קיסריה.
כמה שנים בודדות לפני תחילת הספירה הנוצרית,
המלך הבונה הגדול, הורדוס,
השלים את בניית הנמל המלכותי הגדול של הארץ והקדיש אותו לאוגוסטוס קיסר
הקיסר הרומאי הראשון ומיטיבו של הורדוס.
העיר החדשה הייתה צריכה שירותים רבים, בהם מים, מים ועוד מים.
היום נדבר על אמות המים של קיסריה שהשקו את העיר לאורך הדורות.
האמה הראשונה שהובילה מים לקיסריה החלה, כנראה, בעיינות שוני,
ליד בנימינה, אבל נכון להיום, לא נמצאו עדויות לכך, פרט לכמה עמודים פה ושם.
יש סיבה אחרת לבקר במקום
פארק ז'בוטינסקי ומבצר שוני,
שכולל מוזיאון ארכיאולוגי, אמפיתיאטרון רומי,
מוזיאון פסלי אבן ומרכז למורשת אנשי אצ"ל, שהתאמנו במקום לפני קום המדינה.
שרידי תעלת המים על האמה הגבוהה
מקור: Ori~
את תחילת המחצבה רואים באמת בקצה הדרומי של רכס הכרמל, ליד מחצבת בנימינה.
אנחנו מזהים בקלות את "האמה הגבוהה" של התקופה ההרודיאנית,
בה תעלת המים יושבת על חומה רצופה ונמוכה וחלקה – על קשתות,
אם יש צורך בבנייה גבוהה יותר.
תעלת המים עשויה מבטון על בסיס סיד.
כן, בתקופה הרומאית ידעו לייצר בטון, ידע שאבד בימי הביניים.
לבטון המודרני הרכב שונה.
כדי למנוע את חדירת החול לתוך האמה, התעלה מכוסה לעיתים בלוחות אבן, כשהיא עוברת במקביל לים.
אמת המים בבית חנניה עם החיפוי.
צילום: Zion Susi Photography
בחלק מהמסלול של האמה לכיוון קיסריה,
היא עוברת דרך כפר ג'סר א-זרקא,
בה התעלה עוברת דרך רכס כורכר בנִקבה חצובה בעלת פירים אנכיים.
הכפר המוסלמי שווה ביקור בגלל הבתים שצבועים בכחול ונמל הדייגים שלצידו ה"ביץ' האב"
מקום שאפשר להסתלבט או לעבוד בלפטופ לחופי הים התיכון.
החוף הקסום של ג'סר א-זרקא.
מקור: Green Lady
היום, האקוודוקט לא מגיע לתוך העיר.
צפונית לקיסריה, הים התיכון פרץ פנימה ויצר מפרצון קטן שמפריד בין האמה לעיר.
אחרי שעוברים את המפרצון, ממשיכה האמה עד לחומות קיסריה, ליד שני מגדלים ששמרו על העיר.
המפרץ שקטע את אמת המים לקיסריה
מקור: Green Lady
איך מודדים הצלחה של עיר?
אולי על ידי זה שהיא מושכת אליה עוד תושבים, שדורשים עוד תשתיות.
לצד התעלה המקורית, בנו שועי העיר אמת מים נוספת, הנקראת היום "תעלה ב'".
בניית התעלה נעשתה בחומרים פחות איכותיים ודרשה תיקונים רבים לאורך השנים.
תיאור אמת המים לקיסריה וההרחבות שלה
מקור: Zion Susi Photography
הפעם, האקוודוקט מתחיל בנחל תנינים העליון, ליד המושבים עמיקם ואביאל.
חלק מהמעיינות יבשו זה מכבר,
אבל אפשר לראות באר עתיקה בעין צברים שסיפקה מים לקיסריה.
ההרפתקנים שבכם יכולים לרדת לתוך הבאר עם פנס ולצפות בתעלה התת-קרקעית שנחצבה בתוך סלע הכורכר.
חלק מהתעלה חסומה ע"י סדימנט – חול רטוב שנצבר לאורך המאות וחלק – ע"י שורשי עצים שצומחים מעל.
אתם חולקים את המנהרה עם כמה עטלפי חרקים, אז תהיו אדיבים למארחים.
תעלה תת-קרקעית מתויירת (ושמורה) יותר אפשר למצוא בפארק אלונה.
התעלה כאן עברה שחזור והיום ניתן לצעוד בתוך מים בעומק של 70 ס"מ לאורך רבע קילומטר, בערך.
נחמד לטייל גם מעל מפני השטח, בחורש ים-תיכוני טבעי שצומח בשטח הפארק.
הסכר בשמורת טבע נחל תנינים
מקור: Zion Susi Photography
בניגוד לאמה א', שנבנתה ע"י הורודוס או ממשיכיו,
אמה ב' נבנתה על ידי הלגיונות הרומאים.
אנחנו יודעים את זה בדיוק רב בגלל כתובות בלטינית לאורך מסלול האקוודוקט,
שמציינות את שם הלגיון והקדשה לקיסר אדריאנוס,
שביקר בפרובינציית יהודה בשנת 130,
אם כי יכול להיות שהכתובות מציינות שיפוצים שהיה צריך לעשות בעקבות מרד בר כוכבא.
תוכלו לראות שתיים מהכתובות ליד בית חנניה, על גבי האמה.
הן כוללות אבן שמציינת את סמל "הלגיון העשירי פרטנסיס" ולידו נשר רומאי מעל זר ואלת הניצחון המכונפת ניקֶה/ויקטוריה.
הכתובת והסימן בבית חנניה
צילום: Zion Susi Photography
האמה הרומית המשיכה לפעול לאורך 1,200 שנה,
אם כי היה צורך בתיקונים רבים לאורך השנים כדי לשמור אותה פעילה.
חלק מהצורך נבע מחומר בנייה נחות יותר מהאמה הראשונה וחלק
משקיעת היסודות באמה, באזור הביצתי בין ג'סר א-זרקא לבית חנניה.
התגבשות חומר אשר סתם את האמה
צילום: Zion Susi Photography
כדי להתגבר על שקיעת היסודות ולעקוף את הבעיה,
הונחו שלושה צינורות חרס, כדי להמשיך לספק מים לעיר, כנראה בתקופה הצלבנית.
בתקופה הזו, קיסריה ירדה כבר מגדולתה,
אז כמות המים הקטנה יחסית הספיקה לעיירת החוף הקטנה.
את שרידיה של התעלה האחרונה, תעלה ג',
אפשר לראות בקרבת קיסריה וגם באזור בית חנניה.
תעלה ג' בחוף קיסריה כיום סתומה בחול
צילום: Zion Susi Photography
אחד מהשרידים המרשימים של האמה לקיסריה נמצאים בלב הר חורשן,
שאולי מוכר לכם מטיולי ג'יפים, אבל לא רק.
ממש בין בת שלמה לעמיקם בין עצי היער, הנדנדות והערסלים,
שביל מגודר בצברים וקוצים,
בין שיחי פטל קדוש נמצא מעבר בגדר השביל שיוביל אל חירבת צברין
אחרי שיטוטים נגלה מה שנראה לעין כמו באר ומתחבר לאמת המים החצובה והמטויחת,
המזרחית – עוד בהיותה תת קרקעית.
אם מפלס המים גבוה כנראה לא תראו את הנקבה, אבל אם מפלס המים יורד,
תוכלו לקחת פנסים ולטייל בתוך הנקבה, היא לא גבוהה וגם לא נמוכה,
משהו בין עמידת קוף לזחילה (:
בור המים אשר מוביל לאמה
כאן סיימנו את כל התעלות שהובילו מים מהצפון דרומה, אבל לא עם כל התעלות.
בתקופה הביזנטית לעיר הובילו מים מדרום – מביצות כבארה.
כאן היה צורך להגביה את המים כדי להוביל אותם באקוודוקט
וליד קיבוץ מעגן מיכאל של היום נבנו שני סכרים למטרה זו, מאבנים מסותתות גדולות.
המים זורמים קודם בתעלה חצובה ולאחר מכן
בתוך צינור בנוי שיושב מעל הקרקע ומכוסה קמרונות.
מערבית לג'סר א-זרקא עוברת התעלה הביזנטית (התעלה הנמוכה) מתחת לאחת הקשתות של התעלה הגבוהה.
יותר פרטים על אזור הסכרים תוכלו לקרוא בכתבה על אזור ביצות כבארה.
אמת המים לקיסריה טובלת בביצות כבארה בשנת 1925
מקור: הארכיון הציוני המרכזי באמצעות
הספריה הוויזואלית של אוניברסיטת הארוורד
אלו כל האמות כולן.
תוכלו להגיע לאזור בעצמכם ולשלב את הביקור לאורך מסלול המים עם ביקורים בקיסריה,
מעגן מיכאל או ג'סר א-זרקא ולהינות מהעתיק יחד עם המודרני.
נתראה בין הקשתות!
דמיינו לכם את הדבר הבא הכפר שלכם בנורמנדי אסף מגבית כדי לשלוח אחד, אבל רק אחד מהקהילה לארץ הקודש, שם חי והטיף ישוע הנוצרי - ואתם זכיתם! אי-שם, במהלך המסע המפרך, השיירה שלכם נשדדה, אבל הם לא היו צריכים את...
בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד. הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית. וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר? "משא האדם הלבן" בסוף פברואר של שנת...
בטיולים קודמים ביקרנו בגליל התחתון ובישוב המרתק ציפורי – מקום שמשלב היסטוריה יהודית ובנייה רומית מרשימה. היום נגיע לנחל ציפורי, הקרוי על שמו של הישוב ונטייל בטבע הגלילי הקסום. תארזו מים ואחריי בטוּר! והים אינו מלא נחל ציפורי...
