יגאל אלון בית בירושלים ובכנרת

במאמרים הקודמים התרכזנו בראשי הממשלה,

אנשים שהטביעו חותם על ידי זה שהגיעו למשרה הרמה ביותר בישראל.

הפעם, הסיפור הוא על האיש שהיה צריך להיות יגאל אלון. זה שהיה כמעט.

יגאל אלון תבנית נוף מולדתו

אולי יותר מכל מי שנכתב עליו באתר,

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ' במקור) נולד לאדמת ארץ ישראל וחייו שזורים מגיל צעיר בהגנה עליה – ובטיפוחה.

הוא נולד למשפחה חלוצית ב-1918, בכפר תבור (לשעבר מֶסְחָה).

הוא הכיר את תושביה הערבים של הארץ כפועלים במשק המשפחתי, אולי מגיל אפס.

הישוב, אחת המושבות הוותיקות בארץ, זוכר את החלוצים בפסל מרשים של חלוץ רכוב בכיכר השומר.

מגיל צעיר, היה צריך להגן על החלקה משפחתית

כך, בגיל 13:"עכשיו אתה איש, קח את האקדח הזה וצא בלילה לשמור על חלקת בלוט" (אלון בערבית).

כנראה קבוצה של אנשים רכובים גונבים את התבואה, הוא ירה באוויר ורוכבים בתגובה דרכו את נשקם.

אביו, שפיקח עליו ממסווה, הניס אותם.

כששאל אותו יגאל הצעיר למה לא ירה בהם,

אמר שהם צריכים לחיות לצד הערבים ולא רצה להתחיל שנים של נקמת דם.

בעתיד, כבר כשהיה אלוף, שינה יגאל את שם משפחתו ל"אלון", זכר לאותה טבילת האש הראשונה שלו.

אלון התבור, שעל שמו נקראה החלקה, עומד ליד קיבוץ בית קשת, מקום בו עמד מאות בשנים.

יגאל אלון בעבודה ובהגנה

בגיל 16 עבר ללמוד בבית ספר חקלאי "כדורי" והושפע מחבריו לספל הלימודים

הוא הפך לסוציאליסטי יותר והצטרף לתנועת העבודה ואז

השתקע בקיבוץ גינוסר, מקום שהפך לביתו הקבוע, אליו חזר בכל עת.

בקיבוץ מוקירים את פועלו, בין השאר, על ידי פסל של יגאל אלון, ולצידו מקלע "סטן", שיוצא מתוך ג'יפ.

בזמן שעוד למד בבית ספר כדורי, הצטרף אלון לנוטרים,

כתגובה לאלימות הערבית הגואה בשנת 1936, תקופת המרד הערבי הגדול.

לאחר מכן, הפך לאחד מראשוני החברים בפלוגות השדה של ההגנה (הפו"ש).

איתן, סייר בשטח והיכה בפורעים באופן אקטיבי.

כמפקד מחלקה בפו"ש, השתתף באבטחה של הקמת התיישבות "חומה ומגדל" בחניתה.

תוכלו לבקר (ולטפס) על המגדל המשוחזר של הקיבוץ, עד היום.

העלייה לחניתה, 1938. מימין: יגאל אלון, יצחק שדה, משה דיין
מקור: Jewish National Fund

זה שנשא את הרובה העברי

בשנת 1941, כשהנהגת היישוב ראתה צורך להקים כוח צבאי סדיר,

אלון נקרא לפקד וגייס אנשים לפלוגה א' של הפלמ"ח, מבסיסם בכפר גלעדי.

הוא פיקד על הכוח, שיצא להילחם בלבנון נגד ממשלת וישי ולאחר מכן

עמד בראש המחלקה הסורית – כח המסתערבים הראשון של הפלמ"ח.

פלוגה א' התכנסה לראשונה ליד קיבוץ גינוסר, בחורשת האקליפטוסים שמוכרת מאז כ"חורשת הפלמ"ח".

בשנת 1943 הפך לסגן ראש הפלמ"ח,

תחת יצחק שדה והיה חלק חשוב בשכנוע חברי הפלמ"ח להישאר בשירות ולא להצטרף לצבא הבריטי,

תחת הסיסמה "חברים, מי יישא את הרובה העברי?".

בתקופה זו, פלוגות הפלמ"ח צמחו לגדודים והוקם הפלי"ם

המחלקה הימית של הארגון, שהייתה חשובה במפעל העפלה וגם בהברחות נשק (רכש).

כתבתי עליהם במאמר "נשקיית הישוב העברי".

אלון עם סמל הפלמ"ח על דש בגדו
מקור

ראש לאריות

בשנת 1945 מונה למפקד הפלמ"ח, לאחר שיצחק שדה קודם לרמטכ"ל "ההגנה".

תחת פיקודו, יצא פלמ"ח למבצעים הנועזים ביותר שהיו לארגון עד אז – ליל הגשרים,

שעליו דיברו בעבר ופיצוץ תחנות הרדאר שעל הר הכרמל,

כדי לחבל במאמצים הבריטים לתפוס מעפילים.

היום, בסטלה מאריס, היעד העיקרי של הפעולה, יושב בסיס צה"ל,

אבל תוכלו לבקר סמוך למקום ולנצל את ההזדמנות לראות את חיפה באחת מנקודות התצפית המרשימות בעיר.

אחד מהמבנים הבריטים הישנים בסטלה מאריס
מקור

צפת בידינו!

כשהגיע הזמן להילחם על עצמאות ישראל,

גדודי הפלמ"ח פוזרו בכל החזיתות ותפקיד ראש הפלמ"ח איבד ממשמעותו

יגאל אלון עבר לפקד מהחזית.

המבצעים בהם השתתף רבים מכדי לציין במאמר קצר,

אבל חשוב לציין את כיבוש צפת.

אלון החליט להילחם בדרך עקיפה

קודם כל הוא הורה על כיבוש כפר זיתון ואחרי שהתושבים נסו, פיצץ בתים בכפר, כתרגיל לוחמה פסיכולוגית.

לאחר מכן, תקף ישירות את משטרת צפת ואת המצודה

ונראה שנפילת המעוזים שברה את רוחם של הלוחמים והאוכלוסייה הערבית, שנסה מהמקום.

עין זיתון נשאר בשממונו וניתן לבקר בו כדי לראות כפר ערבי משנת 1948, כולל מעיין ובאר.

המצודה ההרוסה של צפת, שנבנתה במקור על ידי דאהר אל עומר, שווה ביקור גם כן.

משטרת צפת וסימני הקרב על הקירות
צילום: Zion Susi Photography

או/או

אחרי המלחמה, היה ממקימי מפ"ם בעודו אלוף בצה"ל.

דבר זה הביא אותו לעימות עם בן גוריון,

שהרגיש שאסור לאיש צבא לתמוך במפלגה כלשהי, בעודו בשירות פעיל.

הוא נדרש להתפטר או מהמפלגה או מהצבא

בחר לעזוב את הצבא ונסע ללמוד באוקספורד תואר בהיסטוריה ופילוסופיה.

כשחזר, נכנס לכנסת מטעם מפלגת "אחדות העבודה"

(אחרי שזאת פרשה ממפ"ם בגלל ניציות ביטחונית של יגאל אלון וחבריו)

ולעיתים קרובות הצטיין במסעות לחו"ל כשליח הסברה והתרמה.

בשנים1961 ועד 1968 היה שר העבודה.

הוא זה שהיה אחראי להקמת בתי דין לעבודה בארץ.

בשנת 1965 תרם לאיחוד בין מפלגתו לבין מפלגת העבודה – "המערך" הראשון.

הוא כמעט והיה שר הביטחון

אך אילוצים קואליציוניים גרמו לזה שמשה דיין מונה במקומו וזכה לתהילה על ההצלחה במלחמת ששת הימים.

מיד אחרי מלחמת ששת הימים, דחף לשילוב מזרח ירושלים עם המערב, ואפילו רכש בית בעיר העתיקה.

כיום, הבית הדו-קומתי נמצא בבעלות ישיבת "אש התורה", אבל ניתן לראות את הבית המרתק גם היום.

מימין: הקמין שבני הזוג אלון הזמינו במיוחד, ושמשמש היום כארון אחסון לכלי רחצה. משמאל: מבט אל החלון המפואר (צילום: אליעזר פרנקל, אוסף אליעזר פרנקל, ארכיון אדריכלות ישראל)

גבולות בני הגנה?

בישיבת הממשלה, בסמוך לנצחון,

יזם אלון את התוכנית לשטחים שזה עתה נכבשו – תוכנית אלון.

התוכנית הציעה התיישבות ביו"ש, במטרה לעזור לירושלים לייצר 'גבולות בני הגנה'

ביטוי שנכנס לשיח הפוליטי הישראלי ונשאר בו עד היום.

התוכנית כללה החזרה של חלק מהשטח לירדן

אך לא את הבקעה או שטחים הצמודים לירושלים.

למרות שהתוכנית מעולם לא הועלתה לאישור הממשלה, נסלל לפי התוכנית "ציר אלון", שעליו דיברנו בעבר.

בחייו הפוליטית, נאבק על רשות העבודה – קודם עם משה דיין ולאחר מכן עם פקודו לשעבר, יצחק רבין, אך ללא הצלחה.

עם זאת, הוא כיהן כשר החינוך ושר החוץ.

גם לאחר המהפך של שנת 1977, המשיך לשרת בכנסת.

בשנת 1980 התמודד מול פרס על ראשות העבודה

ומי יודע מה הייתה יכולה להיות התוצאה של ההתמודדות, אילולא היה מת באופן פתאומי בגיל 61.

על שמו קרויים ישובים, בתי ספר ורחובות.

בית יגאל אלון או "מוזיאון אדם בגליל" נפתח בקיבוצו, קיבוץ גינוסר.

בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר
מקור: AVRAHAM GRAICER

המוזיאון מדבר על הגליל, הכנרת, הפלמ"ח וכמובן

על יגאל אלון, איש דור הפלמ"ח שייעדו לו את הפסגה – והוא הגיע. כמעט.

אם אהבתם את הכתבה על יגאל אלון אולי תהנו משאר הכתבות על אישים מפורסמים

טיול בעקבות יגאל אלון אפשר לחבר לטיול בחיפה או בירושלים