היום נכיר את אור יהודה - העיר שתושביה עשו בית ספר לממסד הישראלי. העיר שתושביה עושים בית ספר לקולינריה הישראלית והיא אחת הבלתי מוערכות בתחום האוכל ולא בצדק. אז בואו נצא לסיבוב קטן כדי להכיר את הסצנה...
סיור קולינרי שוק לוינסקי הינו אחד המקומות המרתקים, הססגוניים והעתיקים ביותר של תל אביב. בואו להצטרף אליי לסיור קולינרי מרתק בשריד הנדיר הזה למורשתה העשירה של העיר, ולחוות את טעמיה, ריחותיה וסיפוריה המופלאים.
אפשר לדמיין איך דיזנגוף מסתובב עם הסוס ומחליט איפה לבנות ואיפה יהיה מרכז עסקים, יש גימנסיה ויש קיוסק ראשון, לא חבל שכל המסחר ביפו ולא בתל אביב הציונית ? בטח שחבל ! לאחר הקמת אחוזת בית ונווה צדק נותרו שטחי חולות ופרדסים בבעלות בין השכונות היהודיות ויפו. אחד ממייסדי העיר בשם גילוץ קונה שכונה מיפו הערבית והיא תקום כמרכז מסחרי לימים תיקרא לוינסקי. האדריכל הגרמני יוסף טישלר (1971-1887), שהגיע לכאן ב-1920 אחרי שכבר היה בעל שם באירופה, תכנן את השכונה בצורה של מנורה. היום אפשר לטייל בין הקנים של המנורה ולטעום תבשילים פרסיים, תבלינים, דגים, חלבה ועוגיות עבמבר, לשתות ליקר שקדים עבודת יד.
אבל.. ההתחלה של מרכז מסחרי, הייתה עם מסעדות פועלים לשירות העובדים וקהל הקונים.
השוק המקורי החל כמרכז מסחרי ספונטני בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשעגלות רוכלים התרכזו באזור מרכזי בעיר הצעירה וייסדו מוקד למכירת פירות, ירקות ודגים טריים. למרבה הצער, השוק המקורי היה מוזנח ונטול תשתיות סניטריות בסיסיות, אך הוא היווה את נקודת הזינוק להתפתחות מרכז המסחר והאוכל של תל אביב האורבנית, שכן בתקופה זו שווקים מרכזיים אחרים כמו הכרמל והתקווה טרם קמו.
עם השנים, השוק התרחב והתמקצע תוך שהוקמו עמדות קבועות יותר והותקנו תשתיות ראויות. מוקדם שנות ה-60 הוקם למרכז מבנה קבע רשמי לאחר שהרוכלים נאלצו לעזוב את עמדותיהם בשטח הפתוח, אך הוא לא צלח ופעילות השוק דעכה. רק בשנות ה-90 המאוחרות, כאשר רחוב לוינסקי עצמו חי התחדשות ותנופת פיתוח, גם השוק עצמו שב לשגשג.
השוק מתחיל מחוסר, צנע, גירוש תל אביב, משבר, היום השוק אחר, באים לבלות עם מגוון ועושר, בכלל הארץ השתנתה וזה משתקף. היום בין ציורי קירות וחמארות, נמצא מסעדות יוקרתיות עם מנות של מטבחי כל העולם. סיור קולינרי שוק לוינסקי יכול להיות סיור כשר בתעודה, אבל יכול להיות עוד הרבה דברים – מזמינה אתכם לאתגר אותי.
כיום שוק לוינסקי ממוקם בליבה של שכונת פלורנטין העובדת, מהווה מרכז קולינרי וססגוני ותרבותי.. בעקבות התחדשות ובינוי מחדש, השוק כולל כעת מגוון דוכנים וחנויות מרהיבים, שכוללים מסעדות איכותיות, דוכני אוכל רחוב מענגים, חנויות יין ותבלינים, גלריות אמנים צבעוניות ועוד. קירות הגרפיטי הססגונים ושלטי החנויות הבוהקים מעניקים לשוק אווירה קסומה ובלתי נשכחת.
יחד עם זאת, שוק לוינסקי מצליח לשמר גם מסורות קולינריות ותיקות עם בעלי מלאכה ותיקים במיוחד העומדים מאחורי יצירת מאכלים וגרסאות מקוריות שעוברות מדור לדור במשפחות הוותיקות של השוק.
במהלך הסיור שלי אתם תוכלו להכיר ולטעום את מיטב המאכלים המיוחדים הללו – מדגים מיובשים באופן מסורתי ועתיק ביותר ועד חלבה לקינוחים מסורתיים טעימים בגרסאות מקוריות כמו עוגיות שקדים. חייבים בסיור כזה כל הזמן לדלג מהישן לחדש, ממש כמו שאני עושה פה בכתבה.
במהלך הסיור המרתק נכיר את סיפוריהן המרגשים של משפחות ספרדיות, יווניות ובולגריות ותיקות שהגיעו לאזור בגלים הראשונים של העלייה הציונית לארץ ישראל – משפחות ויזמים שעמדו מאחורי המייסדים והמנהיגים של השוק כמו אריס סאן, משפחת רפאל ומשפחת יומטוב.
בין חומוס לשקשוקה ובורקס כיום שוק לוינסקי סיור קולינרי הינה אחד מהסיורים האסתטיים – העירייה סגרה את הרחוב כמדרחוב, פיזרה כסאות ושולחנות, דאגה לצבעוניות ואווירה טובה, אומני רחוב מעטרים את הקירות ומה שנשאר זה לדמיין את הצפיפות של שנות השלושים. חנויות מכולת, קמעוניות וסיטונאיות של עולי ארצות הבלקן: יוון, תורכיה, בולגריה וגם קצת תימנים. הם התגוררו ברחובות הסמוכים. החנויות הציגו בפתחן חביות זיתים שחורים וירוקים, גדולים ודפוקים; גבינות לבנות וצהובות לצד צנצנות ריבה שיובאו מאירופה; חגיגה מגוונת של דגים לקדרה שמנונית מטורקיה ומליחים למיניהם. מגדל צהוב של כיכרות עגולות של גבינת קשקבל קשה והולנדית שהביאו זוג ניצולי השואה היקים שפתחו עסק – הכל נשקל במאזניים ידניים, אבל היום כבר כולם מקבלים אשראי.
נשמע על האנשים והסיפורים שעמדו מאחורי ייסודו ותולדותיו המרתקות של השוק בימיו הראשונים, על התהפוכות וההתפתחויות שחוו עד שהפך למרכז הססגוני הנוכחי, ועל האתגרים שעמדו בפניהם עם התחדשות האזור והקמת שכונת פלורנטין העכשווית ולאחר מכן הגעת העובדים הזרים, המהגרים, מבקשי המקלט לנוה שאנן הסמוכה.
במקביל נכיר גם את סיפורי ההצלחה המפתיעים של יזמים וקולינרים צעירים וחדשים, שהצליחו לחדור לאזור השוק הססגוני ולשלב בין האותנטיות והמסורת ששמרו הוותיקים לבין קולות חדשים, גלובאליים ועדכניים שהפכו את שוק לוינסקי למוקד חם לאוכל רחוב מסוגים שונים וחדשניים מהארץ ומהעולם.
היום נכיר את אור יהודה - העיר שתושביה עשו בית ספר לממסד הישראלי. העיר שתושביה עושים בית ספר לקולינריה הישראלית והיא אחת הבלתי מוערכות בתחום האוכל ולא בצדק. אז בואו נצא לסיבוב קטן כדי להכיר את הסצנה...
לפני החום ואחרי הגשמים - זה הזמן לצאת ולטייל! לכן התחלתי לכתוב סדרה של מאמרים על טיולים דרך נחלים והפעם - בהרי יהודה המדהימים! את הטיול שלנו נתחיל בטיול אל נחל חלילים ובמערות שלאורכו. חליל שורק בואדי נחל חלילים...
זה לא מפתיע לומר שמדינת ישראל המיושבת מתחילה ונגמרת במישור החוף (לא כולל ירושלים, ט.ל.ח). למרות אי-אלו מאמצים ליישב את הגליל והנגב ומאות או אלפי נקודות עניין שמסתתרות להן כמה 'קילומטרים בודדים מזרחה, רוב תושבי הארץ...