הרשמה לניוזלטר

    סיור בית וייצמן – מכון וייצמן

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:


      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      סיור בית וייצמן – מכון וייצמן

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה

        לינה

        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        סיור בית וייצמן – מכון וייצמן

        ברחבי העולם, מדינות מתקדמות מתהדרות בהישגים המדעיים שלהן ובמכוני המחקר שהשיגו אותם.

        אנחנו בארץ בורכנו באוניברסיטאות ומכונים מצליחים, אבל אולי המפורסם מכולם הוא מכון וייצמן.

        אבל קודם, בוא נדבר על וייצמן האיש, שעל שמו נקרא המכון כיום.

        חיים־עזריאל וייצמן נולד לקראת הרבע האחרון של המאה ה-19 בשטחה של בלרוס של היום, האימפריה הרוסית של אז, למשפחה חסידית.

        כבר בצעירותו הוא הצטיין בכימיה ולמד שפות.

        בבגרותו, הוא ברח מהאימפריה והיגר למערב אירופה, כדי לרכוש השכלה גבוהה שנמנעה ממנו ברוסיה, בגלל יהדותו.

        ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה…

        הוא נע בין מדינות אירופה בעקבות לימודיו וקיבל תואר דוקטור בכימיה, בהצטיינות ומשרה של מרצה בז’נבה, שוויץ.

        במקביל ללימודיו, הוא עסק בפעילות ציונית לאורך כל התקופה והיה, ככל הנראה, מליץ היושר הטוב ביותר של הציונות, בשנותיה הראשונות.

        הוא עבר לגור וללמד בבריטניה ושם, כמנהיג ציוני נפגש עם אישים שעוד ישפיעו רבות על גורל הציונות, בהם בלפור וצ’רצ’יל.

        בארץ, ביקר לראשונה בשנת 1907, שם ראה את האדמות שעליהן ייבנה מכון וייצמן.

        בשנים 1913-1914, היה לאחד ממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים.

        חיים וייצמן

        שנות המלחמה הגדולה שהתרחשה באירופה והעולם, הייתה כנראה שעת תרומתו הגדולה של וייצמן גם לאימפריה הבריטית וגם לציונות.

        וייצמן, ביוכימאי בחסד, מצא דרך אלטרנטיבית להפיק אצטון על ידי שימוש בחיידקים.

        אצטון היה נחוץ להפקתו של חומר נפץ בבריטניה, אך אספקת חומרי הגלם נותקה בגלל המלחמה עם גרמניה.

        לאורך המלחמה, עמל וייצמן על הקמת מדינת חסות בריטית בארץ ישראל ודחף לתמיכת הבריטים בעלייה העתידית ובית לאומי ליהודים בארץ.

        לא ניתן לכמת עד כמה פעילותו כדיפלומט וכמה תרומתו ככימאי תרמה להצהרת בלפור הגורלית בשנת 1917, אבל זה כנראה חלק לא מבוטל.

        הצהרת בלפור

        עשית יותר מכל אדם אחר החי עמנו לשם יצירתה… (בן גוריון לחיים וייצמן)

        בשנת 1919, עלה לארץ, אך המשיך במאמצים דיפלומטיים בבריטניה בועידות השלום השונות באירופה.

        בשנת 1920, נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. .

        בין מלחמות העולם, המשיך לעבוד כדיפלומט.

        בשנת 1934, וייצמן התפנה מעיסוקיו על מנת להקים את מכון זיו.

        השם ניתן לו כהוכרה על תרומתם של הלורד ישראל ורבקה זיו, ציונים בריטיים ששכלו את בנם, דניאל, בגיל צעיר.

        בשטח המכון, בנה וייצמן את ביתו – היום המוזיאון לפועלו ולחייו, “בית חיים וייצמן”.

        הבית, שתוכנן בידי האדריכל אריך מנדלסון, נבנה מכספו הפרטי של וייצמן, שהיה איש אמיד מעבודתו כמרצה ובעיקר מהפטנטים הרבים שהיו רשומים על שמו.

        הבית בנוי בסגנון הבינלאומי – אבל גם כולל מבנה מדרגות בצורת רוטנדה, שנראה בו השפעה נאו-קלאסית.

        מבט על החזית המערבית ועל המבנה הגלילי של חדר המדרגות צלם מיכאל יעקובסון

        ובזמן מלחמת העולם השנייה – שוב תרם רבות למכונת המלחמה של האימפריה הבריטית ככימאי.

        בשנת 1948, נבחר כנשיא המדינה על ידי הממשלה הזמנית של בן גוריון, בעודו שוהה בארה”ב, בשליחות אצל הנשיא טרומן.

        בשנת 1949 הוא נבחר שוב כנשיא, הפעם על ידי הכנסת הראשונה ועלה לארץ מז’נבה בטיסת אל-על הראשונה.

        החברה הוקמה מכיוון שלא היה ניתן להכניס מטוס צבאי לשוויץ הנייטרלית – אז מטוס צה”לי נצבע בצבעי הלאום והחברה יצאה לדרך!

        המטוס שהביא את וייצמן לארץ מקור

        האיש ו מכון וייצמן

        מכון זיו כבר אז נקרא בשם “מכון וייצמן”, לאחר שיפוץ והרחבה רציניים בשנת 1946.

        לימים, מכון וייצמן התפתח למכון המחקר מהחשובים בישראל והביא לארץ מספר זכיות בפרסי נובל ומדליות פילדס למתמטיקה.

        על כל אלו תוכלו ללמוד בביקור במכון וייצמן.

        את הביקור מתחילים לרוב במרכז המבקרים על-שם לוינסון, שם תוכלו ללמוד על המכון, על הישגי המדענים ואולי לקבל הצצה על מה המדענים עובדים כיום.

        ב”גן המדע ע”ש קלור”, ילדים ומבוגרים יכולים לגעת במדע – כל המוצגים במוזיאון מדגימים את העקרונות המדעיים העומדים מאחורי תופעות טבע רבות, כגון קשת בענן, כוח המשיכה, אנרגיית השמש ועוד.

        יש עוד גני מדע בעולם, אבל זה היחיד שנמצא תחת כיפת השמיים ומתפרס על דונמים רבים של דשא ירוק ומזמין.

        הגן מופעל על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, שהיום בזמן הקורונה עוסק רבות בהסברה המגפה ובהנחיות לציבור.

        גן המדע על שם קלור צלם: Deror avi

        פלישה מהעתיד

        “סתם” טיול רגלי במדשאות הקמפוס הירוק הוא גם חוויה מיוחדת.

        אל תשכחו לעבור בבניין ע”ש דניאל וולף, שם שקדו בזמן מלחמת העולם השנייה על פיתוח תחליף לתרופה נגד מלריה, הכינין.

        וכמובן, אי אפשר לפספס את מגדל המאיץ ע”ש קופלר, שבנה האדריכל משה הראל.

        המגדל הלבן מתנשא לגובה של 57 מטרים.

        חלקו האחד הוא דמוי בורג, אליו צמוד עוד מגדל שבראשו – ביצה שיושבת על צידה.

        המבנה, שנבנה בשנת 1975, הפך לאחד הסימנים המזהים של המקום – לא פלא, כי נראה שהעיצוב הרטרו-עתידני הושאל מיקום מקביל ואופטימי יותר.

        מגדל המאיץ ע”ש קופלר במכון וייצמן למדע. צלם מיכאל יעקובסון

        את הביקור נסיים בבית חיים וייצמן עצמו, שם גר עם אשתו, ד”ר ורה וייצמן, עד סוף חייו.

        כל הפריטים נשארו כמו שהנשיא הראשון השאיר אותם ונותנים את ההרגשה שהנה, אולי תכף יחזור.

        תוכלו לראות את אוסף האמנות ששמור במקום, כולל ציורים, פסלים ועוד.

        הרהיטים בבית ארחו שועי עולם וקל לדמיין את וייצמן מארח כאן נשיאים וראשי מדינות.

        גם במותו נשאר הנשיא כאן – הוא ורעייתו קבורים לא רחוק.

        זה סוף הביקור במכון המדעי המרתק.

        לי, אישית זה עשה חשק לשנות מקצוע למדענית, כדי שאוכל לעבוד בתוך כל הירוק והארכיטקטורה הזו – או לבקר בעוד אוניברסיטאות בארץ!

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          בתי חולים היסטוריים בירושלים

          ירושלים, עיר הקודש, ציון. מכל העולם הגיעו אליה אנשים כדי להקים מונומנטים לאמונתם, לאורך אלפי שנים. אבל היא גם עיר בה חיים אנשים, לעיתים בצפיפות והאנשים האלה לפעמים חולים. הפעם, אני רוצה שנבקר בבתי החולים ההיסטוריים בירושלים ונגלה...

          המשיכו לקרוא >
          יער צרעה חצרו האחורית של שמשון

          יער צרעה יער צרעה ננטע בשנות ה-50 על ידי קק”ל (קרן קיימת לישראל) ומשתרע על פני שטח של 11 אלף דונם, בין צומת נחשון לצומת שמשון בגבעתו שפלת יהודה. גבולו הצפוני עובר כביש 44, שנסלל בערוצו של...

          המשיכו לקרוא >
          P.E.F. חופרים ביריחו וירושלים

            כמדריכה מוסמכת של משרד התיירות תמיד שיעשע אותי הסמל של המשרד. אתם יודעים, זה שבו שני אנשים נושאים ביחד אשכול ענבים, מסיפור המרגלים בספר יהושע שבאו "לתור את הארץ". כך, בתמונה אחת הם קשרו בין ריגול לבין...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים