יצחק שמיר תל אביב ופולין

תיק מספר 24282PS.

שם: יצחק יֶזֶרניצקי.

מבנה גוף – חסון/גוץ.

שיניים: טובות.

סימן היכר: גבות עבות ביותר, שנפגשות באמצע.

קבוצת טרור: שטרן.

ברח מאריתריאה ב-1947.

זה כרטיס הבולשת הבריטית של יצחק שמיר,

איש לח"י, סוכן מוסד וראש הממשלה של ישראל.

אז איך הגיע מגלות באריתריאה לראשות הממשלה מטעם הליכוד?

טוב, על זה המאמר!

מר קולינס והרב שמיר

יצחק יזרניצקי נולד ב-1915,

בתחומי האימפריה הרוסית (בלארוס) ולמד בפולין.

הוא לא סיים את לימודי המשפטים שלו – בגלל שעלה לארץ.

כבר בפולין, היה פעיל בית"ר נלהב

ובארץ הצטרף, באופן טבעי, לאצ"ל בשנת 1937.

בגלל הנאצים, הוא הפך לנצר היחיד ממשפחתו – הוריו ואחיותיו נספו בשואה.

יצחק שמיר, 1938
מקור: אוסף התצלומים הלאומי

בשנת 1940, על רקע חילוקי דעות בנוגע לשלטונות הבריטים,

קבוצה רדיקלית פרשה מן האצ"ל – ויצחק הצטרף אליהם, שנה מאוחר יותר.

במחתרת הוא קרא לעצמו "מיכאל", על שם מייקל קולינס,

שהוביל את המאבק האירי בשלטון הבריטי.

גם שמו המוכר, שמיר, נשאר איתו מהתקופה

דמיינו אתם את שמיר, לבוש עם מגבעת ומעיל משי שחור ארוך,

על לחייו – פאות ועל פניו – זקן.

כרגע פגשתם בדמיונכם את "הרב שמיר",

את יצחק בן ה-35 שמנסה להסתתר מהבולשת הבריטית.

לפי הבולשת, שמיר גר ברחוב משה שרת,

בתל אביב – ואכן,

היום יש שם לוחית שמציינת "בבית זה חי יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי של ישראל".

מודעת "מבוקש" על ראשם של נתן ילין-מור (בתמונה מופיע כנתן פרידמן-ילין), שמיר (בתמונה – יזרניצקי), ויעקב אליאב (בתמונה – לבשטין)
מקור

תיק מספר 24282PS

למה הבולשת התעניינה בבחור הצעיר?

על חברותו בלח"י הוא נכלא במחנה המעצר מזרע ליד עכו (היום – בית חולים פסיכיאטרי).

הוא וחברו לארגון, אליהו גלעדי,

התחבאו מתחת למזרנים במחסן וברחו באישון לילה, אחרי שצלחו את גדר התיל.

אחרי מותו של מייסד לח"י, יאיר שטרן,

הוא וגלעדי הצטרפו להנהגה הקולקטיבית החדשה של הארגון.

תוכלו לקרוא יותר פרטים על שטרן והריגתו/רציחתו בידי שוטר בריטי במאמר על לח"י.

להנצחת לומחי הלח"י הוקדש חלק מיער משמר איילון.

חלקו השני מוקדש ליחידות היהודיות השונות שנלחמו לצד הבריטים במלחמות העולם.

גלעדי התגלה כמנהיג בעייתי, יש לומר.

פעולותיו היו מובילות, אולי לשפיכות דמים ומלחמת אחים בין לח"י לשאר המחתרות.

כשגלעדי הגיע לראות האם ניתן להשתמש בסירות של "בית הספר הימי זבולון" להברחת נשק לצפון,

ירו בו שני אנשי לח"י מטווח אפס וגופתו נקברה, אי-שם בחולות תל אביב.

רק בשנת 1994 סיפר שמיר שנתן את הפקודה – אבל יש סודות שאיתם נקבר.

כשטיילו לאורך הירקון, תדעו – כאן, ליד מחסן הסירות הוצא להורג גלעדי.

דיוקנו של יצחק שמיר בשנות ה-40
מקור: דוד תדהר (עורך), "יצחק שמיר (יזרניצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1970

ביקורת בונה, בסגנון לח"י

אחרי מותו של גלעדי,

התבסס שמיר בראשו של הארגון ובפקודתו בוצעו מספר פעולות נגד הבריטים,

שגם עליהן כתבתי במאמר על לח"י.

הוא נתפס שוב והפעם – נשלח לגלות באריתראה בשנת 1946.

כעבור שנתיים, נמלט וחזר לארץ, כמה ימים אחרי הכרזת העצמאות.

צה"ל הוקם, אבל "לוחמי חירות ישראל" לא אמרו את מילתם האחרונה.

לארץ הגיע הרוזן השוודי ברנדוט,

שיכול היה לצפות ליחס חם אצל היהודים

אחרי הכל, בשנת 1945, הוא הגיע להסכמים עם הנאצים,

שאפשרו לו להציל מאות יהודים מהגטאות.

הוא הגיע להציע ליהודים וערבים שנלחמו על הארץ הצעת פשרה

אלא שירושלים לפי ההצעה תישאר בשליטה ערבית.

לח"י מחה בעזרת שלטים באנגלית

וב-17 בספטמבר 1948 הם בחרו למחות בעזרת תת-מקלע גרמני

וירו בו בתוך מכוניתו שעמדה בפינת הרחובות הפלמ"ח והגדוד העברי עד שהמקלע התפרק ביד.

תוכנית ברנדוט מתה איתו.

אגב, אחד "האמבולנסים השוודים" שהובילו את ניצולי המחנות נמצא במוזיאון יד ושם.

הפגנת לח"י נגד ברנדוט בירושלים
מקור

יצחק שמיר בתחבולות עשה מלחמה

זה היה סופו של הלח"י, שפעיליו נעצרו ונכלאו בישראל.

שמיר עצמו נחקר – אך שוחרר.

אחרי שחרורו, המשיך בפעילות פוליטית וגם הקים,

יחד עם חבריו למחתרת, חברה לסלילת כבישים.

בשנת 1955, הוזמן להצטרף למוסד,

למרות שבאותו הזמן אנשים ממפלגות ימניות לא קיבלו משרות ממשלתיות.

שמיר הצליח כרב-מרגלים.

בין השאר, הוא הקים את יחידת "מפרץ" (היום קיסריה)

אגף המבצעים המיוחדים של המוסד,

הכולל גם את מבצעי החיסול שקנו למוסד תהילת עולם.

תוכלו להכיר מעט מהעולם הביון הישראלי אם תבקרו ב"מרכז למורשת המודיעין" בגלילות.

אין לנו תיעוד שך תמונות מתקופת כהונתו במוסד אבל תמונה של האיש עובד לטובת המדינה יש לנו.
צילום: מגי איילון, לע"מ

עליות, מורדות -ושוב עליות

אחרי שירות במוסד – פנה לפוליטיקה ונבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת "חרות" של בגין.

לאחר "המהפך" המפורסם – שמיר הפך לראש הכנסת הראשון מטעם הליכוד.

כאיש ארץ ישראל השלמה, הוא התנגד למסירת חצי האי סיני ונמנע בהצבעה לאישור הסכם השלום עם מצרים.

משנת 1979 ועד 1983 היה שר חוץ.

כאן דבק בו רבב על כך שידע על הטבח בסברה ושתילה

אך לא נקט בפעולה כלשהי, אם כי המידע שבידו היה חלקי בלבד.

בשנת 1983, בגין הודיע ש"אינני יכול עוד" ופרש מראשות הממשלה.

שמיר ניצח את דוד לוי בקרב על ראשות הליכוד והפך לראש הממשלה.

בקדנציה הראשונה, הוא נאלץ להתמודד עם הבוץ הלבנוני,

משבר כלכלי ופרשת "קו 300",

בה התברר ששב"כ ירה למוות בשני מחבלים, אחרי שנעצרו.

כולם צפו לנפילת ממשלת הליכוד בבחירות

אבל הישג אלקטורלי של הליכוד נתן לשמיר מספיק קלפי מיקוח כדי ליצור ממשלת אחדות עם המערך.

ספק אם שמיר היה זוכה בהנצחה ברחבי הארץ,

אילו הוא היה ראש ממשלה של קדנציה אחת

כמו, למשל פארק על שמו במעלה אדומים הכולל אגם, מתקני משחק וכושר ועוד.

יצחק שמיר בעת ביקור ברפא"ל, 1985; מאחוריו עוזרו צחי הנגבי, ומימינו יוסף לוין, איש רפא"ל.
מקור: יוסף לוין

על גגות תל אביב…

מלחמה חשובה נוספת בקדנציות של שמיר היתה מלחמת המפרץ,

מלחמה שלא השתתפנו בה.

ישראל, שהתרגלה להחזיר עין תחת עין,

שמרה הפעם על איפוק ונתנה לארה"ב לעשות את העבודה בעיראק.

אילו היינו מגיבים, מדינות ערב שעזרו להילחם בסדאם היו נאלצות לפרוש.

על פועלו כראש ממשלה נקראה על שמו מנהרה בכביש 6, ליד יקנעם.

בנוסף, ראש הממשלה התמודד עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה,

התקוממות פלסטינית שצה"ל לא הצליח לדכא.

נפילת מסך הברזל איפשרה לשמיר להגשים את חלומו

להביא עלייה מסיבית של יהודים מבריה"מ.

במבצע שלמה הוטסו לארץ גם עולי אתיופיה

וגלי העליה האלו היו החשובים ביותר מזה כמה עשורים.

בגלל הצורך בערבויות אמריקאיות לקליטת העלייה,

הסכים שמיר ללכת לועידת מדריד.

הועידה הייתה צעד ראשון למשא ומתן בין ישראל לערבים,

שהביא למשא ומתן עם הפלסטינים ולנורמליזציה,

שאת פירותיה אנו קוצרים היום.

מפלגות הימין הקיצוני ראו בכך תקדים מסוכן,

פרשו מהקואליציה וגרמו לנפילת הממשלה.

שמיר מקבל את פניהם של עולים חדשים מאתיופיה
ייחוס: לשכת העיתונות הממשלתית

לאחר מכן, לא הצליח שמיר לזכות בבחירות והפסיד את מקומו בראשות המפלגה.

הוא המשיך בפעילות ציבורית, אך עם הזמן, מעורבותו קָטְנה.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלת האלצהיימר ונפטר ב 30 ביוני 2012.

בגיל 96 נטמן בהלוויה ממלכתית בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, לצד אשתו.

לנו רק נשאר להודות לאותו אדם שהנהיג את ישראל ביושר,

תוך כדי שהוא דבק בעמדותיו מההתחלה ועד הסוף.

קבריהם של יצחק ושולמית שמיר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל
מקור: Itai Zoref

אם אהבתם את הכתבה על יצחק שמיר אולי תהנו משאר הכתבות על אישים מפורסמים

טיול בעקבות יצחק שמיר בתל אביב יכול להתחבר לסיבוב בשכונת פלורנטין, לחצו כאן!