פעם, מדדו את ישראל "ממטולה עד אילת".
הביטוי השתרש בשפה, למרות שכבר מזמן פג תוקפו.
אחרי הכל, מטולה הפסיקה להיות הנקודה הצפונית ביותר בישראל.
בערך באותו הקו של מטולה, נמצא כפר עג'ר (או רג'ר, תלוי בתעתיק.) כבשנו אותו מידי…
טוב, זאת מסובך, כמעט כמו כל דבר במזרח התיכון.
סמוך לגבול ישראל לבנון
צילום: קהילת כל הלב
זקני הכפר מספרים סיפור.
פעם, לפני 300 שנה היה מושל כורדי אכזר מטעם העות'מאנים ששלט על כפר קטן ושמו טורנייה.
הוא דרש מכל תושבי הכפר למכור את אדמותיהם וקיבל את מבוקשו.
הוא גם שינה את השם ל… כפר עג'ר.
המושל הכורדי (או ממשיכו) רצה לצאת להתפלל בקבר שיח' אל ארבעין המקומי.
אלא שאז, הסוס לא רצה להיכנס למתחם ובלילה, שריפה כילתה את מגנו וחרבו של המושל.
מיד מכר את האדמה לתושבים המקוריים, שחזרו למקום.
הכפר הוא הישוב העלווי היחיד בישראל והוא חצוי לשניים.
חציו הדרומי שייך לישראל וסופח כחלק מהגולן, חלקו הצפוני אמור לעבור לשליטת לבנון.
התושבים, אזרחי ישראל כולם, מרגישים את עצמם בכלל סורים.
איך קורה כל הבלגן הזה? מילה אחד – קולוניאליזם.
צילום: קהילת כל הלב
אתם מכירים חלק מהסיפור – פעם מיסטר סייקס ומסייה פיקו שרטטו קווים על מה שהיה פעם האימפריה העות'מאנית.
הצרפתים קיבלו את סוריה ולבנון. טוב, הם קיבלו את כל מה שהיה לצפונה של פלשתינה – א"י וחילקו את זה ביד גסה לסוריה ולבנון, מסיבות שלא ניכנס אליהם.
הכפר היה פעם בצד הסורי ופעם בצד הלבנוני של הגבול.
מכל מקום, בשנת 1932 לתושבי הכפר ניתנה זכות הצבעה והם בחרו בסוריה, באופן גורף.
עכשיו, לצה"ל בשנת 1967 היו מפות בריטיות שראו בכפר שטח לבנוני.
הכפר לא נכבש – הגיעו צה"ל, אספו נשק ושבו לגבולם.
הם לא רצו להיכנס לשטח לבנון, מדינה שלא השתתפה בלחימה.
אלא שגם לבנון לא רצו לספח את הכפר.
אחרי כחצי שנה, אנשי הכפר דרשו להיכלל כחלק מהגולן – ואז הונף כאן דגל ישראל.
כפר עג'ר,
צילום: קהילת כל הלב
עכשיו, נעצור רגע עם ההיסטוריה ונדמיין את הכפר.
נראה לכם שזה מקום מוזנח, אולי מזכיר את הכפרים הלא מטוייחים שרואים מהגבול הצפוני כשמציצים ללבנון?
לא ולא – זהו ישוב מטופח ויפה, עם אחוז אקדמאים גבוה.
בשנת 2013 הצטרף ליישוב דייר חדש – אליהו הנביא.
לפי הסיפור, אליהו הנביא הצעיר נלחם בתנין אוכל אדם וניצח.
אז מה אם הפסל הרכוב מזכיר במקצת את הקדוש גיאורגיוס והתנין – את הדרקון בו נלחם.
אני לא מתקטננת.
ובחזרה להיסטוריה – זוכרים את היציאה מלבנון בשנת 2000?
אז הממשלה פנתה לאו"ם שיעזור לה לקבוע את הגבול.
הם באו חמושים במפות ישנות וקבעו שהגבול עובר במרכז הכפר.
אנשי ע'ג'ר החליטו שלא, לא יחלקו להם את הכפר וה"גבול הלבנוני" הסמלי משהו.
עם זאת, נדרש אישור צבאי לכל מי שנכנס לכפר ואינו תושב, מה שפוגע בשאיפת הכפר להפוך לפנינה תיירותית.
פסל אליהו הנביא בתוך הכפר, כסמל לאחדות
צילום: קהילת מכל הלב
כשנכנסים לכפר, אחרי האישורים והבידוק, ישר שמים לב למזרקה היפהפייה, שבלילה מוארת באור יקרות ומוקפת בערוגות פרחים ובבניין המועצה המרשים, שמעוטר בפסיפס צבעוני.
כמובן, הנופים מהכפר מרשימים ביותר וזו הזדמנות טובה להציץ לשכנים שמעבר לגבול ולראות את נחל החצבני.
וכמובן, זו גם הזדמנות נדירה לאכול אוכל סורי אמיתי!
חלק מהאוכל אנחנו מכירים מצפון הארץ, כמו קובה ביוגורט.
אבל יש גם מטעמים כמו גבינת שנקליש שמכינים במקום.
המקום מתהדר גם באירוח ביתי לקבוצות קטנות, אבל יש גם מסעדות בשרים וגריל שונות.
עוד מהכפר ניתן לראות את עין אל וואזני, שמספק מים לע'ג'ר.
לצידו, הריסות ציוריות של טחנת קמח עתיקה, היום מכוסה בדשא.
כל ניסיון תיקון בצינור המים מאלץ תיאום עם לבנון והאו"ם.
מספרים שהסורים רצו להטות את מי עין אל וואזני ולמנוע מהם לזרום לישראל, אבל זו היסטוריה עתיקה עכשיו, ולנו ולכפר
נמאס קצת מההיסטוריה.
אנשי הכפר באירוח
צילום: קהילת כל הלב
אבל לא, ההיסטוריה מסרבת להרפות.
חלק מאדמות הכפר נמצאים מעבר לגבול בלבנון וחלקם היו בחוות שבעא, עוד אזור עם עבר מורכב ועתיד לוט בערפל.
אפשר לבוא ולראות עוד מהגבול של עם השכנה הלבנונית ב"מצפור רצועת הביטחון" שהוקם על ידי צה"ל בשנת 2017, על הר דב, חלק מאזור החוות.
עד אז, כל המקום הוא שטח צבאי סגור, אבל ניתן לבקר כאן בתיאום מראש עם צה"ל והתנייה בשקט ביטחוני.
מכאן, אפשר לראות אפילו את מבצר הבופור המיתולוגי, אותו מבצר צלבני שלרגליו היה מוצב צה"ל שהושמד עם הנסיגה מלבנון.
המצפור הוא לזכר כל הלוחמים שקיפחו נפשם בלחימה ברצועה.
לבופור ולשאר המוצבים יש דפי הסבר ומפות שנקבעו בסלעים גדולים שהציב חיל ההנדסה, שחייליו בנו את המקום.
אתם רואים, לא ניתן לברוח מההיסטוריה ומהפוליטיקה.
אבל ניתן, אולי לעשות לימונדה מהלימונים שנתנו לנו, כמו שעושים תושבי כפר עג'ר.
גם אם זה מעט מאתגר, שווה לבקר.
אין עוד מקום כזה בעולם!
מאכלים מקומיים בכפר
צילום: קהילת כל הלב
בטיולים קודמים ביקרנו בגליל התחתון ובישוב המרתק ציפורי – מקום שמשלב היסטוריה יהודית ובנייה רומית מרשימה. היום נגיע לנחל ציפורי, הקרוי על שמו של הישוב ונטייל בטבע הגלילי הקסום. תארזו מים ואחריי בטוּר! והים אינו מלא נחל ציפורי...
חיפה – צדיקים והיסטוריה בין הכרמל והים הפנינים הנסתרות של חיפה לא מוכרות לכולם אך כדאי להכיר. חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. חיפה היא מרכז תחבורתי ותעשייתי חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל...
החודש כתבנו על קיבוץ סאסא, שהוקם מיד לאחר תש"ח, בגליל העליון. אבל הוא לא הקיבוץ היחיד שהוקם בשנים האלה ואפילו לא היחיד באותו האזור. מצפון-מזרח לסאסא, עוד יותר קרוב לגבול לבנון, קם קיבוץ ברעם. זהו סיפורו. קבר הנביא המסתורי כמו...
