היום אני רוצה לכתוב על שתי נשים מאוד שונות. מניה שוחט וחנה מַיְזֶל שוחט. שתיהן חלוצות והן נישאו לשני אחים. אבל אולי האישיות שלהן ואולי הנסיבות גרמו להן לשחק תפקידים שונים בדרמה הגדולה של הציונות. אישה עם אקדח אישה צעירה...
כשאנחנו קוראים מאמר, קל לדלג מהצפון לדרום ומים לים.
אבל אנחנו לא יכולים לטייל כך, ואנחנו גם לא רוצים!
כשאנחנו מגיעים לאזור מסוים, אנחנו רוצים לחוות אותו עד כמה שניתן.
על כל גווניו ולו רק כדי שלא נרגיש FOMO אם פתאום נגלה שפספסנו משהו חשוב או מעניין.
בסדרה של כתבות על הגליל נתחיל צפונית לנצרת, בבקעת בית נטופה ונגלה… בלי ספוילרים!
כבר כתבתי על לוי אשכול והפרויקט הגדול של חייו – המוביל הארצי וחברת מקורות.
המוביל הארצי, שנחנך בשנת 1964 מוביל את המים מצפון הכנרת לכיוון דרום-מערב עד למישור החוף.
משם מתפצל לכיוון תל אביב וראש עין וממשיך דרומה, שם נפגש ומתפצל שוב ומגיע בסוף עד לצאלים ומבטחים, כמעט על גבול מצרים.
אחד ממאגרי המים הגדולים על ציר המוביל, "מאגר אשכול", נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל וזה שהוביל הרבה שנים את משק המים בישראל.
המאגר ממוקם בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, מצפון לכביש 77.
כאן מטהרים ומסננים את המים של… כולנו, בעצם!
המתקן כולל שני מאגרים והמים זולגים באיטיות מהראשון לשני וכך מווסתים את מימי המוביל.
כדי להכיר את משק המים שכולנו תלויים בו, אנו נבקר במרכז המבקרים שבמאגר.
שם נראה מיצג שמכיל מים, אורות, צבעים וצלילים, במטרה להסביר איך מטפלים ומובילים מים בארץ.
אבל לדעתי, שום חווית מולטימדיה לא יכולה להשתוות למראה עיניים.
וכאן תוכלו לעלות על מגדל התצפית ולראות את בקעה בית נטופה או אפילו לצאת לסיור רגלי או ממונע ולהכיר את הבקעה באופן בלתי אמצעי.
לבסוף, יש גם משחק טריוויה בו אתם תהפכו לעובדי מקורות לרגע.
עוד נקודה ציונית חשובה באזור היא "יד ללוחם הבדואי" שנמצאת דרומית למאגר ולא רחוק מצומת המוביל.
שיתוף פעולה ראשוני בין הלוחמים היהודים והבדואים החל עוד במלחמת העצמאות, כשאנשים משבט ערב אל הייב מהכפר טוּבָּא הציעו את עזרתם ל"הגנה" וצורפו לפלמ"ח על יד יגאל אלון.
70 לוחמים אלו זכורים בהיסטוריה כ"פל-הייב".
מאז, שירתו בדואים רבים בצה"ל, הרבה מהם כגששים.
בנוסף, נפתחה גם "יחידת הסיור המדברי", בה משרתים בעיקר חיילים בדואים והיא פרוסה בגזרת עזה.
לא מפתיע, אם כך, כי בדואים רבים נפלו בשירותם הצבאי.
"יד ללוחם הבדואי" זוכר את כולם.
רחבה שחורה, שבנויה באבני בזלת ובמרכזה קיר לבן שעליו כתובים כל שמות הנופלים של העדה, בעברית וערבית.
מסביב – גן מטופח וקסום, שדרכו עוברים שבילים.
טנק ותותח עומדים עם קנים כלפי מעלה, במעין מטח כבוד אחרון.
לא נותר אלא לבקר במקום ולחשוב על שירו של טשרניחובסקי, שחלק ממנו חקוק על האנדרטה.
"ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאד!
פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד/ הא לך הטובים בבנינו, נוער טהר חלומות"
אותו שבט בדואי שממנו הגיעו הלוחמים הראשונים התיישב בסביבה בשנות העשרים של המאה העשרים בכפר שנקרא "ערב אל הייב", כשמו של השבט.
בהמשך זה שינה את שמו ל"רומת אלהייב", על שם חורבת רומא הסמוכה.
את המסגד המרהיב של הכפר רואים למרחוק בדרך לנצרת.
אי אפשר לפספס את כיפת הזהב הגדולה, מלווה בכמה כיפות קטנות.
אבל בולט מכל הוא המינרט עטור הכיפה שבצורת "בצל" מוארך.
יש בכפר מספר מקומות שמציעים אירוח בדואי מסורתי למבקרים.
או סתם גלידה טובה למי שעובר במקום.
בכל מקרה, אנחנו עוברים דרך הכפר כדי להגיע לחורבת רומא.
החורבות עתיקות, מתקופת בית שני, ונמצאות לצד חורבות מהתקופה העות'מאנית.
לפי יוסף בן מתתיהו, בשורות צבאו נלחמו שני אחים גיבורים מ"רומא" (רומה/רומי, הכתיב משתנה).
על שם האחים נקרא "הר האחים" ליד יודפת, אגב.
כאן, מתחת לאדמה, נחצבו מחילות מסתור בהן התחבאו משפחות יהודיות שלמות חודשים ארוכים מאימת הרומאים.
החוקר פרופ' ינון שבטיאל שחקר את המחילות מצא כלי בישול וקנקנים ששימשו את המשפחות האלו במקלט התת-קרקעי.
המחילות צרות בכוונה, כדי להקשות על התנוע של לגיונר חמוש ומשוריין ובעלת פתחים רבים, על-מנת להקל על הבריחה מהמקום.
פרופ' שבטיאל תוהה – אם החיים היהודיים בגליל חזרו לסורם אחרי מרד בר-כוכבא הקטסטרופלי, אולי המחילות האלו הצליחו בעצם?
אגב, נשיא הסנהדרין בתקופת המרד, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, קבור באזור הכללי, ליד כפר כנא.
יש סברה שהוא הוצא להורג על ידי הקנאים, בגלל התנגדות לדרכם.
ולבסוף – איך אפשר בלי קצת טבע!
תוכלו לבקר בבית רימון ולראות את בקעת בית נטופה ממצפה לאודרמילק.
על שם הגיאולוג וולטר קליי לאודרמילק (1974-1888) שראה מכאן את בית נטופה וחלם את מה שיהפוך בעתיד ל"מוביל הארצי".
ליד המצפור יש שביל קצר ומונגש, שמתאים גם לבעלי מוגבלויות.
אבל אנחנו רוצים קצת להתאמץ, לא?
מי שלא מפחד לדווש, שיבוא איתי ל"שביל אופניים שמשית"!
תושבי היישוב שמשית בנו את השביל, יחד עם קק"ל.
לאורך 12 הקילומטרים שעל השביל נעבור בחורש של עצי אלון (התבור והמצוי).
בנוסף נרכב לצד נחל ציפורי וסתם נהנה מהנוף.
זהו להיום!
למדנו קצת על המוביל הארצי, על השכנים הבדואים שלנו ותרומתם למדינה ועל מי היה כאן, לפני אלפיים שנות גלות.
בינתיים – שימו חזרה את הקסדה על הראש ותמשיכו לרכב ולגלות!
היום אני רוצה לכתוב על שתי נשים מאוד שונות. מניה שוחט וחנה מַיְזֶל שוחט. שתיהן חלוצות והן נישאו לשני אחים. אבל אולי האישיות שלהן ואולי הנסיבות גרמו להן לשחק תפקידים שונים בדרמה הגדולה של הציונות. אישה עם אקדח אישה צעירה...
לקוראים ותיקים של האתר כבר יצא לבקר בגוש משגב, דרומית לעיר כרמיאל וראו כי טוב. ביקרנו בישובים שהוקמו ב"תוכנית המצפים" וישובים ערבים, פארקים שלווים וגני פסלים מרשימים לכל הדעות. עכשיו אנחנו חוזרים לאזור. היום נדבר על אחד הישובים...
במאמר הקודם ביקרנו את נחל שלף, שזורם לתוך נחל דליה. היום נגלה את נחל דליה עצמו - נחל איתן ושופע ולאורכו אתרים מרתקים שונים. הרוח בערבי הנחל בניגוד לנחל שלף, נחל דליה הוא איתן - המים זורמים בו...