זכרון יעקב עלייתה נפילתה ועלייתה בשנית

אשמח את תשתפו את חבריכם:

זכרון יעקב עלייתה

המטרה: זכרון יעקב לעתיד

1882 היא השנה שבה כמאה משפחות מרומניה מקבוצת “חובבי ציון” לוקחות את גורלם בידם ויוצאות לפלסטינה – ארץ הקודש.

מטרתם, לעבוד את אדמתה בזיעת אפם ולבנות לעצמם בית ונחלה בארץ אבותיהם. בהתחלה שמה לא היה זכרון יעקב אלא כונתה זמרין, ע”ש הכפר הערבי שחי במקום.

תנועת “חובבי ציון” הוקמה ברוסיה וברומניה בסוף המאה ה-19 בתגובה לאנטישמיות ולמכשולים שהושמו בפני האמנציפציה של יהודי אותן ארצות.

כחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ואף בקרב היהודים.

בתנועה היו חברים יהודים מזרמים שונים, כאשר המכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל.

בעיני העולים – מצאה חן נחלת “זמרין” שעמדה למכירה ע”י פרנסיס ג’רמן, סוחר שהיה גם הקונסול הצרפתי בחיפה.

טלגרמה נשלחה בדחיפות לוועד המרכזי ברומניה ועד מהרה נישלח הכסף ונחלת זמרין נרכשה.

הם רכשו במושבה הגרמנית בחיפה: עגלות, מחרשות, שוורים ועוד ציוד הדרוש לעבודת האדמה.

העמיסו את הציוד על העגלות והגיעו לזמרין נחלתם. מיד בבואם התחילו במרץ במלאכת סיקול הקרקע והכנת חלקות קטנות, לזריעת גרגרי החיטה שהביאו איתם.

מפאת חוסר מקום מגורים בגבעת זמרין, אלתרו החלוצים ובנו להם בגבעת זמרין, חושות מבוץ ואבנים.

אמנם לישון על האדמה הקשה, לעיתים עם נחשים ועקרבים, לא היה תענוג גדול, אבל כאשר מגשימים חלום, גם החושה היא ארמון.

נפילתה של זכרון

לא עבר זמן רב ושרשרת פגעים פקדה את הזמרינים. גנבות ע”י שכנים לא ידידותיים. שוורים, מחרשות וכול ציוד אחר,  היו מטרות לגנבים.

פקידי הממשל הטורקי גם הם חשפו את  ציפורניהם. מידי פעם זימנו את הזמרינים בתירוצים שונים למשרדי הממשלה בחיפה או בעכו.

הכל כדי “לשאוב בקשישים” מקופתם המידלדלת של הזמרינים. הבעיה הקשה מכולם הייתה הפסקת העזרה המובטחת מרומניה.

בוועד המרכזי ברומניה נגמרו הכספים והזמרינים נעזבו לנפשם. העוני, הרעב והמחלות פקדו את הזמרינים ומשפחותיהם.

בתקופה קשה זו מתו כעשירית מציבור החלוצים. הילדים היו הנופלים הראשונים.

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים.

התושבים פנו בתחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה שם יקבלו פתרון למצוקתם.

לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים הודה לרצון הטוב אך הכריז: “לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם”.

התושבים פנו לנדיב הידוע, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב- כ”ח אלול תרמ”ג את ידיעה:

“נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב”.

לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט”ו חשון תרמ”ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, תחת הכותרת: “נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד הידוע”.

עלייתה בשנית

הברון רוטשילד נתן למקום את השם “זכרון יעקב” על שם אביו ג’יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

בתקופה קצרה ולמרות מכשולי הביורוקרטיה והתאווה ל”בקשישים” של השלטון הטורקי, נבנתה מושבה יש מאיין.

עד היום אנחנו נהנים ממושבה מתוכננת היטב, כל החידושים והשכלולים שהיו בזמנו בזכרון מורגשים. המושבה שנבנתה עם הרבה חוכמה ואהבה לתאפרת.

הליכה במושבה

יופי וארגון טוב

הקמת גני נוי בזכרון יעקב, הנטועים עצי סרק, לטיולים “ולנשמה”, עד אז היו בפלסטינה רק גני בוסתנים, נטועים בעצי פרי בלבד.

רחובות רחבים וישרים שעגלה רתומה לסוסים תוכל להסתובב בהם עם מדרכות.

אחידות במרחק הבניה, כל הבתים בנויים במרחק 5 מטר בדיוק משפת המדרכה.

לכל הבתים גגות רעפים אדומים מיובאים מצרפת.

שטחים פנויים בקדמת הבית המיועדים לגינות פרחים. כיום ידועים כחצרות האיכרים.

אספקת מים ע”י מפעל מים מודרני,בריכת בנימין הכולל, ברזים ציבוריים, מזרקות ובריכות נוי.

בית כנסת גדול ומפואר, בית מרקחת תרופות ניתנו חינם ליהודים ולערבים, בית חולים גם הוא חינם, בית ספר חינם, חנות כלבו הגדולה ביותר בארץ, בית ספר ללימוד עבודת הקרקע לחלוצים צעירים, ועוד הרשימה ארוכה.

לסיכום

מההתחלה ועד סופה של תקופה זו נעשו דברים עם הרבה כוונות טובות, בצורה ספונטנית, מתוך התלהבות והרבה חוסר ניסיון.

אנשי העלייה אכן הגשימו את שאיפותהם, שהייתה יישוב הארץ והקמת נחלות בארץ הקודש.

ניתן להרחיב את יום הטיול בצירוף סיור בעקבות מחתרת ניל”י וסיפורי האהבה, או להמשיך לטייל באזור חוף הכרמל הקסום.

זכרון יעקב עלייתה נפילתה ועלייתה בשנית
5 (100%) 2 votes

אשמח את תשתפו את חבריכם:

2 תגובות

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)