“אֶאֶאֶאֶל המעיין" (אֶאֶאֶל המעיין) "בא גדי" (בא גדי קטן)... אני זוכרת טוב את הטיולים של בית הספר ואת שירי האוטובוס, שעוברים מדור לדור, משכבת הבוגרים לצעירים, בלי שתהיה יד מכוונת של מורים והורים. פולקלור תלמידים אמיתי. וכמובן, אחד השירים הכי...
לפני החום ואחרי הגשמים – זה הזמן לצאת ולטייל!
לכן התחלתי לכתוב סדרה של מאמרים על טיולים דרך נחלים והפעם – בהרי יהודה המדהימים!
את הטיול שלנו נתחיל בטיול אל נחל חלילים ובמערות שלאורכו.
סיור הכנה בנחל חלילים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
נחל חלילים זורם (בעונה) לאורך קילומטר וחצי בהרי ירושלים (שהם חלק מהרי יהודה) ונשפך לנחל שורק.
בדרך, הוא מתחתר דרך קרקע שהיא לסירוגין סלעי דולומיט קשים ושכבות חוואר (חרסית וקירטון בכמויות משתנות) – מה שאנו קוראים לו "תצורת שורק".
רוב הטרסות החקלאיות שנחלוף לצידן במהלך הסיור, בין אם פעילות או נטושות, משתמשות בקרקע זו.
מצד שני, יש את תצורת כסלון שמורכבת מדולומיט אפור וגיר דק-גביש.
זה מה שיוצר בנוף את המצוקים המרהיבים שנעבור ביניהם.
אחד מהמקורות האפשריים של השם הוא סיפור אגדה ערבי.
סיפור שמיוחס לכפר קאלוניה, ששכן בעבר מעל הנחל.
למוכתר הכפר היתה בת יפה וחיזר אחריה בן רועים עני, שיכול היה להוביל אחריו עזים כשניגן בחליל הקסום שלו.
הרועה קיבל מהמוכתר חבורה של עיזות-פזיזות פרועות במיוחד, שנפוצו לכל עבר, אך לא יכלו לחליל הקסם.
המוכתר הערמומי סילק את החליל הקסום בלילה והעזים התפזרו שוב.
אבל אז, הטבע בא לעזרה.
הרוח השורקת דרך המערות פעלה כחליל קסום, העזים התאספו, בן הרועים התחתן עם בת המוכתר והכל בא למקומו בשלום.
גרסה אחרת אומרת שזהו תרגום לא נכון לשם הערבי המקורי והנחל היה אמור להיקרא "נחל חגורה" או "נחל אבנט", אבל אני מעדיפה את הגרסה המעניינת יותר!
מערות בנחל
צילום: Hanay
נתחיל את הטיול מראש הנחל, ליד רחוב השלום במבשרת ציון, ליד בית ספר השלום.
כבר בתחילת המסלול נפגוש בטרסות אבן נטושות שמדגימות לנו את חקלאות ההר שהייתה כאן פעם.
בוסתנים של זיתים ושקדים.
השביל הירוק של תחילת המסלול יתחלף במיוחד בשביל שקוף (מסומן בשני פסים מקבילים).
כאן נפגוש במערה הראשונה במסלול שלנו – מערת קבורה מרשימה חצובה בסלע, מעט צפונית לשביל.
בהמשך, נראה גם את חורבות מוצא ("חירבת בית מיזה" בערבית), שנמצאת מעט מעל המסלול ונקפוץ לבקר.
מוצא הייתה עיר בנחלת שבט בנימין, למרות שלא נהוג לשייך את היישוב המקראי לכאן.
המקום קיים מאז תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הערבית הקדומה, אם כי לא ברצף.
במקום אפשר לראות מקוואות טהרה, המרמזים על נוכחות יהודית במקום וגיתות יין מהתקופה הביזנטית.
כאן נמצאה גם חותמת של יינן יהודי מהתקופה החשמונאית.
בסקר של ה-P.E.F. הבריטי, המקום רשום ככ"חורבת בית היין הטוב".
בגלל הגיתות הרבות וגפנים רבים שצמחו פרא במקום עד שנות ה-60 של המאה ה-20.
בנוסף, יש בסביבה מערות קבורה נוספות ובורות מים.
מערות קבורה בנחל
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
ככל שנתקדם, המצוקים מסביבנו יהפכו לתלולים יותר ויותר.
בתוך הקיר מתחבאת הנקודה הבאה במסלול שלנו – מערות החלילים שעשיתי להן "הייפ" לפני זה במאמר.
המערות נוצרו בהמסה קרסטית, כשמים מחלחלים ו"נוגסים" בסלע גירני מסיס.
המערות השונות שנוצרו מזכירות לי חלת דבש, עם פתחים בגדלים שונים ועמודים שחוצצים בין חללים במערה.
אפשר בקלות לדמיין רוח שורקת במערות האלו ומהפנטת כל אדם ועז שעוברים בסביבה.
אפשר ומומלץ לחקור את המערות.
או סתם לשבת בצל בפתחה של המערה.
אם אתם מחליטים לעשות פיקניק בפתח המערה, תאספו אחריכם את הפסולת ותשמרו על הנחל נקי לסיורים הבאים.
המערות המרשימות יותר, אגב, נמצאות בגדה הדרומית של הנחל.
שם מערות קטנות יותר התחברו למערה אחת באורך כ-40 מטר וגובה של מטר וחצי בערך.
העמודים בתוך המערה הם, בעצם, שרידים למחיצות שהיו פעם בין המערות הקטנות האלו.
מערות רבות בואדי
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
בשלב הזה אנחנו מתקרבים לנחל שורק ולסוף המסלול שלנו, אבל יש עוד מה לראות כאן!
לצד הנחל, נוכל לראות שדות נטושים.
איך נזהה שדה נטוש לאחר כל-כך הרבה שנים של חוסר פעילות חקלאית?
לפי צמחיית בר אופיינית כמו הקוץ קורטם דק והסירה הקוצנית.
אבל הצמח המעניין ביותר ומטרה למלקטים בשטח הוא צמח השומר, עם גבעולים ארוכים וריח אניס הנישא למרחוק.
זרעי השומר יכולים לשמש לתה שעוזר להרזיה ונגד הזדקנות, כך אומרים, ותמצית חזקה יכולה לעזור נגד עקיצות.
אפשר גם לבשל עלה עם סוכר, לתת לו להתגבש לייצר "סוכריות ליקריש" בטבע.
כמובן, כדאי מאוד להיעזר במדריך יודע דבר לפני שיוצאים לסיור ליקוט, מסיבות ברורות.
לקראת סוף המסלול, נעבור ביער אורנים שנשתל במקום ואחריו נגיע לחורשת ברושים עתיקים.
אמצו לחיקכם עץ אורן בודד. נוכל לנוח לנו תחת עצי החורשה, לפני שמסיימים – או ממשיכים!
לאן יש להמשיך מכאן?
אנחנו נמצאים די קרוב לעינות תלם.
על עינות תלם כתבתי בעבר, כמו גם על בית טלמא, ניסיון התיישבות יהודי שלא צלח, בתקופת המנדט הבריטי.
עוד אפשר לטייל בערוץ נחל לוז ולהגיע לחורבת לוזה, בה יש שרידי חווה צלבנית.
אמרתי לכם שכיף בהרי ירושלים!
כאן נסיים להיום.
לי, אישית, זה עשה רצון לחזור ולטייל שוב בנחל.
מי יודע, אולי אמצא את חליל הקסם שעבד ופעם הבאה יבוא אחרי עדר של עזים, יחד עם המטיילים שלי!
נחל חלילים בהרי ירושלים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
“אֶאֶאֶאֶל המעיין" (אֶאֶאֶל המעיין) "בא גדי" (בא גדי קטן)... אני זוכרת טוב את הטיולים של בית הספר ואת שירי האוטובוס, שעוברים מדור לדור, משכבת הבוגרים לצעירים, בלי שתהיה יד מכוונת של מורים והורים. פולקלור תלמידים אמיתי. וכמובן, אחד השירים הכי...
רמלה ואומנות רמלה נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל ג’נד פלסטין סולימאן אבן עבד אל-מלכ מבית אומיה. שנעשה לאחר מכן לח’ליף, ושימשה כעיר הבירה של הג’נד בתקופה הערבית. מקור שמה של העיר מדינת אל רמל, שתרגומו עיר החולות,...
חיפה – צדיקים והיסטוריה בין הכרמל והים הפנינים הנסתרות של חיפה לא מוכרות לכולם אך כדאי להכיר. חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. חיפה היא מרכז תחבורתי ותעשייתי חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל...
WhatsApp us