הרשמה לניוזלטר

    ז'בוטינסקי בארץ

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      ז'בוטינסקי בארץ

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        מחיר: 0₪

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        ז'בוטינסקי בארץ

        מתאים לגמלאים
        מתאים למשפחות
        רמת קושי גמישה - לפי קבוצה
        מסלול טבע במרכז

        מה עוד לא אמרו על זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי?

        הוא היה מנהיג, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם, מראשי היהדות הליברלית ואולי האידיאולוג החשוב של התנועה.

        הוא גם זכה בכינוי "החייל הראשון ליהודה", על פועלו לגיוס יהודים לשורות הצבא הבריטי, ששיחרר את ארץ ישראל מידי התורכים.

        את רוב-רובם של הדברים הוא כבר הספיק לעשות לפני שהגיע לארץ עם הבריטים, בשנת 1918.

        אנחנו נתמקד בפועלו בארץ.

         

        תחילת מסלול

        לוטננט ז'בוטינסקי בצבא של הוד מלכותו הגיע לארץ יחד עם החיילים היהודים הגדוד ה-38 של קלעי המלך.

        חלק מהזמן, הוא היה בתפקיד קצין מקשר במחנה סרפרנד (צריפין).

        במחנה נשארו מספר מבנים מהתקופה הבריטית, בהם המרכז המסחרי של הבסיס, קסרקטינים ועוד.

        באופן מפתיע, עוד מעט נוכל לבקר במקום, עכשיו כשרוב הבסיס עתיד להתפנות ובניינים היסטוריים של הבריטים ושל צה"ל יעברו שימור!

        אגב, שחקרתי על הבסיס, גיליתי כתבה מרתקת של מעריב מ-48' "סרפנד נכבשה בתכסיס טרזן",

        בה מסופר על חיילי צה"ל שהתנודדו על חבלים וכך חדרו לבסיס, מעל שדה מוקשים בריטי, אחרי שאלו התפנו.

        איזה צ'יזבט שווה!

         

        חזרה ללוטננט ז'בוטינסקי

        הוא כבש בראש פלוגה את גשר אום א שרט (אחת ממעבורות הירדן, דרכן נכנסו בני ישראל לארץ המובטחת),

        וחייליו החזיקו את הגשר עד שכוחות אוסטרליים באו להחליפם.

        שליטה בגשר הייתה חשובה לכיבוש עבר הירדן.

        מי שמבקר במקום, יכול לבקר ולראות מבני בוץ ששרדו בחירבת אום א-שוע'ט הסמוכה.

        לגדוד זוכרים חסד ראשונים בארץ – לא רחוק מאום א שרט הוקם מושב נתיב הגדוד, לכבודו.

        במושב מגדלים עצי ארגן שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן, שמיוחסות לו סגולות רפואיות וקוסמטיות רבות.

        גם ז'בוטינסקי זכה לכבוד על פועלו למען הגדודים העבריים

        במוזיאון הגדודים במושב אביחיל, מוצג פסלו, מעשה ידו של הפסל נתן רפופורט, לצד פסלו של טרומפלדור.

        בית הגדודים באביחיל

        בית הגדודים באביחיל
        ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל

        הצד השני

        בשנת 1920 פרש ז'בוטינסקי מהצבא, אך כאן לא הסתיימה תרומתו הצבאית ליישוב.

        ב-4 לאפריל, 1920, נחגג החג "נבי מוסא".

        המון זועם יצא מהמתחם במדבר יהודה וירושלים והצטרפו אליו ערבים נוספים, בהם גם נוצרים.

        בשלב זה, ראו הערבים את עתידם כחלק מסוריה הגדולה ושאפו להצטרף אליה.

        אנשי משפחת חוסייני, בהם חאג' אמין, המופתי של ירושלים וראש עיריית ירושלים, שלהבו את ההמון עוד ועוד.

        בגלל אוזלת יד בריטית ולמרות ניסיונם של כוחות היישוב להתערב, כמה יהודים נהרגו,

        המונים נפצעו והתרחשו מקרים רבים של אונס וביזה במה שנקרא "מאורעות תר"פ".

        בשכונת "שער החטא" (באב אל חוטא, חלק מהרובע המוסלמי) היה מקרה אונס של שני אחיות.

        היום, שוכן במקום כולל "ורשה" וקהילה צוענית קטנה.

        ישיבת תורת חיים הוצתה.

        גם לאחר תר"פ לישיבה יש סיפור מעניין – תשמישי קדושה וריהוט הישיבה שרדו את השלטון הירדני של 48'-67',

        מכיוון ששכן ערבי של הישיבה בנה קיר מסתור והחביא אותם.

        בשנת 67', קצין מודיעין בשם חיים הרצוג קיבל את המפתחות למקום מידי אותו שכן.

        ישיבת עטרת כהנים יושבת בקומה השניה של המבנה היום ובקומה הראשונה – בני אותה משפחה ששמרה על הישיבה כמעט עשרים שנה.

        ישיבת תורת חיים, פרעות תר"פ   ז'בוטינסקי

        ישיבת תורת חיים, פרעות תר"פ.
        מקור: הספר: שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, הוצאת בית אל, ירושלים 1998.

         

        ביקור בכלא עכו

        ז'בוטינסקי התריע לממשל הבריטי מבעוד מועד על אפשרות הפרעות וכשנראה שאלו מתעלמים מאזהרותיו

        ארגן כוח מגן שכלל חיילים משוחררים של הגדודים העבריים.

        בגלל הבריטים, חוסר בנשק וזמן התארגנות קצר, הייתה להם השפעה מועטה על מהלך הדברים, אבל הם בכל זאת הצליחו לפנות מאות יהודים מאזור האסון.

        ז'בוטינסקי נאסר ביום השלישי לפרעות ואיתו 19 חברים בכוח ההגנה באשמת ביזת רכוש, הפרת סדר ואונס.

        אנשי היישוב היהודי פחדו מגזר דין מוות ויצאו להגנתו.

        הוא אכן נשפט לחומרה – 15 שנות עבודת פרך, אך שוחרר כשהשלטון הצבאי בארץ התחלף לשלטון אזרחי, בהנהגת המושל הרברט סמואל.

        תאו של ז'בוטינסקי במוזיאון כלא עכו מוקדש למאסרו ופועלו.

        בזמנו בכלא, ז'בוטינסקי שבת רעב כהצהרה פוליטית וגם תירגם את "הקומדיה האלוהית" של דנטה לעברית.

         

        זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו.

        זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו.
        ייחוס: מכון ז'בוטינסקי בישראל

         

        בית"ר במעלה הירקון

        המשך פועלו בארץ היה אידיאולוגי

        הוא שאף להקמת כוח צבאי גלוי בניגוד לדעת הזרם המרכזי, שהקים את ההגנה ככוח סמי-מחתרתי.

        הוא גם התנגד לקשר בין ציונות לסוציאליזם, אם כי משנתו הכלכלית מורכבת יותר מסתם "קפיטליזם".

        על הרקע הזה הוא הסתכסך גם עם אנשי השמאל, בראשם בן גוריון וגם עם שלטונות המנדט.

        לא עזר גם רעיון ה"הרוויזיה" – בחינה מחדש של המוסדות הציוניים – שדרש ז'בוטינסקי.

        הוא נסע ברחבי אירופה וקידם את הרעיון הציוני, לשיטתו.

        כך, בעיר ריגה, לטביה, הוקם הארגון ה"בית"ר" – "ברית על שם יוסף טרומפלדור".

        זה היה ארגון עם נופך צבאי, ששאף ליצור יהודי חדש – חזק וגאה.

        בחו"ל הוא שימש כסוג של עתודה של הכוחות הרווזיוניסטים בארץ

        חלק מהעליה הבלתי-לגאלית שהביאו בית"ר מחו"ל היו אנשים עם אידאולוגיה ברורה וחדורי מטרה.

        דגלי בית"ר מקיני התנועה השונים מוצגים בתערוכת הקבע במכון ז'בוטינסקי.

        בתל אביב אחת מהתרומות של בית"ר לישוב הייתה הקמת "אגודת יורדי ים זבולון", כדי להכשיר ימאים יהודים, בין השאר לצורך העפלה.

        "בית זבולון" עדיין עומד על כנו קרוב לשפך הירקון ומשמש לשיט סירות, עד היום.

        שיט היסטורי בירקון, מישהו?

         בית-ספר ימי זבולון ביה"ס הימי הראשון בארץ ישראל נוסד 1928 (מימין, הבית האדום, הירקון 123 ת"א)   ז'בוטינסקי

        בית-ספר ימי זבולון ביה"ס הימי הראשון בארץ ישראל נוסד 1928 (מימין, הבית האדום, הירקון 123 ת"א)
        מקור

         

        ז'בוטינסקי כמשה על הר נבו

        ז'בוטינסקי היה נואם מוכשר וכדי לשמוע את נאומיו התקבצו מספר רב של אנשים – תומכים ומתנגדים

        אחרי מאורעות תרפ"ט, נאם בתל אביב בפני 6,000 איש הטיח ביקורת חריפה נגד הויתורים לערבים ומדיניות ההסתדרות.

        אחרי שנסע לחו"ל לגיוס כספים – נשללה ממנו אשרת כניסה לארץ על ידי השלטונות הבריטים.

        הוא לא חזר לארץ, עד מותו בשנת 1940.

        תרומתו האחרת היתה בכתיבתו – מאמריו הופיעו במספר עיתונים בארץ.

        בשנות ה-20, הופיעו מאמריו רבי ההשפעה בעיתון "הארץ".

        וגם במספר עיתונים רווזיוניסטיים – שהיו קיימים אז בארץ

        "חזית העם", "המשקיף" ו"הירדן".

        שני הראשונים היו מזוהים עם הקיצונים שרווזיונסטים, בהם אב"א אחימאיר, מקים "ברית הביריונים".

        "המשקיף" נרדף על ידי הבריטים ונדד מרחוב הרכבת 14 בתל אביב, ובהמשך עבר לרחוב צ'לנוב 2.

        אגב, ממש מול המערכת ברחוב הרכבת עמדה רכבת תל אביב הישנה.

        היום נשאר רק "בית המכס" הבריטי, בו כתובות המציינות את זה באותיות קידוש לבנה, בשלוש שפות.

        שם נמצא גם "בית הדר", בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב.

        הוא דוגמה לבנייה בינלאומית קלאסית, עם חזית עגולה.

        המבנה מכיוון מערב. בחזית הדרומית נראה הכיתוב "בית המכס" בשלוש שפות   ז'בוטינסקי

        המבנה מכיוון מערב. בחזית הדרומית נראה הכיתוב "בית המכס" בשלוש שפות
        מקור: Mark

        לאחר מותו, רצו להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי לארץ, ובן גוריון התנגד – "אין אנו זקוקים לעצמות".

        רק בשנות ה-60', רה"מ לוי אשכול אישר את העלאת עצמותיו לארץ, עם עצמות רעייתו.

        במסע ההלוויה השתתפו עשרות אלפי אנשים.

        ארונו הוצב, בין השאר, לצד האנדרטה לזכר דב גרונר, אחד מעולי הגרדום של האצ"ל.

        פסלה של חנה אורלוף - אריה בריטי גדול נאבק באריה קטן.   ז'בוטינסקי

        פסלה של חנה אורלוף – אריה בריטי גדול נאבק באריה קטן.
        מקור: Amoruso

         

        ז'בוטינסקי ואשתו יוענה קבורים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

        כתביו, כמו גם כל הגיליונות של עיתון "הירדן" שמורים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב, כנכס ומגדלור, לדורות הבאים.

         

        אם אהבתם את הכתבה על ז'בוטינסקי אולי תהנו מעוד כתבות בנושא
        תוכלו לקרוא עוד כתבות על אישים מפורסמים כמו ז'בוטינסקי ממש כאן

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          אילת עיר השמש הנצחית

          אילת עיר השמש הידעת? אילת היא בירת הנופש של ישראל והיא מושכת אליה כ-2.8 מיליון תיירים בשנה. בשל האקלים הנוח מתקיימות בעיר תחרויות ספורט מרחבי העולם, בכך העיר מושכת אליה כ-250,000 ספורטאים שמגיעים מדי שנה לעיר...

          המשיכו לקרוא >
          מסלול בנוף דרומי - בתרונות בארי

          בתרונות בארי שמורת בתרונות בארי מהווה שמורה בעל נופי בתרונות ייחודיים ופריחה מגוונת ומרהיבה, במיוחד בחודשי האביב! “מכתש בארי” בבתרונות אלו, שרדו החי והצומח הטבעיים שנעלמו מהמישורים הסמוכים עקב עיבוד אינטנסיבי. צומח השמורה כולל אלמנטים ים-תיכוניים, הסמוכים לגבול תפוצתם...

          המשיכו לקרוא >
          הר עצמון וחצבים סביב יודפת

          בקעת בית נטופה המרהיבה הר עצמון מתנשא לגובה של 547 מטרים מעל פני הים, והוא המערבי ביותר מבין רכס הרי יודפת. בקרב הערבים, היה ההר מוכר כג’בל דידבה שמשמעותו בפרסית הוא “שומר” או “צופה”. חוקרים זיהו את ההר...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים