לטבע אין סימוני שבילים שיועדו לבני אדם, אין תמרורים או רמזורים. אבל לפעמים, הטבע נותן סימן ברור - עד כאן ולא עוד! יצאנו לנחל שרף - לטייל, לטבול ולמצוא את התמרור של הטבע. לא מלאך ולא שרף לפני זמן...
ספר המדבר בארץ ישראל מהווה רצועה צרה שכיוונה צפון-דרום בסמוך לגבול מדבר יהודה, ומזרח-מערב בסמוך לגבול הנגב.
לספר המדבר מאפיינים גאוגרפיים, אקולוגיים והיסטוריים המבדילים אותו הן מאזור המדבר והן מהאזור הים תיכוני.
סְפָר המדבר בארץ ישראל הוא אזור גאוגרפי המפריד בין מדבר הנגב ומדבר יהודה ובין החבל הים תיכוני שבו האקלים לח יותר.
ההתיישבות בספר המדבר הושפעה מיציבות השלטון המרכזי. בתקופות של שלטון חזק היו יישובים גם באזור ספר המדבר.
אחד המקומות הבודדים בספר המדבר שבהם נמצאו שרידי יישוב – יחסית גדול – הוא בערד הקדומה (ניתן להכיר בסיור אחר).
בדואי הוא אדם אשר חי במדבר.
הבדואי חי את החיים הפשוטים בתוך המדבר, אלה חיים אשר בהם השגרה לא משתנה כמעט.
כגון: החזרת העדרים, גמלים, סוסים, המגורים באוהל וחיי נדודים.
חיי המדבר ותנאיה הכריחו את הבדואי לנדוד ממקום למקום, כדי לחפש מרעה ומקורות מים לעדריו השונים בתחום המדבר.
לכן, הוא הסתגל לאורח חיים בלתי קבוע מבלי לסטות או לפלוש לשום שטח אחר מחוץ לשטח של המדבר, וכל נדודיו של הבדואי היו אך ורק בגבולות המדבר.
הגמל והסוס הם חלק בלתי ניתן לוותר עליהן בחייו של הבדואי, הוא נעזר בהן לנדוד ממקום למקום.
חלק גדול מן הבדואים עזב את המדבר והחלו לחיות חיי קבע על השטחים החדשים אשר הוקצבו להם.
הם עברו מן המדבר לאדמה פורייה ונאלצו להיות חקלאים כדי שיתמודדו עם אורח חייהם החדש.
הניסיון הראשון ליישב את הנגב ממניעים ציוניים היה הקמת היישוב רוחמה בשנת 1911, ניסיון שלא עלה יפה בגלל תנאי המדבר.
הניסיון הבא של הציונות ליישוב הנגב אירע בשנת 1943, אז הוקמו שלושת המצפים: רביבים, בית אשל וגבולות.
לאחר הקמת מדינת ישראל, עם הסרת המגבלות שהוטלו על ידי ממשלת המנדט, תמך דוד בן-גוריון ביישוב הנגב ופיתוחו, ואכן הוקמו בו יישובים רבים.
המתיישבים פיתחו גם שיטות חקלאות מפותחות טכנולוגית שיתאימו לגידול באקלים הנגב, ועד היום מתפרנסים חלק מהתושבים מחקלאות.
היישוב הוקם כיישוב קהילתי שבתחילה נקרא “גבעת להב”, על-שם גבעות להב הסמוכות ליישוב.
ועדת השמות הממשלתית קבעה כי היישוב יקרא “שלהבית”, אך תושבי היישוב התנגדו לשם.
לבסוף, הוצעה פשרה והוחלט לקרוא ליישוב “להבים”. משפחות המייסדים מאוגדות בעמותת “גבעות להב”.
בניית היישוב ותשתיותיו מומנה על ידי המתיישבים, ומוסדותיו הציבוריים מומנו ברובם על ידי המדינה.
עבודות הפיתוח החלו בשנת 1983 ותחילת בניית יחידות הדיור החלה בשנת 1984.
ראשון המתיישבים נכנס לגור בשנת 1985.
באפריל 2010, הוכרז על חנוכתו של פארק התעשייה “עידן הנגב” סמוך ללהבים, על-פני שטח בגודל 1,700 דונם.
ניהול הפארק יעשה במשותף על ידי מועצת להבים, המועצה האזורית בני שמעון ועיריית רהט ועל-פי התכנון,
יפעלו בו, בשלב הראשון, 18 חברות.
סודה סטרים רהט
רהט הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע.
במסגרת תוכנית זו, הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה.
בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר טלאל אלקרנאוי לראשת המועצה האזורית בני שמעון סיגל מורן.
שטח השיפוט של רהט גדל ל-42 קילומטר מרובע כמעט כגודלה של תל אביב.
רמת האבטלה במגזר הבדואי בדרך כלל גבוהה מאוד. לתושבי רהט יש מספר אופציות תעסוקתיות באזור, בהן עבודה במפעלים ועסקים בכמה אזורי-תעשייה בנתיבות, אופקים, באר-שבע, רהט ואזור תעשייה עידן הנגב שגם נמצא בעיר.
ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט.
אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה לנשים הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים, שפעיל מ-2010.
המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה זו בשיתוף עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.
הבית של חוסיינה
באר שבע לא רחוקה ונהדרת לשילוב באזור (כנסו ללינק)
לטבע אין סימוני שבילים שיועדו לבני אדם, אין תמרורים או רמזורים. אבל לפעמים, הטבע נותן סימן ברור - עד כאן ולא עוד! יצאנו לנחל שרף - לטייל, לטבול ולמצוא את התמרור של הטבע. לא מלאך ולא שרף לפני זמן...
אם תשאלו תייר על מקומות יחודיים בישראל, ים המלח יהיה, ללא ספק, בשורה הראשונה. המקום הנמוך בעולם? Check! הים ההוא שאתה יכול לצוף בו בלי לזוז? check! מקום שאפילו הבוץ נחשב בו לתרופת פלא? Check and check! אבל גם...
הדרוזים ברמת הגולן בשנת 1981, התקבל חוק הגולן שסיפח למעשה את הגולן למדינת ישראל וכשנה לאחר מכן כבר היו מועצות מקומיות דרוזיות. הדרוזים ברמת הגולן קיבלו את החוק במחאה חריפה והכריזו על שביתה כללית, אם כי 5...