החודש ביקרנו בהר הבית.
שם בני ישראל הקימו בעבר את בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, אחרי שהראשון נחרב.
ביקרנו גם בהר גריזים, אותו רואים אחינו השומרונים כמקומו הנכון של בית המקדש.
נשאר רק לבקר בשילה הקדומה, שם עמד המשכן של ארון הברית בתקופת השופטים.
נבקר גם בחבל בנימין, נחלת השבט של שאול, מלך ישראל הראשון.
בספר יהושע, מוזכרת שילה כמקום בו התרחשה החלטה דרמטית – חלוקת הנחלות בין שבטי ישראל, בטרם כיבוש הארץ.
אוהל מועד, המשכן הזמני של ארון הברית שנדד עם בני ישראל במדבר, עוצר לראשונה כאן, עד חורבן שילה.
ארון הברית יצא משילה עם לוחמי עם ישראל להילחם בפלשתים.
אחרי שבני ישראל הפסידו בשני קרבות, נשבה ארון הברית על ידי הפלישתים.
כתבתי על גת, משכן ארון הברית השבוי וגם על אבו גוש/קריית יערים, בה שכן ארון הברית אחרי שחזר מהשבי.
חורבן שילה לא מוזכר בתנ"ך באופן ישיר, אבל אנחנו מבינים באופן עקיף ששילה ירדה מגדולתה אז.
זה נתמך גם על ידי חפירות ארכיאולוגיות במקום.
החפירות מצאו, כנראה, את מיקומו של המשכן – משטח מלבני התחום מצפון ומדרום בשני קירות סלע מקבילים ברוחב התואם את מה שכתוב בספר שמות.
על פי המסורת עמד המשכן בשילה 369 שנים וכאן התנבא שמואל הנביא, לראשונה.
עוד נמצאו מחסנים וממגורות מתקופת השופטים.
במחסנים נמצאו קנקני "שפת הצווארון" האופייניים לתקופה וצימוקים מפוחמים.
אחרי תיארוך פחמן, ניתן היה להעריך את זמן חורבנה של שילה לאמצע המאה ה 11 לפני הספירה.
נמצאו גם שרידי חלקלקה (סוללת עפר) שנועדה לייצב את החומה במדרון ולהקשות על אויבים לפגוע ביסודות החומה ולמוטט אותה.
תוכלו להירשם לחפירות הארכיאולוגיות כקבוצה ולהיות שותפים לגילוי אחד המקומות העתיקים בארץ אותם יישבו בני ישראל!
תל שילה והקנקנים
צילום: מורה הדרך רן רותם
אחרי חורבנה של שילה, היא יושבה שוב ויש שרידים מתקופות מאוחרות יותר.
אחד המקומות המעניינים ביותר הוא "כיפת השכינה", מבנה מהתקופה הביזנטית שאולי שימש כבית הכנסת.
על משקוף האבן גולפו מזבחות, קנקן וזרים.
למקום קירות משופעים, אולי כדי לתת הרגשה של אהל המשכן.
הבניין שימש גם כמסגד, מאוחר יותר.
עוד מקום מרתק הוא שרידי כנסייה ביזנטית מהמאות ה- 5-6 לספירה.
הכנסייה שוחזרה בחלקה בעזרת בטון, כך שתוכלו להתרשם ממראה כללי של כנסייה מהסוג שנבנו בארץ לפני 1,500 שנה.
הפסיפסים בכנסיה מרהיבים ביופים ובמיוחד ראוי לציון פסיפס מגן דוד בצפון המבואה וכתובת הקדשה ביוונית.
הנהלת המקום מעוניינת לתת חוויה ייחודית למבקרים.
בנוסף לביקור במקום היסטורי מרתק, תוכלו גם ליהנות משני חדרי בריחה שונים – אחד בנושא המשכן והשני בנושא שוד עתיקות.
אפשר גם לצאת בלילה לסיור עששיות בעתיקות של שילה או לפיקניק בחורשה הסמוכה.
וכמובן, אי אפשר לשכוח את "מגדל הרואה".
זה משלב מוזיאון ארכיאולוגי, מיצג מולטימדיה ותצפית של 360 מעלות על האזור כולו!
"מגדל הרואה", מרכז מבקרים תל שילה
צילום: מיכאל יעקובסון
אבל שילה היא לא המקום המעניין היחיד בסביבה.
גם בימי קדם, גידלו ענבים ליין בשומרון ובשילה נמצאו גתות יין.
"יקב גבעות" המשפחתי ממשיך את המסורת והענבים צומחים יפה לאורך מצוקי נחל שילה, בגובה של כ-800 מטרים.
היקב מציע בלנדים מעניינים של יינות קלאסיים.
רוצים דווקא משהו מתוק?
בואו לביקור ב"ביכורי שילה" ותקטפו (בעונה) אוכמניות, פטל, תותים, אוסנה (פטל שחור), תירס מתוק וירקות שונים.
תוכלו גם למצוא את עצמכם במבוך תירס או לעשות פיקניק עם המשפחה וכל הפירות הטריים שקטפתם.
כיף חיים!
היישוב שילה
מקור
אחרי שעצרנו להתרענן, אפשר להמשיך ל"בת דרור – בית למלאכות".
כאן תוכלו ללמוד משהו חדש ומרתק, לעבוד עם הידיים וגם ליצור את המזכרות מהטיול בשילה בעצמכם.
תוכלו לבחור בסדנאות ציור על זכוכית, קוסמטיקה טבעית או נגרות.
אבל הסדנה הייחודית ביותר היא סדנת צבעי טֶמפֶּרָה, בה תלמדו איך יצרו צבעים בעת העתיקה בשיטת ערבוב של ביצה ומים עם פיגמנטים מהטבע.
בעזרת הצבעים שלכם תצבעו מובייל, שייסע אתכם הביתה.
אוהבי מלאכות והיסטוריה חייבים להגיע גם לטחנת הקמח "אלפא לסולת" בנווה ארז.
שם תכירו את כל השלבים ביצירת הלחם, החל משלב קציר החיטה ועד שלב האפייה.
וכן, תוכלו לטעום את הפיתות שאפיתם בעצמכם.
בעבר, זה היה המקום שממנו הביאו את מנחת העומר ושתי הלחם לבית המקדש.
כדי להשלים את חוויות המלאכות, תוכלו להגיע לנפחיית "חרש ברזל" בעפרה.
הנפח יוסי גור אריה משחזר את השיטות העתיקות של עיבוד המתכות בתקופת בית ראשון ושני.
תוכלו גם אתם להיות נפחים ליום אחד ולקחת הביתה מוצר ברזל שיצרתם.
עפרה בשלג, חורף 2008
צילום: יעקב
בקרבת עפרה יש גם אתר ייחודי בשם "הבור הסיני".
הוא נקרא כך בגלל עומקו שמאפשר "להגיע ישירות לסין".
מראשית ימיה של עפרה, פועל בה המרכז לחקר מערות שמיפה את הבורות הקרסטיים באזור.
הבורות נוצרו בעקבות המסת אבן הגיר.
"הבור הסיני" הוא אחד הראשנים שנמצאו, מתוך עשרות רבות.
הירידה לבור היא בסולם חבלים ולאחר מכן – בסולם ברזל.
אתגרי ביותר וגם דורש תיאום ביטחוני עם צה"ל – לא מומלץ להגיע לבד, ללא מדריך!
נסיים כאן, לצד הבור הסיני, בחבל בנימין.
איזה אתר מאלו שהזכרתי מעניין אתכם?
האם חשבתם על בן משפחה או חבר שייהנה כאן?
ספרו לי!
צילום: Zion Susi Photography
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
מי שעוקב אחריי בפייסבוק וקורא את הכתבות כאן, יודע כמה אני אוהבת טיולים בצפון. ובכל פעם שאני נוסעת לאצבע הגליל או לגולן בכביש 90, אני עוברת בקריית שמונה. אולי הגיע הזמן בשבילי לעצור כאן, לחקור את העיר הצפונית המרתקת הזו ולראות...
זה לא סוד שיש לנו ארץ קטנה. כולם יודעים – ממטולה ועד לאילת זה פחות משש שעות נסיעה, בלי פקקים והפתעות. והיא בהחלט לא מיושבת באופן אחיד – המוני אנשים מצטופפים במישור החוף, אחרים גודשים את ירושלים...
