הר בנטל לא סימטרי, מדרום רך ופריך ומצפון אדום יותר, הארוזיה תואמת את סוג החומר, יש פרופיל קעור ופעור, מפנה דרומי פונה דרומה ומקבל יותר שמש ולכן יותר דליל בשל כמות הקרינה. איך המבנה הגאולוגי נוצר?
איך נוצר הר אביטל? תאוריה ישנה ושגויה שההר נפל לתוך תא המגמה. אם קרום דק, גז וולקני לקח חומר מלמטה למעלה, אז ההר נפל למטה לחלל שהתפנה. הפיצוץ נתן טוף ממוצא וולקני, נמצא כי הרב הגדול הוא רסק של בזלת שיכול לבוא רק מבזלת של בסיס ההר. אגב לא להתבלבל טוף בסלנג הישראלי הוא למעשה סלע סקוריה. החומר עף החוצה בפיצוץ ולא עף פנימה, נשארו 2 גבעות ונחל שניקז את בקעת קוניטרה למערב וזרם לבקע, לפני מאה אלף שנה הר אודם התפרץ וכיסה את כל צפון רמת הגולן וקילוח זרם דרומה וסכר את ערוץ נחל קוניטרה. בקעת קוניטרה ללא מוצא הפכה לאגם, יש שם אתר צור של אדם קדמון על שפת האגם שלא יכול היה להתנקז. לימים הסורים ניקזו אותו כי הפך לביצה, המים נוקזו מזרחה אל הרקד, ישראל העמיקה את הניקוז וכיום בקעת קוניטרה מנוקזת מזרחה.
לפני מאה אלף שנה אותם מים חלחלו והגיעו אל תא המאגמה, אז הגיחה שורת התפוצצויות ענקיות שהרסו את צפון הר אביטל הדרומי, המרכזי וכיסו בטוף את חלקו הדרומי של הר בנטל. בעלייה לבנטל עוברים פצצה געשית יפה, חרוט הר אביטל דרומי וגבעות קטנות נשארו מהר אביטל צפוני והר בנטל עם טוף, לאחר מכן היו גלישות קרקע לבזלת. בגלל גלישה המבנה הפנימי של הר בנטל נהרס ויש 7 גבעות סקוריה שחסרה בצד מערבי וכעת נסעה על קילוח לבה מערבה, חצי הר שנוסע לו בניחותא למרחק 3 ק”מ.
סלע וולקני מתפרק לאט ויוצר בהתפרקותו קרקע פוריה המהווה מצע לגידולים חקלאיים רבים וגם פרחי בר.
סלעים פירוקלאסטיים שנופלים בשיכוב מדורג, הכבדים קרוב ללוע הקטנים רחוק, כל התפרצות תיתן לנו שיכוב מדורג. הגושים המזוותים הם ברקציה וולקנית, מלוהטים בתעופה ומתחילים ליפול ומתקררים, יהיו מעוגלים והתוצר הוא אגלומרט.
בשאריות הר אביטל בלב יש בקעה, קלדרה היא מילה ספרדית, שקע געשי הגדול בהרבה מלוע מקורי של הר הגעש, קוטרו גדול מק”מ, בברכת רם הקוטר בקו המים 800 מ’, פה 1200 מ’ ישר קולע לתוך ההגדרה. הר אביטל ובנטל בנויים סקוריה, נחפש בדרך חומר דק-טוף, מחקר מ2012 זהו החומר החסר בלוע האביטל, נמצא בשולי אביטל ושוליים דרומים של בנטל. נכנסים לקלחת אביטל, אנחנו כעת עוברים בהר הקטן האמצעי ממנו נותרו 2 גבעות. קרקעית הלוע מנוצלת לחקלאות, שינו בארץ את התקן ל800 מ’ כדי שייחשב לקלדרה גם בברכת רם ככה. רסק בזלת וטוף מדרון דרומי בנטל הצפוני סקוריה, הרסק מכיל זכוכית וולקנית. בהר אביטל מתקיימת תופעת קלדרה של פיצוץ, הר אביטל הוא רק חצי הר געש, חסר חצי, זו מחצית שהתפוצצה וזאת על פי היעדר ממצאים פירוקלאסטים בקרקעיתו.
קיבוץ מרום גולן יושב בפתחו של הר געש, הר בנטל מגן מהכוחות הסורים, בניינים גדולים סולאריים זהו בית האריזה לתפוחי הגולן ומשמאל לכביש קראוונים של מחנה אל פורן צבאי. מאגר מרום גולן הקרוב, מעבר לכביש שלולית גדולה שהתקיימה לפניו המאגר, שם מעיין קילוח במורדות התלולים של הקילוחים מהר אודם. הר אודם על קו רקיע משמאל לחרמון, הר אודם כיסה את צפון הגולן לפני מאה אלף שנה. בין השלולית למאגר עבר הנחל שבעבר ניקז את בקעת קונטרה לירדן. החרוט הימני ליד בוקעתא הוא הר חרמונית עם מחצבת סקוריה, הר ורדה אמצעי וכרמים הצפוני מעברו ברכת רם, בהמשך מחצבות גיר מחוץ לגבול, תל אחמר והכפר חאדר הגבעה הכהה ליד טורנג’ה אלו ערבים מעבר לגבול. בזלת אלעוורה בת 60000 שנה זרמה מהכפר מתל אחמר לרקד לפני 400 אלף שנה ושוב לפני 60 אלף שנה. סכתה היה כפר חמישי ברמת הגולן, הוא ממש בקו הגבול לכן הייתה סכנה ביטחונית ופורק לארבעת הכפרים הדרוזים הנותרים – עין קיניה, מסעדה, מג’דל שמס, בוקעתא.
מלחמת ששת הימים היא מלחמת ארבעת הימים בסיני יהודה ושומרון ומלחמת יום וחצי בגולן נגד הסורים, קו הפסקת האש שנכפה על ישראל היה בעזרת משקיפי או”ם שגילו שהכוחות עומדים על הכבישים, יצאה הודעה בקשר שכל מי שעומד על הכביש שירוץ מזרחה ויתפוס גבעות ממזרח לפני שיבואו מפקחי האו”ם. שרטטו את קו הגבול שעד היום תפס, הכוח הגיע לשכתה (?) שם העבירו את קו הגבול, הכפר הוזז ופורק. רואים מפה את עמק הבכה ודרך שמתפתלת לגבעת מחטי רכס וולקני מעברו עיר במקום כפר ארנבה שהוביל כביש לדמשק, נקרא במפות צהליות ציר אמריקה. היום העיר נקראת קוניטרה החדשה, כיום חורבות ועצים. קוניטרה נהרסה 3 פעמים, בששת הימים, במלחמת יום כיפור, ובידי הסורים לפני שבנו בניין תצפית להראות לעולם את הציונים הוונדליסטים. מבנה דומה לטיגרט זהו מטה החזית השנייה, בניין מטה סורי בששת הימים הופצץ ונעזב לאחר ששימש ביה”ח שדה. הסורים רצו הפסקת אש ולכן הודיעו לאו”ם שקונטרה נפלה, מועצת ביטחון לחצה להפסקת אש, בגלל ההודעה בתקשורת כולם עזבו וקוניטרה ריקה, הסורים שמו מאגר על נחל הרקד, סורים למדו מישראל לתפוס את המים. 11 המאגרים בישראל הגיעו בקידוחים רדודים לפלאוסול עבה ולא עמוד שם הקימו סכר והמים עמדו ועומדים עד היום. מחנה לבן של האו”ם, קו הגבול לפני חורבות קונטרה. רואים את הרי געש של סוריה, 2 טורים כרמים, ורדה, חרמונית, רכס מחתי, תל תג’יאת, 2 טורים בכיוון ים סופי. תל איובה, כורום, תל מסחרה ותל מל – עד לשם הגיע כיבוש ישראלי ביום הכיפור 73 כל זה היה מובלעת והגבוה ביותר תל חרא עם מתקני האזנה סורים שהופצץ ע”י רוסים לא מזמן.
הר אביטל קיבל השם הערבי תל אבו נאדה, הר בנטל שלא היה לו שם קיבל השם בנטל, אם זה אבי טל אז ממול בן טל. אותם סורים שישבו כאן והיו פלאחים קשי יום היו נוהגים בעונת סתיו, לפני רדת גשמים, להסתכל להר אביטל ולראות אם יש עליו ערפילים טובים או שמא חשוף לחלוטין. אם ראשו עטוף בערפילים עולה רצון מלפניו והשנה תהיה מבורכת גשמים, אם יהיה חשוף, השנה לא תהיה מבורכת וצריך להגביר צדקה תפילה ומעשים טובים. לעומתו בהר בנטל התרחש תהליך דומה ושונה, לועו נסתם בשלב מסוים וכמו שקורה בתלים געשיים, החומר המגמתי שבעבע בבסיסו מצא לעצמו נתיב מילוט. פעמים רבות עורק ראשי של הר געש נסתם אך נמצא מפתח צדדי ודרכו מתחיל לשפוע ולשפוך את חומר הלבה שלו ( למשל בהר שנקרא פקאיה בגואטמלה, היה בפסגתו סינדר קונוס וראו לוע שמידי פעם היה עולה זיקוק משם, היה יפה בלילות. אחרי כמה שנים לוע מרכזי נסתם ויצא מצדו של ההר פתח עם נהר לבה היוצא דרך קבע, לפעמים במתינות ולפעמים בעוצמות גבוהות). לוע מרכזי של בנטל נסתם ואז נפתח פתח צדי. הקילוח היה כל כך עוצמתי ומשמעותי שגרף מחצית מערבית של ההר נטל אותה על גבו והניע אותה ק”מ מערב מההר ושם הנהר קפא. כך שגם אביטל מפיצוץ וגם בנטל מפיצוץ והסעה, הם מן פרסה ולא קונוס שלם. קיבוץ מרום גולן יושב בתוך פרסה שהיא מחציתו של הר זה, כשכל יתרתו של ההר בעצם נמצאת במרחק של ק”מ, ניתן לראות שנוצרה חלקת אלונים יפה יער אלונים על החלק הזה של ההר. בני אדם מאז ומעולם ישבו למרגלות הרי געש מתוך תקווה שמה שקורה היום הוא מה שיקרה מחר, בני אדם שוכחים לפעמים שלטבע יש גחמות וסדר זמנים משלו. ציוויליזציות שלמות כמו פומפי התפתחו למרגלות הרי געש וגם רבות נמחקו.
ד”ר דורון מור הוא הגיאולוג של רמת הגולן הוא כתב כמה ספרים בנושא, הגולן- ארץ הרי געש. היה וולקנולוג שחקר את רמת הגולן, יום אחד בעקבות מחקריו עלה מכיוון גשר בנות יעקב לרמת הגולן וראה תמרות עשן וחשב שזה קורה. בסוף התברר לו שזה פגז של צה”ל, אם דורון מור חשב שזה קורה, אז יכול להיות שהמקום הזה קצת מסוכן, לשבת בסמוך ללועו של הר געש. במיליון השנים האחרונות לא היו התפרצויות באזור זה, הוולקניזם ברמת הגולן נמצא כל הזמן בתנועתיות לכיוון צפון מזרח. לא נראה שיש כאן סכנה. תצורת גולן בת מיליון שנה, יחסית צעירה. במזרח רמת הגולן באזור הלג’ה יש וולקניזם צעיר, לא בתחומי אמת הגולן, אלא כחלק מאותה תופעה קדומה. יש בסביבות רמת הגולן תופעות וולקניות צעירות. אין היום הגדרה בוולקניזם למקום כבוי. בקע סורי אפריקני ואי הסדרים שיצר היה קטליזטור ליצירת פעילות געשית, היום הפעולה מתונה ממה שהייתה, אך אדם כציץ השדה יציץ, אנו חיים עשרות שנים, הטבע מיליוני שנים. בני אדם מתיישבים לצד הרי געש, שם אדמות פוריות ביותר, בני אדם חושבים שזה יהיה בסדר, לרב זה בסדר עד שיש התפרצות.
אנו רואים מפה את רכס בשנית עם תחנות רוח טורבינות המפיקות חשמל אפקטיבי, עם רוחות כאלה כאן אפשר לספק חשמל ליישובים פה מסביב. מהרכס למטה אנו מגיעים למפתח עם אגם המים הגדול ויישובי בקעת קוניטרה הסורית, זו הפתחה הצפונית של קוניטרה (אחת משתי פתחות עליהן דיברנו – הפתחה השנייה – בדרום רמת הגולן). אנו רואים בתים חרבים עם קרן שמש, זו העיר קוניטרה עד 67, עיר שרב אוכלוסייתה הייתה צ’רקסית, זו קוניטרה הישנה, החרבה. עיר שעד 67 הייתה סורית עד שנכבשה על ידי כוחותינו ובעקבות הסכמי שביתת נשק של מאי 74 אחרי מלחמת יום כיפור קוניטרה מוחזרת לסורים עם דרישה של מדינת ישראל להתיישבות ושיקום העיר, המחשבה הייתה שמקום בו מושיבים אזרחים הוא מקום אשר פוטנציאל הלוחמה והאלימות בו יורד. הסורים לא ביצעו את מה שהוסכם, אלא הקימו את קוניטרה ג’דיידה – קוניטרה החדשה.
קוניטרה וסביבתה צריכים להיות מפורזים מכוחות צבא, אך בפועל יושבים שם חיילים סורים. אין כוחות גדולים ושריון, אך לפני שנה היה קרב קשה בין המורדים לצבא הסורי, היו כאן טנקים, מרגמות, תותחים, צבא, העסק בער, מדינת ישראל לא התערבה, כי במצב הסורר בסוריה היום, עדיף שלא, שישברו את הראש. אנחנו רואים את קו התלים הסוריים. באמצע – בקעת קוניטרה הסורית ובה אגם גדול התופס את ערוציו העליונים של נחל אַלַן, הסורים למדו יפה מאגודת המים של רמת הגולן שניתן לתפוס כאן מי נחלים, ערוצים ומסילים, לאגור אותם במאגרים ולהשתמש בהם לחקלאות, הם עשו כמעשינו.אנו רואים את קו התלים הישראלי והסורי ובאמצע בקעת קוניטרה. בין רכס חרמונית בשנית לבין רכס הבוסטר , במקום בו נמצאת העיר החרבה נמצאת קוניטרה . ניתן להבין מדוע הצבא הסורי לא רוצה לחדור עם כוחות השיריון שלו בפיתחת קוניטרה הראשית אלא מרכז מאמץ בפיתחה המשנית, הצפונית, של קוניטרה – בין רכס הבוסטר (בוסטר-משאבת מים) לחרמונית – במה שנקרא “גזרת הואדי”. גם בקוניטרה היו קרבות, אך הקרב המרכזי היה בפתחה הצפונית.
אם נסתכל על מרומי החרמון, אנו רואים אנטנות על קו הרקיע המקבל קרני שמש אחרונות, מצפה שלגים ועוד אנטנה שעכשיו מאוד מוארת, אלו המוצבים הישראלים הנמצאים במרומי החרמון, בואדי מימין למצפה שלגים יורד הגבול ביננו לבין הסורים, חלק ימני של התמונה עם שלוגיות הוא קטע סורי, בואדי יורד הגבול נושק לכפר מג’דל שמס (שאנו לא רואים באור הזה בצורה ברורה) והולך עכשיו לכיוון כללי דרום. המחצבה הגדולה שאנו רואים היא בשטח סוריה בעוד חרמונית בשטח ישראל, ביניהם עוברת דרך פטרולים החוצצת בינינו לשטח הסורי, דרך נהדרת להבחין היא לראות שטחים מעובדים. אנו רואים כתם חום אפור של כרמים שהולכים עד קו הגבול, רכס הבוסטר בתוך תחומי ישראל ומעברו יש קו גבול עוטף את הבוסטר ממזרח ומשמאל לאגמון הקטן יש בתים לבנים אשר עכשיו דולקת בהם תאורה, דרומה אנו רואים אגם הנמצא בשטחנו והבתים החרבים בשטח סוריה, אנו רואים קו מטעים מסודרים עד המטעים ישראל ומשם עד הבתים החרבים סוריה. הגבול מגיע לבסיס גדול ולבן של האו”ם ושם לפני הבסיס בצידו השמאלי ליד מבנה לבן בודד ניתן לראות תעלה, תלם לבן עמוק ההולך מזרחה הולך במקביל לתעלת הנ”ט, הוא נעלם, האנטנות והשבשבות בתחום מדינת ישראל, הוא הולך לכיוון תל פארס, לכיוון ערוץ הרוקַד ומגיע למשולש הגבולות באזור הכפר מוחֵייבה.
כמובן על פסגת הבנטל מחכה לנו בית קפה קופי ענן ותערוכה מקסימה של פיסול, בה מוצגים פסלי פלדה של הפסל יופ דה יונג.
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד. הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית. וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר? "משא האדם הלבן" בסוף פברואר של שנת...
תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”. בדרך לתל נעצור לברכה בסמוך לתל חצור,...
