תיאורים רבים לעיר צפת צפת משדרת ניגודיות מעניינת, והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה. מדובר באחת הערים המרגשות בארצנו, יופייה מהמם, האוויר צלול והנופים של...
דמיינו לכם את הדבר הבא – אתם לקראת הסיום של הטיול שלכם בירושלים.
האוטובוס נוסע בעצלתיים בירידה בכביש 1, חזרה הביתה.
המדריך עוצר אתכם בפעם האחרונה להיום וכולם יורדים לאכול חומוס.
איפה? באבו גוש, כמובן!
היום נדבר על החומוס הנפלא, כמובן, אבל יותר מכך
נגלה מקום היסטורי חשוב ששווה הרבה יותר מ"ביקור על הדרך".
המקום שנקרא היום אבו גוש (או : אַבּוּ ע'וֹשׁ, תלוי בתעתיק),
היה נקודה אסטרטגית בדרך לירושלים מקדמת דנא.
כשאתם עוצרים כאן לצד הדרך לבירה,
אתם עושים את מה שעשו אין ספור אנשים בכל התקופות.
המקום מזוהה עם הישוב המקראי קריית יערים,
אבל הממצאים הולכים עוד יותר אחורה, לתקופה הניאוליטית.
אולי התושבים המוכרים ביותר של הכפר בעת העתיקה היו הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס,
שהגיע לארץ כדי לדכא את המרד הגדול ונשאר כאן, בפאתי ירושלים.
אחת מהכתובות קבועה כיום על הקיר החיצוני ליד הכניסה לקריפטה של כנסיית המנזר הבנדיקטיני.
בתקופת ימי הביניים ישבו כאן הצלבנים ומהם נשארה "כנסיית מריה הקדושה של התחייה"
ובה פרסקאות מהמאה ה-12 שנשתמרו בחלקן.
על אחת מהן כנראה צויר גאורגיוס הקדוש, מכניע את הדרקון.
מתחת למנזר – קריפטה עתיקה, בה עד היום זורם מעיין.
לפי המסורת הנוצרית, זהו מעיין אמאוס, לידו התגלה ישו לשניים משליחיו, אחרי שחזר לתחיה מן המתים.
המקום ננטש ע"י הנוצרים במאה ה-15,
אך הנזירים הבנדיקטים חזרו לכאן בתחילת המאה ה-20 ושיקמו אותו.
הקריפטה נחפרה מהחול שסתם אותה והכנסיה המחודשת מרשימה ביופיה,
עם קמרונות צולבים וקשתות עם שפיץ.
המנזר מארח פעמיים בשנה את פסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית בסוכות ושבועות.
דמיינו לכם חבורה בלקנית רועשת בחצרת הכנסיה או פלמנקו בתוך הקריפטה,
לצד המעיין ותבינו עד כמה זו חוויה ייחודית.
מיטב האמנים מהארץ ומחו"ל באים לכאן,
בין השאר בגלל האקוסטיקה הטובה של הכנסייה.
זהו אינו המנזר היחיד באבו גוש.
כאן, על בסיס הריסות של כנסייה ביזנטית עתיקה,
הוקם "כנסיית גבירתנו של ארון הברית" (מצרפתית Notre-Dame de l'Arche d'Alliance).
למה ארון הברית?
לפי התנ"ך, ארון הברית נלקח חזרה מהפלשתים,
אחרי שנפל לידיהם בימי שמואל הנביא ושכן כאן עשרים שנה עד שדוד המלך העלה אותו לירושלים.
למנזר החדש יש סיפור מרתק – הוא פרי עבודתה המאומצת של האחות ג'וזפין רומב מצרפת,
שזיהתה את המקום באמצע המאה ה-19 כתל יערים, ודחפה לבניית המנזר במקום.
למרות הקשיים והצורך לעזוב את המקום למשך מלחמת העולם הראשונה,
המנזר והכנסייה נחנכו ב-1924.
שרידיה של האחות ג'וזפין קבורים ליד האספיס.
הדבר הבולט ביותר שנראה מבחוץ בכנסייה היפה הוא הפסל של מדונה והילד על גג הכנסייה,
שעומד על גבם של שני מלאכים.
מוטיב המלאכים נמשך לתוך הכנסייה
על התקרה יש עיטורי מלאכים שמשלבים ידיים או מברכים את אורחי הכנסיה,
לצד עיטורי צלבים ודוגמאות גיאומטריות.
ליד המזבח הצפוני של הכנסייה תראו את הפסיפסים ששרדו מהכנסיה הביזנטית.
דיברנו הרבה, אבל בכלל לא אמרנו דבר על תושבי המקום.
למרות החשיבות של המקום לנוצרים, תושבי אבו גוש הם מוסלמים.
לפי טענתם, מוצאם של התושבים מהקווקז
ו"אבו גוש" זה שיבוש של ""אבו אינגוש" (הרפובליקה האינגושטית נמצאת בקווקז, תחת שליטה רוסית).
אולי לא שמעתם על האינגושים, אבל כנראה שמעתם על בני דודם הצ'צ'נים.
ובכן, גם הצ'צ'נים שמעו על אנשי אבו גוש
בשנת 2014 נחנך במעמד נשיא צ`צ`ניה רמזן קדירוב,"המסגד הצ'צ'ני" החדש של הכפר, מכספים שנתרמו על ידו.
המסגד נקרא באופן רשמי על שם אביו המנוח, הנשיא אחמד חג`י קדירוב, שנרצח בשנת 2004 בפיגוע טרור בארצו.
המסגד החדש לא פחות ממסנוור
כיפת המסגד מוזהבת וכך גם ארבעת המינרטים התמירים שעומדים צמוד לכל פינה של המבנה, לפי המסורת הקווקזית.
פנים המסגד גם מרשים ביותר, עם פסוקים מהקוראן,
בקליגרפיה יפיפיה ומאה שמות האל בערבית על הצד הפנימי של הכיפה, כך כשכל שם ממוסגר במין מדליון.
המסגד יכול להכניס כ-3,000 מתפללים, מה שהופך אותו לאחד הגדולים של ישראל.
עכשיו, אני בטוחה שאם הייתם מבקרים בכפר גם בלי לאכול את החומוס המדהים שלהם,
לא הייתם מאוכזבים,
אבל אולי החברים/משפחה בבית לא היו סולחים לכם אם לא הייתם מביאים קילו-שניים של המשחה הטעימה בטייק-אווי.
החלק הזה מוקדש להם.
מי הוא אבו שוקרי המקורי?
מסתבר שהוא נמצא בכלל בעיר העתיקה בירושלים.
זה לא הפריע לשלוש (!) מסעדות מאבו גוש לקרוא לעצמן כך.
עם הזמן שתיים מהן שינו את שמן, לא ללא מכתב אזהרה מעורך דין…
סמי אבו שוקרי טוען שהוא אבו שוקרי המקורי,
שכל מי שהיה בכפר עם שילוט של אבו שוקרי המקורי הוריד אותו, ורק הוא נשאר.
את סוד החומוס שלו הוא לא מוכן לגלות.
בנוסף תמצאו כאן גם סלטים, פלאפל, שיפודים צלעות כבש ופרגית.
גם נאג'י פתח לפני 29 שנה חומוס שקרא לו אבו שוקרי המקורי.
בעזרת עיתונאית שרצתה לעזור וכתבה שבאבו גוש פתחו חומוסיה התחיל המקום להתפרסם.
לא היה לו אפילו שם.
כשהגיע שלט למקום אמר להם נאג'י לכתוב אבו שוקרי, כי שמע הרבה על החומוס שלו.
הבן של אבו שוקרי מהעיר העתיקה תבע אותו והוא שינה למסעדת נאג'י.
למרות שזו חומוסיה שווה להגיע לנאג'י בשביל הקבב.
עזמי איברהים, בעליה של המסעדה הלבנונית, גם שם שלט עם השם אבו שוקרי.
גם אליו שלח אבו שוקרי מהעיר העתיקה מכתב מעו"ד שהתנה את השימוש בשם בקניית זיכיון.
בהשראת השף ישראל אהרוני שינה עזמי את השם למסעדה הלבנונית.
במסעדה מתמחים בתבשילים, חומוס ומנת הדגל של המקום היא עוף ממולא באורז וצנוברים.
אני בטוחה שנהניתם מהטיול שלנו באבו גוש וגם מהחומוס.
אולי תספרו לי בתגובות על החומוסיה האהובה עליכם?
או בעצם – מהי לדעתכם החומוסיה הטובה בארץ?
תיאורים רבים לעיר צפת צפת משדרת ניגודיות מעניינת, והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה. מדובר באחת הערים המרגשות בארצנו, יופייה מהמם, האוויר צלול והנופים של...
גלי עטרי שרה פעם "הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת" - והיא צודקת. אנחנו חיים כאן לצד רסיסים של זמן שקפא. אמת מים רומית כאן, מבצר צלבני שם. וכתובת שמשמרת את כתב ידו המהוסס של מישהו שרק לומד...
כצפונית שגרה במישור החוף, הדרום המדברי תמיד יהיה סוג של אקזוטיקה בשבילי - האקלים שונה, ואיתו הצמחייה, התרבות - ואולי גם האנשים. בסדרת הכתבות הקרובה, נבקר בדרום הארץ ונגלה מקומות מרתקים ונופים עוצרי נשימה! ביחד, לבד בתחילת החורף העובר...