בדרום, על גבול מצרים שוכנת לה ניצנה.

"קהילייה חינוכית התיישבותית על שם אריה (לובה) אליאב".

הכפר עצמו, ניצב בלב מדבר במרחק של כ-70 קילומטר מבאר שבע, מרתק ביותר, אבל זו לא המקום בו נבקר היום.

במאמר הזה ומאמרים נוספים החודש, נגלה את מסתורי המדבר מסביב לניצנה.

היום נשמע על עוג'ה אל חפיר ומבצע חורב.

תל ניצנה
צילום: מורה הדרך רן רותם

חלומו של הסולטן

זה נכון לומר שארץ ישראל הוזנחה על ידי העות'מאנים, ככלל.

אבל זה לא המצב בכל מקום.

בתקופת שלטונו של הסולטן עבדול חמיד השני, באר שבע הפכה למרכז אזורי חשוב, תוך ניסיון ליישב את הבדואים בנגב.

הסולטן חשב לחזק ולבסס את השלטון דרומה גם מעזה.

בכוונתו היה לבנות עיירה בגבול מצרים, היכן שפעם בעבר שכנו הנבטים והשאירו בורות אגירה רבים – חפיר בערבית.

שם הנחל שזורם במקום עוג'ה (מעוקל או מפותל).

וכך נקרא המקום עוג'ה אל חפיר.

עד מלחמת העולם הראשונה, נבנה במקום מרכז צבאי ומנהלי על קרקע שהייתה בבעלותו הפרטית של הסולטן.

היום, אפשר לראות שרידים של מספר בתים שנבנו על-ידי התורכים, בהם שרידים של בית חולים.

בזמן המלחמה, המקום הפך לנקודה אסטרטגית חשובה במערכה על סיני.

התורכים נעזרו בבעלי בריתם הגרמנים ובנו מסילה צבאית לתוך הנגב.

שני המקטעים האחרונים של המסילה נבנו באביב-קיץ של שנת 1916.

המסילה מביר עסלוג' (באר משאבים) לעוג'ה אל־חפיר וקטע מעוג'ה עד בירין (בארותיים או עֱזוּז של היום).

לאורך כל המסלול, אפשר לראות גשרים מסוגים שונים.

אחד הגשרים היום שמור, עם שתי קשתות, בסמוך לעזוז, על נחל באותו השם ומשמש לתנועת רכבים עד היום.

אחרי שהתורכים הובסו בסיני, הם נסוגו לעזה ועקרו את המסילה אותה בנו.

בתחנת עוג'ה אל־חפיר נשאר מגדל המים שהיה נחוץ לקטרי הקיטור של אותם ימים וקיר מתוך משרד התחנה.

ובתחנת בירין שליד עזוז שרדו חלקים של תחנה נוספת, קטנה הרבה יותר.

העזוז של היום נחשב לאחד הישובים המרוחקים ביותר בארץ.

תוכלו להגיע למקום הקטן הזה על מנת להתבודד במדבר או כדי לראות אקליפטוסים שנשתלו כאן עוד בתקופה העות'מאנית על-ידי "קבוצת נוטעים".

קבוצה של צעירים עבריים, בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל ליד הבארות של בירין, "באר משה" ו"באר אהרון", כתחליף לשירות צבאי אצל העות'מאנים.

המקום היום מונה כ-16 משפחות ומרגיש כמעט ארעי.

אבל יש כאן בית קפה ומקומות שמארחים תיירים.

עוג'ה 1949
צילום: Avraham Ben Porat

חילופי בעלות

הבריטים בנו כאן תחנת משטרה ובית כלא, בפאתי מצרים.

במאי 1948 עוג'ה וסביבתה נתפסו על ידי כוחות מצריים ושימשו בסיס חשוב על-מנת לתקוף את הנגב הישראלי.

רק לקראת סוף המלחמה, במבצע חורב, יכלו הישראלים לתת תשובה מוחצת לפלישה מצרית באזור.

חטיבה 8 בתגבור כוחות מחטיבת הראל תקפה לאורך הדרום, כשעיקר הכוחות הופעלו נגד הזרוע המזרחית של הכוחות המצריים (עוג'ה-ביר עסלוג').

בלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר הכשירו המהנדסים הישראלים את ציר התקיפה על  דרך רומית עתיקה.

מחלאסה (חלוצה) לרוחיבה (רחובות הנבטית), דרך שתוכלו לעשות במדבר בעצמכם.

העיירה העות'מאנית
מקור

נר ראשון

זה היה ה-26 בדצמבר, נר ראשון של חנוכה, שהלוחמים של החי"ר המשוריין של צה"ל הגיעו למוצב המצרי בזחל"מים בסיוע של שריוניות.

הישראלים פגשו בהתנגדות עיקשת ותנאי שטח קשים של חול כשהם תקפו.

מספר חיילים מגדוד 89 נקלעו למלכודת אש מצרית ונהדפו.

ביניהם היה מפקד הכוח הפורץ, הסרן יעקב גרנק "דב הבלונדיני".

חיילים אלו היו יוצאי לח"י שהצטרפו לצה"ל זה מכבר.

אבל הישראלים לא התכוונו לוותר.

עוג'ה נותקה מרפיח כבר בתחילת המבצע ובהמשך גם מתגבורת מכיוון סיני.

המוצב הופגז מהאוויר על ידי מטוסי בריסטול בופייטר ואחרים.

גדוד 89 תקף שוב לאורך פסי הרכבת העות'מאנית וגדוד 82 נכנס לכפר בפאתי המוצב.

המצרים במקום נכנעו בצהרי היום ב-27 בדצמבר.

זה היתה הפעם האחרונה שהם יכלו לפעול בשטח ישראל ומעטה ועד הפסקת האש, הלחימה תהיה בשטח סיני.

אנדרטה ליד ניצנה מציינת את שמות 22 לוחמי צה"ל שנפלו כאן בקרב.

לצד לוח עם שמות – זחל"מ על רמפת בטון בשיפוע דרמטי, כאילו שהוא מטפס בדרך לאוג'ה או לשמיים.

בנוסף, יעקב גרנק מוזכר בלוח זכרון ליד ביתו ברמת גן, בסמטת מעלות 3.

על שמו גם נקרא רחוב ביישוב חוות יאיר שבשומרון.

והוא מוזכר בשלטים נוספים, כמו זה שליד  בנק ברקליס ברחוב אלנבי 103.

שם הוא וחבריו מלח"י שדדו בנק, השתלטו על שריוניות, הרגו ארבעה שוטרים בריטים ונפצעו ארבעה אזרחים.

תחנת הרכבת הטורקית
צילום: Etan J. Tal

מנוחת הלוחם

אם נתרחק קצת מניצנה, אפשר לדבר על חלקים נוספים של מבצע "חורב", כמו השתלטות על ביר עסלוג'.

ביר עסלוג' עצמו לא היה שדה קרב בדצמבר 1948 אלה קודם לכן.

כשפלשו המצרים לישראל, בכפר והבסיס משטרת המדבר הבריטים התבססו יחידה מתנדבים מהאחים המוסלמים.

ב-11 ביוני 1948 תקף את המקום הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי קיבוץ חלוצה ורביבים.

בהשתלטות על המקום מצאו את מותם 34 חיילים.

11 מהם בנסיבות טרגיות במיוחד.

הם נכנסו לתוך תחנת המשטרה שהייתה ממולכדת.

אחרי שנכנסו, הפעילו ערבים מוקש חשמלי (בשלט רחוק) ופוצצו את הלוחמים.

היום במקום זה ניתן לראות אנדרטה לזכרם, בצורת עץ שנגדע.

ביר עסלוג' היה בשליטה ישראלית לאורך המלחמה, אבל סבל מהתקפות מצריות עד מבצע "חורב", עליו דיברנו קודם.

חלק מהחיילים שנהרגו בביר עסלוג' קבורים בבית הקברות הצבאי ברביבים, מקום קטן, שקט וירוק.

למעשה, זה אחד מבתי הקברות הצבאיים הקטנים בארץ.

בנוסף ללוחמי ביר עסלוג', קבורים כאן שבעה מחיילי הקומנדו הצרפתי שנהרגו במהלך הקרבות לכיבוש משלטי התמילה.

דרומית לקיבוץ רביבים, במהלך מבצע חורב.

אנדרטה לנופלים בכיבוש עוג'ה אל חפיר במבצע 'חורב'
צילום: avishai teicher

אחרי ששקטו התותחים

היום נבנה בשטח זה פארק גולדה, שכתבתי עליו בעבר.

תוכלו גם לבקר בקיבוץ רביבים וב"מצפה רביבים".

אותו מצפה שהוקם בשנת 1943 כ"תחנת מחקר חקלאית" והיה נקודת מאחז חשובה בספר הדרומי.

זה לא בניית עץ סטייל חומה ומגדל, אלה טירה מודרנית קשוחה.

לידה ניצב מטוס התובלה "דקוטה" על מנחת המטוסים של רביבים.

מטוסים כאלו עזרו להעביר אספקה לרביבים כשהיה נצור על-ידי המצרים.

כדאי לדבר עם המוזיאון ולבדוק אילו פעילויות מיוחדות יש במצפה.

או שכל אחד ימצא לעצמו את מה שחיפש במדבר, בין אם אלו סיפורי קרבות או שקט נפשי.

יש עוד דברים לראות במערב הנגב – תמשיכו למאמר הבא!

מצפה רביבים
צילום: מורה הדרך רן רותם

אם תרצו מידע נוסף על סיורים באזור הדרום, מוזמנים לקרוא גם את הכתבה על נחל אוג

אם אהבתם לקרוא על עוג'ה וניצנה, בואו לשמוע גם על מסלול של נחל ברק!