בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד.
הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית.
וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר?
בסוף פברואר של שנת 2021, למרות חורף הקורונה הקשה, נפתחה תערוכה ייחודית בחיפה, בבניין הראשי של מוזיאון העיר חיפה, היכן שהיה פעם "בית העם" הטמפלרי.
לראשונה בארץ, הוקדשה תערוכה לתצוגה מקיפה להיסטוריה גאה.
דותן ברום, יואב זריצקי ועדי סדקה אספו פיסות היסטוריה פרטיות וציבוריות של חיפאים שהייתה אולי נאבדת אילולא האנשים היקרים האלו לא היו אוספים אותה.
נתחיל את ההיסטוריה שלנו מימי המנדט הבריטי.
כשהבריטים כבשו את הארץ, הם ראו צורך לחנך את תושבי הארץ במוסר.
זה כלל דיכוי של גילויי הומוסקסואליות בקרב הערבים כשריד של "מנהג עות'מאני קלוקל."
שרדו מסמכים המעידים על עונשי מאסר לאלו שנתפסו על ידי השלטונות.
בדומה לשירו של קיפלינג, "משא האדם הלבן", גם כאן החליט השלטון הבריטי לחנך את "הילידים".
בחיפה, בית המשפט הבריטי היה צמוד לבניין העירייה.
זהו מבנה בסגנון מנדטורי בתכנונו של אוסטין הריסון, האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בתקופת המנדט הבריטי.
היום, הבניין משמש את משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור.
אבל אני מדמיינת את אותו נער צעיר שעומד בפני שופט בפאה לבנה ומקבל את הדין בשפה שהוא לא מכיר ובנוי על ערכים שזרים לו ונכמר לי הלב עליו.
בית העם הטמפלרי,
היום מוזיאון העיר חיפה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מצד שני, בזמן המנדט הבריטי ביקר בטכניון ד"ר מגנוס הירשפלד, רופא יהודי-גרמני שהקים בברלין את הגוף הראשון בעולם שהוקדש לחקר המין והיה זה שפיתח תיאוריות ראשוניות על מיניות הומוסקסואלית.
הוא הרצה על הנושא בטכניון, דבר שעורר עניין רב בארץ בשנת 1932.
שנה לאחר מכן, עלו הנאצים לשלטון, סגרו את המכון והרסו את הספריה.
אלו התמונות המפורסמות שאתם מכירים משיעורי היסטוריה – בריון במדי S.S.
זורק ספרים למדורה.
ד"ר הירשפלד לא חזר לגרמניה בחייו.
בתקופה של אחרי 1948, היה קשה עד בלתי אפשרי לדבר על קהילה כלשהי.
במרוצת השנים, נקטו הלהט"בים שרצו לפגוש חברים כמוהם במספר דרכים על מנת לשמור על דיסקרטיות.
מצד אחד, היו חילופי מכתבים אנונימיים דרך תאי דואר ובהמשך תקשורת דרך טלפונים ציבוריים.
מצד שני, התפתחה תרבות של פגישות בגנים הציבוריים.
גם גן הזכרון, מול עיריית חיפה וגם גן בנימין, הגן הציבורי הראשון בחיפה, הפכו למקום למפגשים מזדמנים (קְרוּזינג) ובהמשך – למקום בו התגבשה קהילה של ממש.
בשנת 1964 הגיעה לארץ ז'אקלין שארלוט דיפרנואה יחד עם להקת נשים טרנסיות ושל אמניות דראג.
דיפרנואה הייתה האישה הראשונה בצרפת שעברה ניתוח להתאמה מגדרית.
בארץ המפא"יניקת שלנו היא גרמה למבוכה רבתי ובחיפה האדומה היא הופיעה בקולנוע "ארמון" המרכזי והחשוב בהדר.
שם הבמה שלה "קוקסינל" (פרת משה רבנו בצרפתית) הפך לשם נרדף וכינוי גנאי בעברית עד היום.
היא השפיעה על איך שטרנסג'נדרים בארץ תפסו את עצמם.
תוכלו לבקר במגדלי ארמון שנבנו על חורבות הקולנוע ולראות תערוכה לזכר המוסד החיפאי החשוב הזה.
מצד הגאווה עובר ברחוב יפה נוף, שנת 2008
צילום: Orrling
בשנות ה-70 וה-80 התקדמו זכויות הקהילה בזכות מאבקים על התודעה הציבורית שניהלה "האגודה לזכויות הפרט" ותמיכה של פוליטיקאים שתמכו בביטול הפללה על בסיס נטייה מינית ו"מין שלא דרך הטבע".
כתבתי על זה בפירוט בכתבה "תולדות הגאווה הישראלית".
בחיפה קמו סניפים של אגודות ארציות ונפתחו בתי קפה ומועדונים המזוהים עם הקהילה.
בואדי סאליב היו ליינים גאים במועדונים בשם מועדון "הקלפטה" ואחריו ה"הלונה" במתחם פאשה ההיסטורי.
בעיר התחתית היו ערבי גייז במועדון "נתנזון", שהיום משמש את המועדון Z-city.
בנוסף, במרוצת השנים היו מספר בתי קפה, בהם קפה "ביאליק" ליד העירייה שאולי הוא המפורסם מכל.
חזית "הפורום החיפאי" בשכונת הדר
צילום: Orrling
המקומות האלו שימשו מרחב בטוח לקהילה החיפאית, כשהמרחב הציבורי היה עוין.
הם גם היו "קורבן" להצלחה של הקהילה להיכנס למיינסטרים ולהיכרויות באינטרנט ורובם סגורים היום.
אחד האחרונים להיסגר היה "קפה אלכסנדרה".
במקומו היום נמצאת חנות "יריד וינטאג'" המשמשת את העמותה 'מתגייסים למען חולי לוקמיה'.
תוכלו לבקר במקום, גם לקנות וגם לתרום למען מטרה חשובה זו.
בנוסף, "קפה פאזל" המיתולוגי ברחוב מסדה פועל כבר יותר משתי עשורים והיה גיי-פרנדלי עוד לפני שכל הרחוב הפך לכזה. זהו מקום חמוד באחד הרחובות הציוריים ביותר בעיר שלי.
בכלל, בכל רחבי רחוב מסדה יש בתי קפה חמודים שמושכים אליהם את חברי הקהילה הלהטב"קית.
באופן כללי, חיפה הוא המקום אליו עוברים רבים מאנשי ונשות הקהילה מהחברה הערבית, בדומה לתל אביב בחברה היהודית.
במרחק גיחה קצרה מרחוב מסדה נפתח "בית הקהילות – לגאווה וסובלנות" המשמש את הקהילה למפגשים במגוון של נושאים, ערבי משחקי קופסא, תערוכות ועוד.
הפארק הקטן מול בית הקהילות עבר שיפוץ גם כן וכיף של ממש לשבת מול העצים העתיקים והקסומים.
כאן אסיים את סיפורם של הגאווה החיפאית בחיפה.
אפרד בזה שאזכיר לכם לבקר בתערוכה "מה יגידו השכנים?"
לפני שהיא ננעלת ב-31 במרץ, 2022, שנותנת יותר פרטים על ההיסטוריה של הקהילה.
הקהילה הלהטב"קית חשובה לחיפה והיא לא אמרה עדיין את מילתה האחרונה!
ציורי קיר בהדר
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
על היער אנחנו נטייל ביער אורנים בגודל 1300 דונם סמוך לכרם מהר”ל, חלק מיער עופר שנמצא בשיפוליו הדרום מערביים של רכס הכרמל. שבילי הליכה מותאמים לרמות קושי שונות ואף שבילי אופניים, מגוון מסלולים שיכולים להתאים לכל...
זכרון יעקב עלייתה המטרה: זכרון יעקב לעתיד 1882 היא השנה שבה כמאה משפחות מרומניה מקבוצת “חובבי ציון” לוקחות את גורלם בידם ויוצאות לפלסטינה – ארץ הקודש. מטרתם, לעבוד את אדמתה בזיעת אפם ולבנות לעצמם בית ונחלה בארץ אבותיהם....
מאז שהייתי ילדה קטנה, אהבתי גשרים. לא חסר גשרים בארץ גשרים של הולכי רגל מעל התנועה הסואנת, מחלפים לרכבים הממהרים לעבודה, גשרונים צרים מעל תעלות שרק אנשי השכונה מכירים. אני הכי אהבתי גשרים מעל המים ותמיד התפתיתי לשבת על שפת הגשר...
