בקרוב תוכן טבע וזרימת מים מדהימים הנקשרים בסיפורים היסטוריים רחוקים וגם קרובים
דמיינו לכם לוחם עברי מתקופת הברונזה על מגדל עוז מעל ביצורים, בשעה הרביעית לשמירה.
הוא לוקח הפסקה, מוריד את הקסדה ומסתכל על השחפים.
"אילו יכולתי לעוף כמו השחף" הוא בטח חשב…
העברים החדשים בארץ ישראל דווקא למדו לעוף. זהו סיפורם.
בחרתי לדבר על הלוחם בפתיחה בגלל שפיתוח התעופה בארץ (ובעולם) קשור ישירות בלחימה.
המלחמות הגדולות נתנו את הדחיפה הראשונית לטכנולוגיית הטיסה.
היא הייתה בחיתוליה לפני מלה"ע הראשונה.
בסופה, היו כבר צבאות עם מפציצים כבדים, שהתאזרחו כמטוסי תובלה ונוסעים לאחר המלחמה.
כעשור לאחר הטיסה הראשונה של האחים רייט, נחת בארץ המטוס הראשון.
הטייס הצרפתי ז'ול ודרין המריא מאיסטנבול ונחת ליד יפו.
הוא היה חלק מתחרות, מפריז יצאו שלושה צוותים על שלושה מטוסים.
מתחריו, בונייה וברנייה, היו הראשונים שנחתו שירושלים לעיניהם המשתאות של הירושלמים, לא רחוק מתחנת הרכבת הראשונה שכתבתי עליה החודש ודרומית למנזר סנט קלייר בירושלים, היום ברחוב אלבק 1.
התאריך היה 31 בדצמבר 1913. שווה לבקר בגן המנזר השליו גם היום.
העות'מאנים ניסו לא לפגר אחרי המערב והחלו במבצע התרמה, כשכל מטוס נקרא על שם העיר שגייסה את התרומות.
הטיסה בימים ההם הייתה סכנת נפשות.
בכל רגע נתון, מטוס מעץ ולבד יכול היה לקרוס, המנוע להשתנק ולמות והטייס האומלל היה פוגש את הארץ בדרך הקשה.
זה לא מה שקרה לטייסים התורכים פתחי ביי וצאדק ביי במטוסם "דמשק".
הם היו בדרכם מסוריה לירושלים והתרסקו ונהרגו ליד טבריה, בגלל רוחות מזרחיות חזקות.
בעיר דמשק שרר אבל קשה בעקבות ההתרסקות והוקמה אנדרטה לזכרם, שנמצאת היום ליד הישוב און.
בפרוץ המלחמה העות'מאנים היו צריכים עזרה בכל הקשור לתעופה.
בארץ זכורה לטוב הטייסת הבווארית ה-304.
הטייסת נשלחה על ידי גרמניה לעזור לבעלי בריתם התורכים.
הגרמנים-בווארים היו צריכים לסגת מחזית הדרום והתיישבו ליד מרחביה בשנת סתיו 1917.
היו בינם לבין היהודים יחסים טובים – במחיר זול של כמה בתים שבהם אולצו התושבים לשכן את הקצינים הגרמנים, הם זכו בטיפול רפואי אצל רופאי היחידה וגם רכשו מהם תוצרת חקלאית.
על המבנה הייחודי של הקואופרציה במרחביה דיברתי במאמר על הארכיטקט אלכסנדר ברוולד.
עוד חשובה הטייסת בגלל שצילמה את תצלומי האוויר הראשונים של הארץ, בהם צילומים של חיפה והמושבה הגרמנית, יפו, ירושלים ועוד.
כאשר הגיעו הבריטים, הם פתחו מספר מנחתים ושדות תעופה.
השדה תעופה הבינלאומי הראשון היה ליד מחסום קרני, בפאתי רצועת עזה.
אח"כ החליף אותו שדה מודרני יותר ליד לוד – לימים שדה תעופה בן גוריון.
המגדל של טרמינל 1 ומספר מבנים הם עדיין מתקופת המנדט.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 היישוב היהודי לא יכול היה להתפנות להשקעה בטיסה, שעדיין הייתה בחיתוליה במובנים רבים.
בשנת 1933, נפתח בתל אביב מועדון טיסה בשם "הגמל המעופף".
כבר בשנת 1935 הוא צירף מועדון נוסף לשורותיו ונקרא ""הקלוּבּ הארצישראלי לתעופה" והוא קיים בשם זה עד היום.
בקלוב למדו הצעירים דאייה ואווירונאוטיקה, מקצועות נחוצים לטייסי העתיד.
מוסדות היישוב פרשו את חסותם על פרחי הטייס האלה.
חברת "אווירון" וחברת "נתיבי אוויר ארץ ישראל בע"מ" היו מחברות התעופה הראשונות שנוסדו על ידי היישוב היהודי.
אווירון נתמכה על ידי "ההגנה" ובכך שרדה את תחילת מלחמת העולם השנייה וגיוס הטייסים לצבא הבריטי.
חברת "אווירון" רכשה בשנת 1934 מטוסי דה הבילנד DH.82 טייגר מות'.
המטוסים של "אווירון" שימשו לאימון טייסים, אבל גם הטיסו אספקה למקומות ישוב מרוחקים בזמן פרעות תרפ"ט.
במועדון הצניחה “פרדייב” יש את "שמורת המטוסים" בה תוכלו לראות את הטייגר מות' במצב מצוין.
לצדו רפליקה של המטוס של האחים רייט ומטוס "פליט מודל 1" – המטוס העתיק ביותר בארץ הנמצא במצב טיסה.
וגם מטוסים נוספים.
תוכלו גם ליהנות מהטבע בחוף "הבונים" הסמוך.
לא תתפלאו לשמוע שמטוסים של חברת "אווירון" שימשו את מחלקת הטיס של הפלמ"ח, שהתארגנה בחשאי וללא הוראה מגבוה בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל.
כשהוקם "שירות האוויר" של ההגנה פורקה חברת "אווירון".
לוח המציין את מיקום משרדיה נמצא ברחוב אחד העם 70 בתל אביב.
על שמו של אחד ממייסדיה, דב הוז, נקרא שדה דוב שפורק בשנת 2019, אבל מגדל הפיקוח שלו הוכרז כמבנה לשימור.
מכאן, מתחיל את סיפורו חיל האוויר הישראלי.
ח"א הוקם על בסיס שירות האוויר וחברת הטיסה הלאומית, אל-על, שהוקמה על בסיס מטוס ש"יצא לאזרחות" מצה"ל.
המטוס הראשון של החברה היה סקיימאסטר (DC-4 של חברת דאגלס).
ב-29 בספטמבר 1948המריאה טיסת הבכורה של החברה.
החברה הטיסה את שר החוץ משה שרת לז'נבה והביאה ארצה את הנשיא חיים ויצמן.
כמובן, יש עוד מה לספר בסיפור המרתק הזה של התעופה הישראלית והתעשייה האווירית הישראלית.
אבל זה לפעם אחרת!
בינתיים, אמליץ לבקר במוזיאון חיל האוויר בחצרים, עליו אדבר בפירוט בפעם הבאה!
בקרוב תוכן טבע וזרימת מים מדהימים הנקשרים בסיפורים היסטוריים רחוקים וגם קרובים
אני רואה במקצוע שלי, מקצוע עם שליחות. מורה דרך מוביל מסיירים ברחבי הארץ, אבל הוא לא סתם מראה להם את משעולי ארצנו. אם הוא מורה דרך טוב, הוא יקנה להם את אהבת הארץ, את המוטיבציה להגן עליה. ואני...
החודש, כתבתי על נחלים רבים בדרום הארץ. הנחלים היו, עד עכשיו קטנים או מקסימום בינוניים באורכם. הפעם, נבקר בנחל נקרות. נחל ארוך ורחב, מן הארוכים ביותר בהר הנגב למעשה. יש כאן הכל - אז קדימה, זמן להתארגן ושוב לצאת...