התחלנו את החודש כשכתבנו על נחל פארן האימתני. אותו נחל שזורם מסיני לאורך של 150 קילומטרים, ונחשב לנחל האכזב הגדול בישראל שהזכרנו את יובליו. היום נתמקד באחד מהיובלים האלו. בואו איתי אל נחל אוביל בדרום הנגב. הפונדק אבוד בחולות...
מהעיר לוד מזרחה מתפתל לו הכביש למודיעין-מכבים-רעות, כביש 443.
במידה מסוימת, הכביש תמיד היה שם וחיבר בין השפלה לירושלים.
בימים קדומים הוא נקרא מעלה בית חורון.
אנו נעבור במקטעים מסוימים בכביש, ונלמד קצת היסטוריה בתנועה.
היום תצרכו לדמיין הרבה.
הנה, לדוגמה – דמיינו לכם שאתם,
נגיד, אחד מחמישה מלכי כנען,
שהקימו קואליציה לעצור עם מרופט ורעב מנדודים בסיני שבא לרשת את הארץ.
ואז – מזג האוויר נגדכם – ברד מכה בצבאות שלכם, כמו אבנים ניגפות משמיים.
מילא זה – אבל מה עם "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"?
אתם באתם להילחם באנשים, אבל נראה שאתם נלחמים באל!
הישוב, בית חורון, החליף ידיים,
אבל השם חורון (גרסה כנענית להורוס המצרי) נשאר על כנו.
והזמן נוסע, כמו שאמר אהוד בנאי.
אימפריות עולות ושוקעות וצעיר אחד, אלכסנדר מוקדון שמו,
כובש את הארץ, בדרכו לכבוש את העולם כולו.
יורשיו, בית הסלאוקים, לא הסתדרו עם המקומיים והמכבים הרימו את נס המרד.
היוונים עשו את הדרך מהשפלה מזרחה כשעל הטור התנפלו ממארב,
כרעם ביום בהיר (או ברד, נגיד) קבוצה קטנה של לוחמים יהודים.
אי אפשר לסגור שורות,
לא ניתן להפוך את החיילים העייפים לקיפוד אימתני של מגינים וחניתות – והיוונים נוחלים תבוסה ונסוגים.
ושוב, הזמן נסע קדימה, מאה שנה בדיוק.
הפעם, זה תורם של הרומאים לצאת בשן ועין.
הקנאים של בר כוכבא שרדו את המצור על הר הבית והלגיונות רוצים לחזור לחוף, מערבה.
במעלה בית חורון,
הם חווים מזג אוויר קשה – מטר של חצים ואבנים שפוסק רק בלילה.
ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר שהרומאים השאירו 400 חיילים ממספרם בלילה כדי לגרום ליהודים לחשוב שהם נשארים ללון וברחו כל עוד נפשם בם.
כמובן, דרך ראשית שכזאת לא אפשרית בלי שירותי דרך.
שירותי הדרך של העבר הם פנינות ארכיאולוגיות של היום.
קחו למשל את בית קשת – מעיין קסום שעבר שידרוג בתקופה הרומית.
האתר כולל בריכה מקורה ומוקפת בקשתות מדהימות,
מבאר עמוקה ורחבה שאפשר לשחות בה ומנקבה המחברת ביניהן.
כן, אפשר לשחות!
אפשר גם לעבור דרך הנקבה,
שבאורך של כ-50 מטר, עם פנס.
עוד אתר ארכיאולוגי חשוב בסביבה הוא חורבת בית סילה,
עיר יהודית שהתקיימה בתקופת המכבים ועד תקופת מרד בר כוכבא,
ממש בזמן הקרבות שדיברנו עליהם.
בהמשך, נבנתה על חורבות הישוב כנסייה ביזנטית גדולה מהמאה השישית על שם הנזיר תיאודוסיוס.
חלק מהממצאים שנחפרו כאן מוצגים במוזיאון השומרוני הטוב, עליו דיברנו בעבר.
מדרום לחורבה יש שני בתי בד גדולים חפורים ובקרבתם מקווה טהרה עתיק.
כמובן, מקום אסטרטגי שכזה לא יכול להישאר לא מיושב.
בין 48 ל-67, ישב בבית חורון הצבא הירדני ואחרי המלחמה הוקם הישוב היהודי בית חורון,
ביוזמת אריאל שרון לאחר שהתמנה לשר החקלאות בממשלת בגין, בשנת 1977.
המתיישבים הראשונים גרו בקראוונים ואשקוביות
הן קוביות בטון למגורים שנוצרו במפעל בטון של חברת אשדר באשקלון ושימשו לבנייה זריזה בהתנחלויות רבות בשנות ה-80 בעיקר.
ניתן עדיין לראות את המבנים, פה ושם.
בישוב יש מספר נקודות תצפית מרהיבות על האזור –
מצפור ע"ש מתת רוזנפלד (אדלר) שנרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון,
הצופה אל נוף השפלה ומישור החוף וביום בהיר ניתן לראות ממנו את הים התיכון.
נקודת תצפית נוספת היא "מצפה אוהד" ע"ש אוהד קלאוזנר שנהרג בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.
לידו – מצפור נוסף הצופה על הר שיי'ח זיתון.
מהמצפורים ניתן לראות למרחוק ולדמיין את עצמך בתור יהודה המכבי,
.צופה בערב-רב יווני מזדחל במעלה ההר מתוך מארב.
ליד מצפה אוהד
יש את האנדרטה לזכר שמונת הנופלים בקרב בבינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.
על מצבת הזכרון
מתואר הקרב הקשה של רובאית של גדוד 51 (גולני) מול חיזבאללה שנמשך שעות רבות.
ליד האנדרטה נשתלו עצי זית ויש בוסתן של עצי פרי, כמו גם מקום לשבת בצל להרהר.
ועכשיו, קצת היסטוריה חדשה ומתוקה – בשנת 2015,
הוקם בישוב מרכז מבקרים בשם "כוורת".
אפשר להגיע לכאן, וללמוד איך חברותנו הדבורים יוצרות דבש ודונג.
אפשר ללמוד על רדיית הדבש,
על חיי הדבורים ונלמד באיזה ציוד צריך לטפל ביצורים הצהובים והעוקצניים.
בנוסף, נלמד להבדיל בין דבש אורגני, כמו זה של "כוורת" לדבש מזויף.
לילדים יש פעילויות רבות, בינהם סדנאות ומשחקים.
מעלה בית חורון וכביש 443 הם מקומות מרתקים ושווים ביקור.
התחלנו את החודש כשכתבנו על נחל פארן האימתני. אותו נחל שזורם מסיני לאורך של 150 קילומטרים, ונחשב לנחל האכזב הגדול בישראל שהזכרנו את יובליו. היום נתמקד באחד מהיובלים האלו. בואו איתי אל נחל אוביל בדרום הנגב. הפונדק אבוד בחולות...
אנחנו נוטים לפעמים לשכוח איזה פלא זה תעופה. אולי שכחנו שלא עברה אפילו מאה וחצי מטיסתו של המטוס הממונע הראשון שנבנה ע"י האחים רייט? ואולי בגלל שאנחנו רגילים (או לפחות היינו רגילים, עד הקורונה), לעלות על טיסה...
בחודש שעבר יצא לנו לדבר על שכונת פלורנטין, השכונה התל-אביבית של יפו. כזכור, יהודי סלוניקי, חלקם סוחרים, התיישבו בשכונה ונתנו לה אופי שאיתגר את האשכנזיות השלטת של תל אביב המתפתחת. אנחנו יודעים איפה הם גרו ואיך חיו,...