בפעם הקודמת, התחלנו את הטיול על "שביל ישוע", מנצרת לכנרת. עצרנו לרגע על הפסגות של קרני חיטין, אבל הר נוסף ממתין לנו - הר ארבל! השלך לעומק על הר ארבל, המערות והעתיקות שבו, כתבתי כבר בעבר. לצליינים הוא חשוב כנקודת...
מספרים שאחד הדברים הקשים במלחמה היא ההמתנה – וזה מה שעשו האבירים הנוצרים בחוף ארסוף – חיכו.
אבל אני מקדימה את המאוחר – יש עוד זמן עד שנגיע לארסוף.
בינתיים נבין מאיפה הגיע המסע הצלב הזה.
לפני הסיפור – פרולוג.
אביב 1187 והסולטן סלאח א-דין רוצה להחזיר למוסלמים את השליטה על הארץ ושקט בגבולותיו.
הוא פולש מכיוון דמשק ומכה קבוצה קטנה של טמפלרים ממבצר קאקון, מביס אותם שוק על ירך.
לאחר מכן, הוא צר על טבריה וכובש כפרים בסביבה.
הצלבנים, ובראשם מלך ירושלים הטרי, גי דה ליזיניאן, חשו לעזרת הגליל.
בשני ביולי, הם התבצרו במצודת ציפורי.
משם, הם יכלו לשבת בנחת ולאיים על סלאח א-דין, שלא היה ביכולתו להחזיק את צבאו לנצח.
אלא שמפקד האבירים הטפלרים זעק לנקמה – והצלבנים יצאו לעבר טבריה ולעבר גורלם.
אתם תוכלו לבקר גם במבצר קאקון וכפר קאקון הנטוש, שהשתמר בחלקו וגם במבצר בציפורי.
אגב, על כפר קאקון הגן ב-1948 גדוד "חיטין" של צבא ההצלה.
לפעמים, ההיסטוריה מתחרזת, גם אם היא לא חוזרת.
ב 4 ביולי 1187, שני הצבאות נפגשו ליד הר ארבל וליד הר געש זקן וחתום עם שתי פסגות – קרני החיטין המפורסמות.
בצד אחד – צלבנים צמאים שצעדו ללא מים מציפורי.
בצד השני – מוסלמים ושמש ארצישראלית קייצית.
הצלבנים נלחמו כאריות, אך המשמעת התרופפה והצבא נשבר ונסוג.
גי דה ליזיניאן נפל בשבי וכששוחרר – ביקש עזרה מאירופה.
ואחרי שהעוצמה של ממלכת ירושלים התפוגגה, ירושלים עצמה, מרכז העולם, נפלה כפרי בשל לידיו של הסולטאן.
היום, תוכלו לטייל בשדה הקרב וגם בשרידי כפר חיטין הנטוש, ממנו נשאר בעיקר המסגד.
העולם הנוצרי נענה לתחינותיו של גי דה ליזיניאן.
לדרך יצאו שלושה מלכים, במפגן אחדות נדיר.
פרידריך ברברוסה הגרמני הבישגדא טבע בדרך, אבל ריצ'רד לב הארי ופיליפ השני אוגוסט, מלך צרפת נחתו לחופי עכו – ישר לתוך האקשן.
שם, מתל אל פוחאר, התנהל מצור ממושך על העיר.
על העיר הגנו ביצורים מהיבשה והים.
את חלק מהם בנו הצלבנים עצמם.
אולי הביצור המפורסם ביותר מהים הוא מגדל הזבובים, שנקרא כך בגלל שהצלבנים חשבו את ההריסות במקום מקודשות לבעל זבוב.
צלאח א-דין ניסה לתמוך במגיני העיר והתקיף את המחנה הצלבני מבסיסו באכזיב.
בסיסם של הצלבנים היה בריקורדנה (היום – כורדני או שמורת אפק).
זמן, ארטילריה ותגבורת של ריצ'רד ופיליפ הכריעו את הכף – אחרי שנתיים של מצור ולחימה עיקשת, נכנעה עכו.
שבויים מוסלמים נטבחו לאחר שצלאח א-דין לא הספיק לשלם כופר בזמן.
פיליפ השני החליט שהוא קיים בזה את שבועתו כצלבן וחזר לצרפת.
אגב, אם "תל אל פוחאר" לא נשמע לכם מוכר, אולי כן שמעתם על "גבעת נפוליאון".
כן, הגנרל הצעיר תקף את עכו בדיוק מאותה הנקודה שתקפו ממנה הצלבנים, רק בהפרש של 500 שנה.
התל היה, למעשה, מקום בו ישבה העיר עכו בעת העתיקה ובחפירות התגלו ממצאים רבים מתרבויות שונות.
היום, על התל מוצב פסל רכוב של נפוליאון ועוברים שבילים למטיילים.
ממול לתל – חורשה חביבה, מצויינת לפיקניקים.
ריצ'רד נשאר כמלך היחיד בצד הצלבני והחל לנוע עם צבאו לאורך החוף.
הוא עבר במבצר דטרואה, ליד עתלית ואת העיר קיסריה הנטושה.
הצבא זז לאט ואת הצועדים מזנבים קשתים רכובים מוסלמים כל העת.
לאחר שחצה את נחל אלכסנדר ההתקפות התגברו באופן ניכר.
היה ברור – הסולטן בחר בשדה קרב.
ברצועת חוף צרה בין הים ליער, עמדו שני צבאות – צלבני, על אביריו הכבדים וקשתיו האנגלים ומוסלמי, רכוב וחמוש בקשתות, עם קשתים רגליים לגיבוי.
זה לא היה אידאלי לאבירים – הם היו צריכים מקום על מנת להסתער עם רומח.
זה גם לא היה אידאלי למוסלמים – הם היו צריכים מקום על מנת להתחמק מהאבירים המשוריינים לעייפה.
כאן אנחנו חוזרים לפתיחה – מטר של חצים יורד על האבירים.
זה מעליב לאביר נוצרי לעמוד ולהפנות את הלחי השנייה.
כשראה ריצ'רד שאביריו לא יכולים עוד, האבירים קיבלו סימן – ושעטו קדימה.
הם רמסו את כל הנקרה בדרכם כמו קרנף וכשליש מחיילי הסולטן נפלו בשדה הקרב.
ריצ'רד עצמו הסתער בין הפרשים, חרבו בידו.
תוכלו לבקר בשדה הקרב, מצודת אפולוניה-ארסוף.
תוכלו לבקר את המצודה הצלבנית שחזרה לידיים נוצריות לאחר הקרב ולראות שרידים די שמורים של החומות והמגדלים.
עוד במתחם – וילה רומית לצד החומה ומסגד סידנא עלי שהוקם בשנת 1481 ונקרא על שם הלוחם עלי איבן עלים.
לפי האמונה המוסלמית, הוא נפל בקרב אחר נגד הצלבנים באפולוניה בשנת 1250.
מה שלא תוכלו לעשות הוא לבקר ביער ארסוף, שנכרת על ידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בהמשך המסע, כבש ריצ'רד ערים במישור החוף, אך לא עלה על ירושלים.
הצלבנים, החדורים לקרב, החלו לעזוב את המחנה לאט לאט, מחוסר מעש.
בלחץ הנשארים, יצא ריצ'רד ממצודת לטרון לכיוון ירושלים, ואז…
במיתולוגיה היוונית, מספרים על טנטלוס, שנענש על עוונותיו בשאול.
הוא לנצח עומד במרחק נגיעה בפרי וכשהוא מושיט את ידו – הענף מתרחק ממנו.
כך הרגישו הצלבנים כשראו את חומות ירושלים מעמק איילון
אך נאלצו להסתובב לאחור, מכיוון שריצ'רד לא חשב שיוכל לכבוש את העיר המבוצרת.
זה לא אומר שמסע הצלב השלישי היה כישלון חרוץ.
בהסכם השלום שנחתם ביפו קיבלו הצלבנים את מישור החוף וגישה לצליינים לא חמושים לעיר הקודש.
ריצ'רד חזר לאירופה ומת כמו שהוא חי – בשדה קרב, מחץ צרפתי.
אנחנו יכולים לטייל בכל מסלול הצעידה הצלבני – עכו, יפו, אשקלון ו(כמעט) עד ירושלים.
אז בואו ונצא בעקבות האבירים!
בפעם הקודמת, התחלנו את הטיול על "שביל ישוע", מנצרת לכנרת. עצרנו לרגע על הפסגות של קרני חיטין, אבל הר נוסף ממתין לנו - הר ארבל! השלך לעומק על הר ארבל, המערות והעתיקות שבו, כתבתי כבר בעבר. לצליינים הוא חשוב כנקודת...
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
טיול אל מצוק הארבעים וחורשת הארבעים חורשת הארבעים הסבוכה והפורחת מציעה מסלול קליל, מעגלי, עתיר וריאציות ופיתולים, אליה נקשרות אגדות ומסורות רבות, יעד טיול פופולארי עבור קבוצות מטיילים שאוהבות פריחה ונוף (כולן). החורשה ממוקמת ממזרח לשטח...