תסכימו איתי, תל אביב עושה עבודה טובה בלהיות הכרך הנוצץ של ישראל.
בין אם אתם רוצים תרבות, אמנות או בילויים, בתל אביב באמת יש הכל.
אבל היום נחפש משהו אחר בתל אביב.
הקסם הישן ברמת אביב א' ולצד הירקון.
סיור על גדות הירקון
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
נחזור אחורה בזמן, כשהאדמות האלו סובב ירקון לא היו חלק מתל אביב היהודית.
אלא חלק מהכפר שייח מוניס (אל-שֵיח' מֻוַנִּס, בתעתיק מדויק יותר).
המקום מוזכר לראשונה בתחילת המאה ה-19 וגדל מאוד כשפלאחים מצרים התיישבו בו, בעקבות כיבוש הארץ על-ידי איברהים פאשה.
הכפר היה לשדה קרב בשנת 1917, כחלק מהקרבות על עשר הטחנות, עליהם כתבתי בעבר והיו אבדות רבות לחטיבה הניו-זילנדית שנלחמה כאן.
אחד מעמודי הזיכרון לצליחה הבריטית של הירקון ניצב בכיכר היל, לא רחוק מרידינג ולידו – פארק קטן וקסום. שווה!
בכיכר התגלו מערות קבורה ושרידי יישובים, מאות רבות לפני הספירה.
בזמן המנדט הכפר שייח מוניס גידל תפוזים, שגשג כלכלית והיה ביחסים טובים עם השכנים היהודים.
אפילו לתוך מלחמת תש"ח.
הם חתמו על הסכמי אי-לוחמה עם "ההגנה" ואכן מנעו שימוש של כוחות ערבים לא-סדירים לישוב.
אבל נראה שהלח"י לא שמעו (או לא כיבדו) את ההסכם וחטפו חמישה מאנשי שייח מוניס.
כוחות "ההגנה" כיתרו את הכפר, שהפך לעויין בין-לילה, כדי למנוע כניסת לוחמים למקום.
זה גרם לבהלה ולמנוסת התושבים והכפר נלקח ללא קרב.
הבית הירוק, ששימש את תושבי שייח' מוניס
צילום: Ori~
אחרי שנת 1948,עולים מצפון אפריקה וממזרח אירופה קיבלו את הבתים של הכפר, אבל במרוצת השנים לא נשאר הרבה מבתי הכפר.
על פרדסי שייח מוניס הוקם פארק הירקון (שם רשמי – גני יהושע).
עדיין אפשר למצוא את בית הקברות של הכפר, במצב מוזנח.
לבסוף, ביתו של איברהים אבו כחיל, בן למשפחת בידאס העמידה.
זה היה בית בן שלוש קומות, עם ארקדות, עמודים וקשתות.
חלק גדול ממנו נהרס, אך הוא נבנה מחדש (או שופץ, תלוי איך מסתכלים על זה) על ידי האדריכל האיטלקי קמילו מנפרדי. תוך שמירה על הסגנון המקורי.
היום פועלים בו מועדון לסגל אוניברסיטת תל אביב, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים.
פארק הירקון או בשמו השני גני יהושע
צילום: Deror avi
אגב, יצא לכם פעם לבקר באוניברסיטת תל אביב כתיירים?
האטרקציה הבולטת ביותר היא מוזיאון בשם "אנו – מוזיאון העם היהודי".
אתם מכירים אותו בשמו הקודם – בית התפוצות.
למוזיאון נוספו שלוש קומות וארבעה אגפים חדשים, אחרי שיפוץ שהסתיים ב-2021.
אגף "הפסיפס" אנו נוכל לקבל מושג על תרבות וזהות יהודית דרך הפולקלור.
האגף הבא הינו אגף "המסע" בו תוכלו להכיר את ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי.
באגף "היסודות" נראה איך נתן הפן הדתי בסיס משותף ליהודים בפזורה ובארץ ובאגף "הללו-יה" תראו 21 מודלים של בתי כנסת שונים מעבר והווה בכל רחבי תבל.
מרתק!
עוד נקודה יהודית מעניינת באוניברסיטה היא "בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה".
המרכז נוצר במטרה לתרום לדו-שיח, להבנה ולכבוד הדדי בין זרמים שונים בעם היהודי.
מעבר לכך, הוא מרשים וייחודי ארכיטקטונית.
הוא מעוצב בשני מגדלים זהים בגובהם, שמתחילים כריבוע ומתעגלים בהדרגה.
הציפוי החיצוני עשוי אבן אדמדמה מהרי הדולומיטים באיטליה.
והציפוי הפנימי – אבן זהבהבה דמוית־עץ מטוסקנה, שתוכלו לראות כשתבקרו בבית הכנסת במקום.
אתם תראו גם את ארון הקודש המהודר בציפוי אבן שוהם מלוטשת מפקיסטן.
המרכז הוא פרי יוזמתם של הזוג צימבליסטה מז'נבה ונבנה לפי תכנונו של האדריכל מריו בוטה, אף הוא משוויץ.
כמובן, יש עוד מבנים מיוחדים רבים בקמפוס רמת אביב, כמו גם פינות ירוקות ופסלי חוצות, אבל נכיר אותם בהמשך, ביחד.
אני לא אסלח לעצמי אם לא אמליץ על הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב.
הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכשבעה מיני דו-חיים, כולם מקורם בארץ.
הגן החל את דרכו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בשנת 1931 ועבר למיקומו הנוכחי בשנת 1981.
תוכלו לראות טורפים כמו זאבים, שועלי פנק ותניני יאור כאן, שזה ממש כיף.
אל תפספסו את ביתן העטלפים, בו נכיר מקרוב ארבעה מינים של היונקים המעופפים החמודים האלו.
בריכת הנופרים מקבלת את מימיה ממעיינות מקורות הירקון.
מי המעיינות במקום נשאבים מאז שנות ה- 1950 בידי חברת "מקורות".
אך כמות קטנה (יחסית) של מים משוחררת מאתר השאיבה לעבר בריכת הנופרים ומורד הירקון, במטרה לשמור על עולם החי והצומח המגוון שנותר במקום, תראו מצאנו צפרדע קטן.
מלבד הנופר הצהוב, שנתן לבריכה את שמו, נוכל למצוא מגוון צמחיית מים בבריכת הנופרים.
ובקרבתה במים גדלים נהרונית צפה וקרנן טבוע.
על הגדות נראה שפע צמחיית גדה: שנית גדולה, פטל קדוש, עבקנה שכיח ועוד.
בין השיחים ועצי האקליפטוס שעל גדות הנחל מתעופפים מגוון מיני ציפורים וביניהם שלדגים.
שביל ישראל מקטע מקורות הירקון לירקונים, הליכה קלה על שביל ישראל, בעקבות פריחה.
בדרך נפגוש את בית הבטון הראשון.
צפרדע מסביב לירקון
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
נלך לאורך "השביל הרומנטי" שעובר בתוך מנהרה העשוייה מסבך קנה מצוי ושיחי פטל לאורך מאות מטרים וכשנצא ממנה ונמשיך עוד כמה מאות מטרים על השביל נגיע למבנה מרשים מוקף גדר.
זהו מבנה בצבע אפור בעל שתי קומות, עם חלונות מקושתים ובעל ארכיטקטורה מעניינת.
מה שמייחד את המבנה הזה הוא הראשוניות שלו – זהו המבנה הראשון שנבנה בארץ כולו מבטון.
בית הבטון הוקם בשנים 1912-1913 ושימש כבית משאבות.
פעלו בתוכו משאבות אשר שאבו מים היישר מנחל הירקון ששימשו להשקיית הפרדסים הסמוכים לירקון.
המבנה שופץ חלקית אך עדיין נחשב למבנה מסוכן והכניסה אליו אסורה.
נראה את בית לאה, ובתי משאבות עתיקים עזובים.
מצודת פילבוקס במהלך שנות ה-1920 נסלל קו רכבת שחיבר את המושבה פתח תקווה אל מסילת הרכבת שעברה ליד ראש העין.
קו זה שימש לשליחת ארגזי פרי הדר מפרדסי פתח תקווה לייצוא.
בנקודה שמעל הירקון הוקם "גשר הרכבת".
ממש מתחת לגשר הרכבת נמצא השער האחורי ("פשפש") של הגן הלאומי מקורות הירקון.
ולידו נראה מבנה אפור ועגול שבנוי מבטון. זוהי עמדת שמירה בריטית שהוקמה במקום בעקבות ובמהלך מאורעות המרד הערבי בשנים 1936-1939, על מנת להגן על גשר הרכבת מחבלה עויינת על ידי ערביי הסביבה.
מבנים רבים כאלו הוקמו במהלך שנות המנדט הבריטי בארץ ובשל צורתן הגלילית שהזכירה את קופסאות התרופות הן זכו לכינוי פילבוקס (pillbox).
בעמדת שמירה זו הוצבו שוטרים יהודים מ"חיל נוטרי הרכבת".
טחנת אבו רבאח הוא אתר עתיקות וטחנת קמח שהופעלה כטחנת מים בנחל הירקון בטחנה פעלו 12 זוגות אבני ריחיים.
אבו רבאח גבה עמלה 10%-20% מכמות החיטים שטחן.
סמוך למלחמת העולם הראשונה ייבא אבו רבאח מגרמניה שתי טורבינות.
אחת שמשה להנעת אבני הריחיים והשנייה לשאיבת מים לפרדסו של אבו רבאח.
עם ריבוי הטחנות המכניות ירד ערכה של טחנת אבו רבאח. לאחר קום המדינה שונה ייעוד הטחנה וכוח המים הופנה להפעלת משאבה להשקיית פרדסי יכין-חק"ל.
בשנת 1959 פסקה פעילות הטחנה עם השאיבה מהירקון במפעל ירקון-נגב וירידת ספיקת מי הירקון.
עד עכשיו, דיברנו על השכונה, בלי לדבר על השכונה והגיע הזמן לתקן.
השכונה מתחילה מצורך ומענה.
הצורך לארח אורחים רמי מעלה אחרי קום המדינה והמענה הוא על ידי בניית מלון "גנים רמת אביב".
המשימה הוטלה על יהודה ארזי, איש עלייה ב' על ידי בן-גוריון, על אדמות שייח מוניס.
גולדה מאיר, שהתגוררה בשכונה הצעירה, ביקשה לקרוא לה על שם המלון.
"הבית הירוק" עליו דיברנו קודם שימש אז כמחסן ושיכון עובדים בוני המלון.
המלון נהרס בשנת 2005 ועל חורבותיו הוקם פרויקט סביוני רמת אביב.
היכן שהייתה הכניסה למלון עומד עמוד זכרון ליהודה ארזי.
לזכרה של גולדה הוקם מול ביתה גן קטן.
בשכונה נבנו בהתחלה שיכוני עובדים, באזור שנקרא היום "רמת אביב א".
השיכונים כאן אסתטיים יותר מבתי רכבת או "קופסאות גפרורים" שרואים במקומות אחרים, עם גגות בשיפוע "אירופאי" עם רעפים.
את חלקם תוכלו לראות עד היום, ברחובות שמכוסים באופן נדיב בירוק.
זה סוף הביקור בנושא סובב ירקון, אבל זה לא הסוף לכל הדברים המעניינים שיש פה.,
אולי אכתוב עליהם בעתיד, אבל בינתיים,
יש כאן די והותר לכמה ימים מרוכזים, לא?
טיול עם קבוצה בטבע
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
יציאה מחומות העיר העתיקה היציאה מחומות העיר העתיקה, מסמלת פריצת גבולות, עידן חדש, יהודי ירושלמי חדש ולא רק יהודי, יש עוד שני סיורים מקבילים על היציאה של הנוצרים ושל המוסלמים מהעיר העתיקה. איך היו החיים בתוך עיר...
דמיינו לכם את הדבר הבא הכפר שלכם בנורמנדי אסף מגבית כדי לשלוח אחד, אבל רק אחד מהקהילה לארץ הקודש, שם חי והטיף ישוע הנוצרי - ואתם זכיתם! אי-שם, במהלך המסע המפרך, השיירה שלכם נשדדה, אבל הם לא היו צריכים את...
בימים כתיקונם, בחודש יוני כל שנה, נוחתים בארץ אלפי צעירים מהעולם. לא, הם לא באו למקומות הקדושים או לצעוד על משעולי שביל ישראל. הם כאן כדי להשתתף בחודש הגאווה בתל אביב. אז איך הפכה העיר העברית הראשונה לבירה...
