השנה היא 1918 והתותחים בעולם שקטו.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתנה מצבו של היישוב היהודי בארץ מן הקצה אל הקצה.
אמנם אדוני הארץ החדשים, הבריטים, הבטיחו הבטחות סותרות ליהודי העולם ולערביי הארץ, אבל היחס בין השלטונות ליהודים היה טוב לאין שיעור מאשר בתקופה העות’מאנית.
גלי העלייה סחפו עוד ועוד עולים וישובים חדשים עלו על הקרקע.
גם היישובים הוותיקים – התרחבו לאין שיעור.
מי תכנן את כל אלו? התשובה היא שלעיתים קרובות זה היה אדם אחד – ריכרד קאופמן.
ריכרד יצחק קאופמן נולד בפרנקפורט שבגרמניה, בשנת 1887.
אביו, כמו אביו של ברוולד, היה סוחר וריכרד למד ציור, לפני שעבר ללמוד אדריכלות.
בנוסף, הוא היה בין המחזורים הראשונים שלמדו מקצוע חדש – תכנון ערים.
התקוות לגבי תכנון הערים בתחילת המאה העשרים היו גדולות – המהפכה התעשייתית, עם כל יתרונותיה, הביאה עימה ערים צפופות ומזוהמות ומתכנני הערים רצו לשפר את המצב.
לא רק מבחינת הזיהום אלא גם מבחינת רווחת התושבים, הורדה של רמת הפשיעה ועוד.
בשנת 1915 גוייס הארכיטקט לצבא הקייזר הגרמני ונלחם בחזית המזרחית.
כאן הוא גם התוודע לקשיים שחוו יהודי מזרח אירופה – באותו הזמן איזור עני ומוכה פוגרומים.
הוא אף נפצע במילוי תפקידו וקיבל עיטור כבוד,
אבל הפציעה לא עצרה את הארכיטקט הפעלתני וכבר בשנת 1919 הוא זכה בפרס על תכנון עיר גנים חדשה באוקראינה ובשנת 1920 הוזמן לארץ ישראל והחל לשמש כאדריכל הראשי של חברת הכשרת היישוב וכאדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים.
תמר הירדני (Transferred by)
את טביעות אצבעותיו של ריכרד קאופמן ניתן לראות גם במושב הראשון וגם בקיבוץ הראשון.
בשנת 1921 עלה על הקרקע מושב העובדים נהלל.
על פי תכנון של ריכרד קאופמן , הישוב בנוי באופן ייחודי – בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים.
בכיכר המרכזית – נבנו מבני ציבור וצריפיהם של עובדי הציבור.
צורת ההתיישבות החדשה תשמש דוגמא למושבים שיוקמו, אך לא צורת הבנייה – הרבה יותר קשה להתרחב מיישוב שנבנה בצורה מעגלית.
צילום: ZeevStein
לפי שרטוטיו של ריכרד קאופמן, נבנתה גם דגניה – הקיבוץ הראשון שנוסד, לפי העקרונות הציוניים והמרקסיסטיים.
בנוסף לתכנון של שטחי ההתיישבות בקיבוץ, הוא גם תכנן את בית החינוך המשותף דגניה.
אם בחרתם לבקר את הקיבוץ הראשון בישראל, אל תוותרו גם על הביקור בבית גורדון – מוזיאון טבע, חקלאות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה שנמצא ממש מאחורי בית הספר וכולל מצפה כוכבים.
הוא אמנם לא נבנה על ידי קאופמן, אבל זה מבנה באוהאוס מרשים ומוזיאון אקלקטי ומרתק.
Hanay
שני הישובים – נהלל ודגניה (היום – דגניה א’) נחשבים לאוצרות תרבות של אונסקו כצורות התיישבות ייחודיות.
אונסקו מקשרת את הישובים, ובמיוחד את נהלל לישובים מסורתיים שונים במדינות שונות ולרעיונות אוטופיים (במובן החיובי של המילה) של עיצוב תודעה על ידי בניה.
אם אתם מתעניינים בבניינו של קאופמן ברחבי ההתיישבות החקלאית בארץ, תוכלו לבקר במוזיאון לתולדות כנרת.
פעם, זה היה בית דו-קומתי למתיישבים ואחד משלושת הראשונים שנבנו בישוב.
המוזיאון מציג את תולדות ההתיישבות בקבוצה, את ההגנה על היישוב במלחמת העצמאות ועוד.
אילו קאופמן היה רק אחראי על הבנייה בסְפַר החקלאי של ארץ ישראל, הוא היה כבר נכנס לדפי ההיסטוריה.
אבל הוא גם תכנן ובנה ישובים ושכונות רבות בישראל.
ביניהם השכונות החיפאיות בת גלים, נווה שאנן, הדר הכרמל וכרמל מרכזי.
הדר הכרמל תוכננה כ”עיר גנים” – ניסיון לשילוב יתרונות הכפר עם יתרונות העיר והיא כוללת את גן בנימין, הפארק הציבורי הראשון בארץ.
הוא קיים גם היום, סמוך לתיאטרון חיפה.
מקור: ארכיון יד בן צבי דרך אתר ישראל הנגלית לעין , מפת אדמות בעיר חיפה בחתימת ריכרד קאופמן, אדריכל חברת הכשרת היישוב בארץ ישראל
לפי עיקרון דומה, הוא תכנן ובנה שכונות גנים בירושלים כמו בית וגן, תלפיות, בית הכרם, רחביה, מקור חיים וקריית משה.
גם בירושלים וגם בחיפה, השכונות נבנו בתחילת שנות ה-20 של המאה העשרים, מה שמעיד על גל עלייה חסר תקדים.
ברחביה, אגב, בנה קאופמן את אחד הבתים המפורסמים בארץ – בֵּית אַגיוֹן.
הוא נבנה כבית מידות לסוחר יהודי יווני בשם אדוארד אגיון, מעשירי אלכסנדריה באותם הימים.
הבית משלב בנייה בסגנון הבינלאומי לבנייה מוסלמית, הכוללת קשתות וחצר פנימית.
אתם ככל הנראה מכירים אותו כבית ראש הממשלה הנוכחי.
איור של בית אגיון – מקור: http://richardkauffmann.com/
בנוסף, תכנן קאופמן את הגרעין של בירת העמק – העיר עפולה – ואת הרחוב המרכזי, שנקרא היום שדרות ארלוזורוב, רחוב ששמר על אופיו משנות ה-30.
עפולה וסביבתה שווים ביקור מיוחד, אבל אולי נרחיב על זה במאמר אחר.
בשנת 1934 הוא תכנן בניין לכבוד יריד המזרח – “ארמון תוצרת הארץ”.
זה היה בניין בצורת ספינה ש-“שטה” לכיוון מזרח.
על המגדל בירכתי “הספינה” היה כתוב “תוצרת הארץ” באותיות קידוש לבנה ולידה – פסל מונומנטלי של “הפועל העברי” – איש עצום הנושא קורת ברזל.
רוב הבניין נהרס, לצערנו, אך “חרטום” הספינה עדיין עומד.
הפסל שוחזר על ידי עיריית תל אביב בשנת 1989.
יש עוד.
יש עוד כל כך הרבה, אבל למה להלאות אתכם במילים?
צריך להתארגן וללכת לראות את פועלו של האיש בשטח, כמו שהוא היה ודאי מעדיף.
איפה הייתם מעדיפים להתחיל?
יערים רבות בערץ צמחו ממושבות קטנות. את אם המושבות, פתח תקווה, מכירים כולם, אבל יש עוד דוגמאות שבהן ישוב חקלאי צמח לעיר של ממש. נפתח בחדרה, שהחלה את דרכה כמושבה ב-1891. כח הגמל! דמיינו לכם קוזקים - אדומי פנים, על ראשם...
יער חולדה והקיבוץ יער חולדה נמצא במיקום אטרקטיבי בין אזור המרכז לעיר ירושלים ביחד איתו ניתן לשלב אינספור מסלולים והוא מתאים לכל הגילאים. היער והקיבוץ נקראים ע”ש הכפר הערבי חולדה שהתקיים עד 48. בסימן ראשוניות כל תואר ראשון...
כשהשם שדרות עולה במחשבות זה בדרך כלל מוביל לאסוציאציות על מלחמה, קאסמים, עזה וחמאס. אבל לשדרות יש הרבה יותר מה להציע מזה. סצנה תרבותית תוססת שבמוקדה בעיקר קולנוע, המתוחזקת בעיקר על ידי הסינמטק ומכללת ספיר הסמוכה. מידי שנה...
