בקרוב תוכן טבע וזרימת מים מדהימים הנקשרים בסיפורים היסטוריים רחוקים וגם קרובים
בעבר, יצא לי לכתוב מאמר על ראשית התעופה בארץ.
החל מטיסות ניסוי עות'מאניות ובסיסים בריטיים וכלה בחברות תעופה יהודיות בתקופת המנדט.
אותן חברות כמובן הכשירו את הטייסים של המדינה שבדרך.
הגיע הזמן להציץ מעבר לשנת 1948 לספר על התעופה הישראלית לאחר 1948.
התעופה הישראלית, כמו היישוב היהודי כולו, החלה בנחיתות חומרית מול צבאות ערב.
אותם צבאות שפלשו לתחומי ארץ ישראל ב- 15 במאי 1948.
אחת הדוגמאות הבולטות היא ההפצצות על תל אביב וערים שכנות שביצע חיל האוויר המצרי בתחילת הלחימה ובמהלך קרבות עשרת הימים.
סה"כ, נהרגו בעיר כ-150 איש, מהם 130 אזרחים.
רובם קבורים בבית הקברות נחלת יצחק, על הגבול של גבעתיים ותל אביב.
במקום קבורים גם רבנים בעלי שם והרוגים של ההפצצה האיטלקית על העיר במלחמת העולם השנייה.
בנוסף, יש מספר אנדרטאות לנספים בשואה.
שירות האוויר הישראלי (שהפך בזמן המלחמה לחיל האוויר) היה צריך לתת מענה לתקיפות אלו ואחרות.
מטוס קרב ייעודי ראשון של חיל האוויר היה ה"סכין".
זהו מטוס מסרשמיט מתוצרת צ'כיה שכתבתי עליו בעבר בכתבה "נשקיית היישוב העברי – מסע בין התע"ש לסליק".
המטוס בזמנו היה מאוד בעייתי.
אבל מטוסים אלו ביצעו את התקיפה ועצרו את התור המצרי באיסדוד (אשדוד של היום) ומונצחים שם ב"גשר עד הלום".
אותה הנקודה הצפונית ביותר באזור אליה הגיעו המצרים.
המטוסים האלו גם הפילו שני מטוסי דקוטה מצריים מעל תל אביב ועזרו לשמור על המרחב האווירי מעל העיר.
מטוס בעייתי אבל חשוב לא פחות היה מטוס קל "אוסטר אוטוקרט", מתוצרת בריטניה.
הוא היה גרוטאה, פשוטו כמשמעו.
הסוכנות קנתה אוסף גרוטאות מהבריטים, מסרה אותן לחיל האוויר וזה החזיר לחיים מטוסים שנתנו שירותי תצפית, קישור ותובלה שלא יסולאו בפז.
הם גם שימשו לתקיפה, לעת מצוא.
בארץ, המטוס נקרא "פרימוס", על שם מתקן החימום.
תוכלו לראות את אחד המטוסים במוזיאון חיל האוויר, בחצרים.
הבסיס הראשון ממנו יצא האוסטר, שדה דב, נהרס בשנת 2019.
אבל מגדל הפיקוח נשאר כבניין לשימור.
הגיחה הקרבית הראשונה של היישוב במלחמה הייתה עוד לפני הקמתו של שירות האוויר.
זה התבצע במטוס דומה לאוסטר, ה R.W.D-13 הפולני.
טייס הפלמ"ח פנחס בן-פורת הוריד את דלת המטוס וקשר לכניסה את המקלען, עם נשקו האישי ומספר רימונים.
הם הגיעו לנבטים הנצורה ופיזרו את מאות הערבים שצרו על המקום.
לפי הסיפורים, המקלען היה לא אחר מאשר אלי אביבי, שהתפרסם מאוחר יותר.
היישוב המקורי ננטש לאחר המלחמה, אבל עדיין ניתן לבקר בבית הביטחון שהגן על היישוב ועומד נטוש היום.
בנוסף, ישוב חדש בעל אותו ניצב בסמוך אליו.
במקום התיישבו יהודי קוצ'ין.
בקרבת בית מורשת יהודי קוצ'ין תוכלו לבוא ולראות את בית הכנסת המיוחד של הקהילה.
בן-פורת שרד את המלחמה, אבל נכנס להיסטוריה שוב מאוחר יותר, הפעם בנסיבות מצערות.
ב 27 ביולי 1955, הוא הטיס מטוס נוסעים של אל על מלונדון לתל אביב.
בגלל סערה, המטוס סטה לשטח בולגריה ויורט בידי חיל האוויר הבולגרי וכל נוסעיו (58 במספר) נהרגו.
הנספים קבורים בקבר אחים בבתי הקברות קריית שאול ותל אביב.
את מקום קבורתם מציינת אנדרטה בצורת זנב מטוס.
מושב ניר ח"ן נקרא על שמם.
כמו שאתם מבינים מסיפורו של האוסטר, חלק מהיתרון הישראלי היה ביכולות הגבוהות של הישראלים לאלתר ולבנות.
לפעמים מחלקים קיימים ולעיתים כמעט יש מאין.
אחת מהתוצאות של היכולת הזו היא חברת "התעשייה האווירית לישראל בע"מ", בהחלה בתור "המכון הממשלתי לבדק מטוסים" ששיפץ ותיקן מטוסי צה"ל.
קפיצת מדרגה ראשונה הייתה האישור להרכיב מחלקים בארץ את מטוס הסילון "פוגה CM.170 מגיסטר"
הצרפתי, ששימש כמטוס אימונים וגם הוסב למטוס תקיפה קרקעית.
תוכלו לראות את המטוס במוזיאון חיל האוויר, כמו רבים אחרים וגם בגן חיל האוויר, בגבעתיים.
לאורך השנים, בנתה התעשייה האווירית מספר מטוסים.
בהם מטוס ה"נשר", על פי תכניות מיראז' 5 שלא סופק לארץ בעקבות אמברגו נשק.
חלפים מסוימים ותוכניות הועברו או נגנבו לישראל.
כך המטוס יוצר בארץ ונחל הצלחה אדירה בקרבות אוויר והיה לאלוף ההפלות במלחמת יום הכיפורים.
עם זאת, דווקא אש הנ"מ של נשק סובייטי חדיש הייתה זו שנתנה טון בתחילת המלחמה.
כך, הסרן מנחם קשטן נפגע מאש נ"מ מצרית ומטוסו הופל.
קשטן הונצח ע"י אנדרטה שנבנתה מחלקי מיראז' ליד מושב אמירים, בו גדל.
מטוס הכפיר היה גרסה מתקדמת יותר של הנשר – מיראז' 5 עם מנוע אמריקאי ושיפורים נוספים.
הוא נכנס לשירות מאוחר מדי כדי להשתתף במלחמת יום הכיפורים.
אבל הוא כן השתתף במספר מבצעים בלבנון ואף נמכר לצבאות זרים.
תוכלו לראות את המטוס בחצר המדעטק בחיפה ובכניסה לבסיס "עובדה".
זה היה מעט על התעופה והתעשייה האווירית בארץ.
אבל יש עוד מספר רב של אתרים שקשורים לתעופה בכל חלקי ישראל.
אשמח לספר עליהם – רק תגידו!
בקרוב תוכן טבע וזרימת מים מדהימים הנקשרים בסיפורים היסטוריים רחוקים וגם קרובים
חורפיש פנינה דרוזית בגליל חורפיש הינו הכפר הדרוזי הצפוני ביותר בארץ וממוקם בגובה של כ-670 מ’ מעל פני הים כאשר השכונות החדשות גבוהות אף יותר ומתנשאות לגובה של 800 מ’. וממוקמת מרחק קצר של 5 ק”מ מהגבול...
ארץ ישראל לא נחשבת מדינה גדולה. אפשר להגיע ממטולה לאילת בנסיעה מאומצת של פחות משש שעות. אבל כמה קטנה – ככה מגוונת. מהלבן-צח של פסגות החרמון, לירוק של גבעות הגליל ולמדבריות הצהובות הבוהקות והשקיעות האדומות. היום, אנחנו נבקר בחלק...