סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...
על משה רבנו נכתב "לא ידע איש את מקום קבורתו".
והפרשנות המקובלת היא שהדבר נעשה כדי שלא יעלו להשתטח על קברו ויהפכו אותו למקום פולחן.
כמובן, לאורך השנים, התפיסות ביהדות השתנו.
החל מהמאה ה-11, ניתן לראות את המנהג בספרות הרבנית.
כך מבקרים יהודים רבים בארץ הקודש עלו לקברי צדיקים ודמויות מקראיות, כדי לבקש דרכם עזרה ומחילה.
המנהג חי ומתפתח במאה ה-21, כמו שאפשר לראות בהילולה בהר מירון.
בואו ונלך בעקבות אותם צדיקים שמצאו מנוחה נכונה בגליל.
לפני שנעסוק בקברי צדיקים, צריך לשאול מי היו אותם הצדיקים.
לרוב, הכוונה היא לחז"ל (חכמינו זכרם לברכה), שהניחו תשתית הלכתית להמשך המסורת היהודית לאחר חורבן בית שני.
הם מחולקים לתקופת הזוגות (שפעלו בזמן שהמקדש היה קיים).
התנאים, שפעלו בתקופת חורבן הבית ומרד בר כוכבא וחתמו את המשנה.
האמוראים, שאחראים על כתיבת התלמוד והסבוראים, שערכו את התלמוד, ביארו, הסבירו ועוד.
למקרה שאתם חושבים שזה חומר "יבש", תזכרו את הסיפור הבא:
יונתן בן עוזיאל, תנא שעסק בתרגום המקרא לשפה המדוברת של ימיו, ארמית, זכה לביקור מיוחד.
"יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!".
יונתן בן עוזיאל עמד ואמר שעשה זאת לא למען הכבוד אלה כדי ש"לא ירבו מחלוקת בישראל".
נראה שהמחלוקות בישראל נמשכות, למרות פועלו האמיץ של התנא.
הוא קבור בהרי צפת, צפונית לעמוקה.
נהוג לעלות לקברו ביום פטירתו, כ"ו בסיון ותאריכים נוספים ולבקש זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה.
קברו נמצא במיקום מדהים ממש, על נחל יבנית, עם תצפית נהדרת מצלע ההר.
עכשיו, עולה השאלה – למה יום פטירתו של הצדיק הוא יום הילולה?
ועל-פי האר"י הקדוש, ממקובלי צפת במאה ה־16, מותו של צדיק מחזיר את נשמתו הטהורה לספירה העליונה, לכתר.
ההילולה היא סוג של חתונה רוחנית בין הצדיק לאל.
האר"י הקדוש, רבי יצחק בן שלמה לוריא, קבור לצד רבותיו בבית הקברות בצפת.
לפי כתבי האר"י, אנו למדים גם על צדיק אחר שקבור בגליל, רבי טרפון.
הרבי היה בן למשפחת כוהנים המיוחסת לעזרא הסופר ועשיר מופלג.
הוא השתמש בעושרו ומעמדו כדי לעזור לעניים וכך נותן דוגמה ומופת לכולנו.
הוא היה תנא, ידידו של רבי עקיבא, איתו נהג להתווכח לא מעט, כמנהג היהודים.
חלק מדבריו הפכו לאמרות כנף, כמו "היום קצר והמלאכה מרובה".
קברו נמצא ליד אלה אטלנטית ע-נ-ק-י-ת, אחת מציוני הדרך באזור.
קברו בנוי בצורת קבר גליל או חצי-צינור, שנמצא בסופו של גרם מדרגות.
ליד קברו – הישוב כַּדִּיתָה (קדיתא, בגרסה אחרת), ישוב לא מוכר על הר כותר.
כאן מייצרים את "טופו קדיתא", אחד המקומות היחידים בארץ שעושים זאת ומארחים מטיילים בבקתות עץ.
לא רחוק מקברו של רבי טרפון נמצא קברו של רבי יוסי בן יעקב, מכותבי ספר הזהר.
וציון מקום של אדרא רבא, שבו התאספו תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי, על מנת לכתוב פרק חשוב בספר הזהר, שנקרא גם הוא אדרא רבא.
רבי יוסי הגלילי, בן דורו של רבי טרפון, אם כי צעיר ממנו.
הוא נחשב לחריף ביותר – מספרים כי ניצח בוויכוח את רבי טרפון ואת רבי עקיבא ביומו הראשון בישיבה ביבנה.
מאמרותיו החשובות – "גדול השלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום".
הוא גידל בנים שהיו לתלמידי חכמים. אלה קבורים לצדו, לא רחוק ממושב דלתון.
לפי מסורות עתיקות, נשים עקרות באות למקום להתפלל לתינוק, מקטירות קטורת וקושרות בד על עץ התמר.
לא רחוק מקברו של רבי יוסי נמצא קברו של יהודה בן תימא, תנא שלא ידועות תקופת חייו.
אמרתו המפורסמת ממסכת אבות: "הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" פותחת את הספר 'שולחן ערוך' ואת דברי הטור.
עוד קבר חשוב בסביבה הוא ר' הלל האמורא שהיה מאמוראי בבל בדור החמישי והשישי.
לא כל הרבנים שקבורים בגליל הם מתקופת המשנה והגמרא.
אחד המפורסמים מהרבנים המאוחרים יותר הוא רבי יוסף סרגוסי, ממגורשי ספרד ( סרגוסי – מהעיר סרגוסה), המכונה גם בשם "הצדיק הלבן".
הוא היה בן דורו של יוסף קארו (סוף המאה ה-15, תחילת המאה ה-16) וידוע כמשכין שלום גדול.
באגדה מסופר כי כשהמושל התורכי דרש מהיהודים להביא תרנגולים לבנים ולא היה בנמצא, הוא נגלה ליהודים שעלו לקברו והורה להם להביא תרנגולים צבעוניים ואלו הפכו ללבנים בדרך נס.
קברו נמצא ליד הישוב הנטוש עין זיתים, צפונית לצפת.
כמובן ,אי אפשר לכתוב על קברי צדיקים ולא לציין את הסופרסטאר של הצדיקים בארץ.
הלוא הוא רבי שמעון בר יוחאי או הרשב"י.
הרשב"י היה תנא, תלמידו של רבי עקיבא ומיוחסת לו הכתיבה של ספר מדרש "סִפְרֵי".
לו מיוחסת גם כתיבתו של ספר הזהר, למרות שזה ראה אור לראשונה בימי הביניים.
רבי שמעון היה מגדולי הרבנים שהטיפו נגד קבלת שלטון הרומאים, לאחר מרד בר כוכבא.
רבו של הרשב"י הוצא להורג על ידי הרומאים והוא עצמו ברח עם בנו והסתתר.
כתבתי על כך בפירוט במאמר על פקיעין.
מיוחסים לרשב"י ניסים רבים והילולת הצדיק שלו נחגגת בל"ג בעומר.
גם בעבר, זה היה אירוע רב משתתפים.
אבל היום זה האירוע ההמוני הגדול בישראל, עם אלפי אוטובוסים שבאים בשיירות ארוכות כדי להשתתף בהילולה, בהדלקת אבוקות במירון ולספר לראשונה ילדים בגיל שלוש.
בשתיים בלילה, עולים לקברו של רבי יוחנן הסנדלר ומדליקים אבוקות נוספות.
וכמובן, שרים ורוקדים המון!
ש"י עגנון אמר ש"מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בן יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו".
לאורך המאה ה-20, מתקופת המנדט ועד ימינו, הגיעו החוגגים למקום כל שנה, כמו שעון.
יוצאים מן הכלל היו השנים 1948 ו-2020. בעקבות הקורונה, הורשו לעלות לקבר רק 150 חוגגים.
בשנת 1911 התרחש אסון – 7 מהחוגגים נהרגו בגלל קריסת מרפסת.
מאה ועשר שנה לאחר מכן, בשנת 2021, התרחש אסון נוסף בהר מירון.
שם נהרגו 45 איש בגלל דוחק וצפיפות נוראים.
אבל אני לא כאן על מנת לדבר על דברים עצובים.
אחרי הכל, במותם צדיקים מצטרפים לשכינה!
בואו ונצא במשעולי הצפון, בעקבות הצדיקים היהודים ונתפלל לנס – למעננו ולמען כל עם ישראל.
סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...
חיפה – צדיקים והיסטוריה בין הכרמל והים הפנינים הנסתרות של חיפה לא מוכרות לכולם אך כדאי להכיר. חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. חיפה היא מרכז תחבורתי ותעשייתי חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל...
כל מי שאי פעם ביקר בנהריה לא יוכל לשכוח את הרחוב הראשי של העיר – שדרות הגעתון. השדרה נחצית לכל אורכה על ידי נחל הגעתון ונותנת לעיר נופך אירופאי. אבל מאיפה מתחיל הגעתון? היכן הוא עובר? מה...