אבו גוש לא רק חומוס

דמיינו לכם את הדבר הבא – אתם לקראת הסיום של הטיול שלכם בירושלים.

האוטובוס נוסע בעצלתיים בירידה בכביש 1, חזרה הביתה.

המדריך עוצר אתכם בפעם האחרונה להיום וכולם יורדים לאכול חומוס.

איפה? באבו גוש, כמובן!

היום נדבר על החומוס הנפלא, כמובן, אבל יותר מכך

נגלה מקום היסטורי חשוב ששווה הרבה יותר מ"ביקור על הדרך".

הלגיון העשירי

המקום שנקרא היום אבו גוש (או : אַבּוּ ע'וֹשׁ, תלוי בתעתיק),

היה נקודה אסטרטגית בדרך לירושלים מקדמת דנא.

כשאתם עוצרים כאן לצד הדרך לבירה,

אתם עושים את מה שעשו אין ספור אנשים בכל התקופות.

המקום מזוהה עם הישוב המקראי קריית יערים,

אבל הממצאים הולכים עוד יותר אחורה, לתקופה הניאוליטית.

אולי התושבים המוכרים ביותר של הכפר בעת העתיקה היו הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס,

שהגיע  לארץ כדי לדכא את המרד הגדול ונשאר כאן, בפאתי ירושלים.

אחת מהכתובות קבועה כיום על הקיר החיצוני ליד הכניסה לקריפטה של כנסיית המנזר הבנדיקטיני.

"VEXILLAT(I)O LEG(IONIS)X FRE(TENSIS"
"חיל המשלוח של הלגיון העשירי פרטנסיס"
הכתובת הרומית במנזר
צילום: Zion Susi Photography

כנסיה שחזרה מן המתים

בתקופת ימי הביניים ישבו כאן הצלבנים ומהם נשארה "כנסיית מריה הקדושה של התחייה"

ובה פרסקאות מהמאה ה-12 שנשתמרו בחלקן.

על אחת מהן כנראה צויר גאורגיוס הקדוש, מכניע את הדרקון.

מתחת למנזר – קריפטה עתיקה, בה עד היום זורם מעיין.

לפי המסורת הנוצרית, זהו מעיין אמאוס, לידו התגלה ישו לשניים משליחיו, אחרי שחזר לתחיה מן המתים.

אחד הפרסקאות בכנסייה.
הפנים הושחטו במהלך הכיבוש המוסלמי.
צילום: Zion Susi Photography

המקום ננטש ע"י הנוצרים במאה ה-15,

אך הנזירים הבנדיקטים חזרו לכאן בתחילת המאה ה-20 ושיקמו אותו.

הקריפטה נחפרה מהחול שסתם אותה והכנסיה המחודשת מרשימה ביופיה,

עם קמרונות צולבים וקשתות עם שפיץ.

המנזר מארח פעמיים בשנה את פסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית בסוכות ושבועות.

דמיינו לכם חבורה בלקנית רועשת בחצרת הכנסיה או פלמנקו בתוך הקריפטה,

לצד המעיין ותבינו עד כמה זו חוויה ייחודית.

מיטב האמנים מהארץ ומחו"ל באים לכאן,

בין השאר בגלל האקוסטיקה הטובה של הכנסייה.

הירידה לקריפטה ולמעיין הנובע התוך הכנסייה.
צילום: Zion Susi Photography

המדונה של ארון הברית

זהו אינו המנזר היחיד באבו גוש.

כאן, על בסיס הריסות של כנסייה ביזנטית עתיקה,

הוקם "כנסיית גבירתנו של ארון הברית" (מצרפתית Notre-Dame de l'Arche d'Alliance).

למה ארון הברית?

לפי התנ"ך, ארון הברית נלקח חזרה מהפלשתים,

אחרי שנפל לידיהם בימי שמואל הנביא ושכן כאן עשרים שנה עד שדוד המלך העלה אותו לירושלים.

שרידי הפסיפסים הביזנטים אשר מוצגים בכנסייה
צילום: Zion Susi Photography

למנזר החדש יש סיפור מרתק – הוא פרי עבודתה המאומצת של האחות ג'וזפין רומב מצרפת,

שזיהתה את המקום באמצע המאה ה-19 כתל יערים, ודחפה לבניית המנזר במקום.

למרות הקשיים והצורך לעזוב את המקום למשך מלחמת העולם הראשונה,

המנזר והכנסייה נחנכו ב-1924.

שרידיה של האחות ג'וזפין קבורים ליד האספיס.

קבר האחות ז'וזפין רומב לצד האפסיס
צילום: Zion Susi Photography

הדבר הבולט ביותר שנראה מבחוץ בכנסייה היפה הוא הפסל של מדונה והילד על גג הכנסייה,

שעומד על גבם של שני מלאכים.

מוטיב המלאכים נמשך לתוך הכנסייה

על התקרה יש עיטורי מלאכים שמשלבים ידיים או מברכים את אורחי הכנסיה,

לצד עיטורי צלבים ודוגמאות גיאומטריות.

ליד המזבח הצפוני של הכנסייה תראו את הפסיפסים ששרדו מהכנסיה הביזנטית.

פסל מרים והילד והמלאכים בכנסייה.
צילום: Zion Susi Photography

כיפת הזהב של אבו גוש

דיברנו הרבה, אבל בכלל לא אמרנו דבר על תושבי המקום.

למרות החשיבות של המקום לנוצרים, תושבי אבו גוש הם מוסלמים.

לפי טענתם, מוצאם של התושבים מהקווקז

ו"אבו גוש" זה שיבוש של ""אבו אינגוש" (הרפובליקה האינגושטית נמצאת בקווקז, תחת שליטה רוסית).

אולי לא שמעתם על האינגושים, אבל כנראה שמעתם על בני דודם הצ'צ'נים.

ובכן, גם הצ'צ'נים שמעו על אנשי אבו גוש

בשנת 2014 נחנך במעמד נשיא צ`צ`ניה רמזן קדירוב,"המסגד הצ'צ'ני" החדש של הכפר, מכספים שנתרמו על ידו.

המסגד נקרא באופן רשמי על שם אביו המנוח, הנשיא אחמד חג`י קדירוב, שנרצח בשנת 2004 בפיגוע טרור בארצו.

המסגד החדש לא פחות ממסנוור

כיפת המסגד מוזהבת וכך גם ארבעת המינרטים התמירים שעומדים צמוד לכל פינה של המבנה, לפי המסורת הקווקזית.

פנים המסגד גם מרשים ביותר, עם פסוקים מהקוראן,

בקליגרפיה יפיפיה ומאה שמות האל בערבית על הצד הפנימי של הכיפה, כך כשכל שם ממוסגר במין מדליון.

המסגד יכול להכניס כ-3,000 מתפללים, מה שהופך אותו לאחד הגדולים של ישראל.

המסגד הציצני באבו גוש.
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

אבו שוקרי המקורי

עכשיו, אני בטוחה שאם הייתם מבקרים בכפר גם בלי לאכול את החומוס המדהים שלהם,

לא הייתם מאוכזבים,

אבל אולי החברים/משפחה בבית לא היו סולחים לכם אם לא הייתם מביאים קילו-שניים של המשחה הטעימה בטייק-אווי.

החלק הזה מוקדש להם.

מי הוא אבו שוקרי המקורי?

מסתבר שהוא נמצא בכלל בעיר העתיקה בירושלים.

זה לא הפריע לשלוש (!) מסעדות מאבו גוש לקרוא לעצמן כך.

עם הזמן שתיים מהן שינו את שמן, לא ללא מכתב אזהרה מעורך דין…

סמי אבו שוקרי טוען שהוא אבו שוקרי המקורי,

שכל מי שהיה בכפר עם שילוט של אבו שוקרי המקורי הוריד אותו, ורק הוא נשאר.

את סוד החומוס שלו הוא לא מוכן לגלות.

בנוסף תמצאו כאן גם סלטים, פלאפל, שיפודים צלעות כבש ופרגית.

חומוס אבו שוקרי המקורי
מקור

האם אפשר להיות מקורי פעמיים?

גם נאג'י פתח לפני 29 שנה חומוס שקרא לו אבו שוקרי המקורי.

בעזרת עיתונאית שרצתה לעזור וכתבה שבאבו גוש פתחו חומוסיה התחיל המקום להתפרסם.

לא היה לו אפילו שם.

כשהגיע שלט למקום אמר להם נאג'י לכתוב אבו שוקרי, כי שמע הרבה על החומוס שלו.

הבן של אבו שוקרי מהעיר העתיקה תבע אותו והוא שינה למסעדת נאג'י.

למרות שזו חומוסיה שווה להגיע לנאג'י בשביל הקבב.

ושלוש פעמים?

עזמי איברהים, בעליה של המסעדה הלבנונית, גם שם שלט עם השם אבו שוקרי.

גם אליו שלח אבו שוקרי מהעיר העתיקה מכתב מעו"ד שהתנה את השימוש בשם בקניית זיכיון.

בהשראת השף ישראל אהרוני שינה עזמי את השם למסעדה הלבנונית.

במסעדה מתמחים בתבשילים, חומוס ומנת הדגל של המקום היא עוף ממולא באורז וצנוברים.

חצר המסעדה הלבנונית
מקור: המסעדה הלבנונית

אני בטוחה שנהניתם מהטיול שלנו באבו גוש וגם מהחומוס.

אולי תספרו לי בתגובות על החומוסיה האהובה עליכם?

או בעצם – מהי לדעתכם החומוסיה הטובה בארץ?

אם אהבתם את הכתבה על אבו גוש אולי תהנו מכתבות אחרות על מנזרים

יום טיול באבו גוש מתחבר מעולה ליום טיול בעין כרם היפה