עיר אחת ושני שמות – מעלות תרשיחא

מעלות-תרשיחא

הוכרזה כעיר בשנת 1995, ראש העירייה הנוכחי הוא ארקדי פומרנץ.

אחרי כמעט 44 שנים בהן כיהן שלמה בוחבוט בעיר מעלות תרשיחא, העיר הקטנה, הצפונית והמסקרנת מציעה מגוון פעילויות פנאי ותרבות..

החל מבילוי פיקניק ושיוט פדאלים באגם מונפורט המלאכותי, מתחם החלקה על הקרח, מסלול קרטינג, אולם ספורט, בריכת שחייה קייצית, פארק אקסטרים מסעדות ואתר קמפינג לקבוצות ומשפחות.

אכתוב גם על פסטיבלים שמושכים את הישראלים והתיירים סביב העולם. בשנת 1974, עלתה העיר לכותרות מאחר והתרחש ביישוב אסון מעלות, אירוע טרור שבמסגרתו נרצחו 22 תלמידים, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט, וכן חייל צה”ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא…

אסון כבד, אבל אנחנו רוצים להתאושש ולעסוק בצדדים החיוביים במרחב

שוק צבעוני קולינרי אנחנו בגובה 600 מ' מעל פני הים, מדובר בעיר מחוז על גבול לבנון בקרבה לנהריה, צפת וכרמיאל.

יותר מכל זהו מחוז לאוהבי קניות בשווקים (:

בימי שבת, הופכים רחוב השוק ורחבת החניה הגדולה שלו לשוק ססגוני שיש בו הכל מהכל.

דוכנים דוכנים ממלאים את הרחוב והרוכלים מכריזים על מרכולתם בבליל שפות ובקולי קולות. כנהוג בשוק כאן תמצאו הכל משרוך נעל ועד ירקות בלאדי.

בחלקו הראשון של השוק, תמצאו בגדי ילדים, נשים, גברים, נעליים, משקפיים, נרגילות, צעיפים, כובעים וכלי בית.

בהמשך, מתחיל שוק התבלינים ובו שלל רב של תבלינים כמו כמון, כורכום, קינמון, פלפל שחור טחונים דק וצמחי תבלין לסוגיהם. אחרי דוכני התבלינים

מגיע תורם של הדוכני הירקות הפירות, חלקם בלאדי. תמצאו פה גם צמחי תבלין שלוקטו בשדה ומיועדים להכנת סלטים טריים כמו גרגיר וחובזה, גבינות וחומוס. זהו שוק ססגוני שגם אם אין ברצונכם לערוך בו קניות במסגרת הטיול שלכם, כדאי לבקרו כדי לספוג מעט מהאווירה הגלילית

כשבני כל הדתות מתערבבים זה בזה בהמולה רעשנית ומדברים בבליל שפות ובשפה המיוחדת לאנשי הגליל – עברית מתובלת בערבית וערבית מתובלת בעברית.

לאורך השוק, דוכני פלאפל, גלידה, ממתקים מזרחיים ומסעדות טובות.

גלידה מעולם אחר

לנו בארץ יש את גלידה בוזה אותה ייסד אדם זיו מקיבוץ סאסא שלמד את הגלידאות כמקוע בפירנצה שבאיטליה.

כשחזר לארץ, הקים גלידה גלילית מחומרים טבעיים בלבד.

בחיפושיו אחר המקום המושלם להגשמת חלומו פגש את עלאא סוויטאת, הבעלים הצעיר של מסעדת “אלומה” בתרשיחא. עלאא היה האדם הראשון שעיניו נצצו בהתלהבות כששמע על רעיון הגלידרייה, ובן רגע הפכה השותפות לטבעית ומובנת מאליה.

כך נולדה בוזה (“גלידה” בערבית), מיזם משותף לקיבוץ סאסא ועלאא סוויטאת. חלפו שנתיים, והמקום כבר עומד ומשגשג, ומשׂמח יום יום מאות אוהבי גלידה.

השם בוזה מתאר גלידה מסטיק ערבית היא סיבית ואלסטית, ברמת דביקות גבוהה שאמורה לעכב את המסתה בארצות ערב החמות, וגם קלה יותר מן הגרסה הטורקית שנקראת: “דונדורמה”.

בעיראק, נהוג לאכול את הגלידה במקלות עץ מרובעים.

נפוצה בעיקר בסוריה ולבנון בגלל הקירבה אל אזורי הגידול של עץ אלת המסטיק.

ישנם מוכרי גלידה מסטיק ערבית הנוהגים לערוך מופע לתיירים בו הם טוחנים את המסטיקא בכלי עלי ומכתש תוך כדי שירה וניגון.

בעיר העתיקה של דמשק, ישנה גלידרייה הנקראת “בקדש” המפורסמת בכל רחבי העולם הערבי בזכות הגלידה-מסטיק הערבית שלה והיא מוקד משיכה פופולרי לתיירים.

בסוריה ובמדינות ערביות, הכנת הגלידה נחשבת לאומנות.

המוכרים מכינים את הגלידה לעיני הלקוחות במיכלים עמוקים.

כאשר מרקם הגלידה מתקשה, הם נעזרים במכתש ועלי גדולים עשויים עץ.

כתישת הגלידה מתבצעת תוך כדי ניגון ותיפוף.

מתי הכל התחיל?

לפי תעודות מקרקעין תרשיחא מימי הצלבנים.

על פי המסורת העממית הערבית, בכנענית הר השיח לענה או הר עף, במאה ה-18, ביצע השליט הבדואי דאהר חילופי אוכלוסייה – לכפר מעיליא הסמוך הביא נוצרים מלבנון ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא.

בתקופה העות’מאנית ובימי המנדט הבריטי, גדלה חשיבותו של תרשיחא כישוב ערבי מרכזי בין צפת לעכו.

שנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול של מבני אבן השוכן במישור חקלאי פורה ומתגוררים בו כ-1,500 מוסלמים וכ-300 נוצרים. בכפר כנסייה חדשה בשכונה הנוצרית וכן שני מסגדים – חדש וישן.

הכנופיות של מעלות תרשיחא ומלחמת השחרור

עיקר הגידולים במקום היו טבק, זיתים ועצי פרי.

הכפר היה ידוע באזור באותה עת בזכות ריכוז בעלי המלאכה שבו, בעיקר יצרני סכינים.

בשנות ה-30 וה-40, אזור מעלות תרשיחא מלא כנופיות שודדים חמושות, שעסקו אף בהברחות גבול מלבנון. ביולי 1938, פשטו אנשי כנופיות מקרב תושבי תרשיחא על יהודי פקיעין, ותכננו להוציא להורג שני גברים יהודים שלכדו במקום.

בהתערבותו של כאמיל חוסיין אפנדי ואחדים מתושבי הכפר הם נסוגו מכוונתם, אך הכריחו את יהודי פקיעין לעקור ממקומם.

על פי תוכנית החלוקה, עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית.

במהלך מלחמת העצמאות, התבצרו כוחות צבא ההצלה של קאוקג’י בכפר. במקום התחוללו קרבות קשים במסגרת מבצע חירם.

באוקטובר 1948, פעל צה”ל לכבוש את הכפר וכוחות קאוקג’י נסוגו צפונה ללבנון, ועמם רבים מתושבי הכפר. ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת עודד.

רבים מתושבי הכפר, כ-4,000 עד 5,000 איש, נמלטו ממנו, ובכפר נותרו כ-700 תושבים, מרביתם נוצרים.

עקב קרבת הכפר לגבול, רצה צה”ל לפנות ממנו את התושבים שנותרו בו, והופעל לשם כך לחץ על התושבים, אך אלה סירבו להתפנות ונותרו בכפר עד היום.

מכפר ערבי לעיר מעורבת

בשנת 48, 100 משפחות מעולי רומניה, התיישבו בבתים ערביים נטושים בתרשיחא

בספטמבר 1949, היו בתרשיחא כ-1,000 ערבים וכ-130 משפחות יהודיות מעולי רומניה.

הסוכנות הטילה חיוב לבצע את כל הרכישות שלהם בצרכניה, אך יהודים רבים העדיפו לקנות תוצרת זולה מהערבים.

ממעונה ועד מעלות
תחילה הוגדר המקום כמושב בשם “מעונה”, אך בשל קשיים 50 משפחות החליטו לעסוק בחקלאות ועקרו מתרשיחא

הקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם “מעונה עירונית”.

1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם “מעלות” לעיר העתידית, זאת על שהעיר תהיה בנויה על מעלות ההרים.

ותפתור את מצוקת מעונה העירונית. בשנות ה-50 הוקמה במקום שהוא היום אזור התעשייה של מעלות

מעברה ושמה “מעברת מעלות”. היישוב היהודי בתרשיחא התדלדל מאד עד לשנות ה-60, תרמו לכך מחסור במקומות תעסוקה והקמת מעלות השכנה.

האיחוד הפורמלי כעיר
1960 הוחלט במשרד הפנים להקים מועצה מקומית משותפת ליישובים מעלות תרשיחא ומעונה,

אך לקח זמן עד שזה אכן התרחש, בדיווח בעיתון דבר על הקמת המועצה צויין כי היישובים תרשיחא ומעלות “הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה”

במועצה הראשונה, ישבו 15 חברים, 5 מתוכם ערבים. בשנת 1965, הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז, נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע.

ובנימה אופטימית זו – פסטיבלים ותרבות סימפוזיון “אבן בגליל”, הוא בן גילי – נוסד ב1991 – האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח.

הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל.

בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר.

בעיר פועלת התזמורת האנדולוסית ״אלמוגרביה״ מעלות תרשיחא המנגנת מוזיקה אנדלוסית קלאסית.

להקת “דאנס סטודיו מעלות” מופעלת במתנ”ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם.

התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008. החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול “פסטיבל התנ”ך”.

בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה

ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ”ך, חמש מגילות וארץ ישראל.

משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל”ש) של החברה להגנת הטבע.

המל”ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי

והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד.

במל”ש, פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח”ל בפרק המשימה הלאומית.

מומלץ לשלב סיור זה כמשלים לסיור במבצר יחיעם ..